לגלית שלום...

דיון מתוך פורום  שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

20/10/2006 | 20:04 | מאת: רוית

זו פעם ראשונה שלי בפורום הזה אז, ברוכים הנמצאים לך גלית ולכל שאר המשתתפים. אני נמצאת במצב מוזר ומטריד מזה שנתיים שלמות. לפני כן עברתי פסיכוזה בת 5 חודשים שלא אובחנה כחלק ממחלה אלא, כנראה והיא היתה חד- פעמית. בכל אופן, קראתי רבות על משברים פוסט פסיכוטיים, שאין בטחון מלא (כך הבנתי לפחות מפורום אחר שנמצא כאן באתר ותחת ניהולו של פסיכיאטר שענה לי בצורה מאוד כוללנית), אז תקני אתי אם אני טועה...אבל הבנתי וגם לפי המצב שאני חווה אותו עלי...ישנה פגיעה ביכולות, כאילו נמחקתי באופן מסויים, ואני מרגישה קצת מוגבלת הן בסוג של אימפוטנצייה והן במצב רוח ירוד. נאמר לי, ע"פ איבחון פסיכולוגי שנעשה לי, שאין לי ליקוי פוסט- פסיכוזה (לא שאני מבינה מה שזה אומר). אני אשמח אם תעשי לי קצת סדר בראש ואם יש לך חדשות טובות עבורי אשמח לשמוע. הרופא שמטפל בי (אגב, אני מקבלת פריזמה 40 מ"ג ליום וחצי מילגרם רספירדל) טוען שהוא מאמין בי, אך אני מרגישה שהוא לא מבין אותי...שאני אומרת שאני פוסט פסיכוטית בגלל האיבחון שנעשה לי. אני שנתיים מאז ולמען האמת, לא ממש עסקתי בהרבה עשייה, שזו נקודה לרעתי...השאלה האם ניתן אחרי כ"כ הרבה זמן לשוב ולקבל ולהיות אותו אדם שלם על כל יכולותיו בחזרה... או שזה תלוי? ואם כן- אז במה? תודה רבה מראש

21/10/2006 | 11:27 | מאת: רוית

מה שאני מנסה לומר הוא, שבעצם אני מרגישה כמו בהפרעת ptd או pdt איך שזה לא נקרא את בטח מבינה שאני מתכוונת שלא התארגנתי בחזרה, לא מצליחה לחבר קצוות, כאילו הנויורונים במח לא מחוברים, חרדה שאני צריכה להתעסק עם ניירת, מרגישה מפוזרת...קודם לא הייתה לי שום בעיה, הייתי בנאדם עם רמת תפקוד מאוד גבוהה. היש סיכוי גם לאחר שנתיים לחזור לאותו תפקוד כמו אז? בבקשה...תשובה כנה ומפורטת וברורה.

23/10/2006 | 23:02 | מאת: גלית קלמנזון

רוית שלום, המחשבה הראשונה שעלתה בי למקרא דברייך היא שכתבת שאלה ואח"כ הוספת לה עוד משהו, תחושה שמה שכתבת לא שלם, לא ברור ולא מובן דיו ויש צורך להוסיף לו משהו מבחוץ כדי שיוכלו להתמודד עימו ולהבין אותו. קצת בדומה לאופן בו את מתארת את עצמך. איני חושבת שהנטיה להאשים את עצמך בכך שאינך עובדת ושתיפקודך ירד בשנים האחרונות נכונה או מועילה. להפך: התמודדת עם משבר פסיכוטי קשה וכואב ויכולת לו. יצאת ממנו פגועה ומוכה ומאוד קשה לשקם את ההריסות. את מכירה באומץ במצבך ונראה שיש בך נכונות להתאמץ על מנת לשפר את המצב- התחלה מבטיחה. קשה לי לומר במסגרת זו, אם מצבך נובע מליקוי פוסט פסיכוטי, דיכאון או אולי מצב פסיכוטי שאת מצליחה לחיות איתו ועדיין לוקח ממך כוחות ומקשה עלייך, או אולי סיבה אחרת. מנסיוני אני יכולה לומר שלוקח זמן רב, לעיתים מספר לא מבוטל של שנים, עד שאנשים מצליחים לחזור לתיפקוד אחרי התקף פסיכוטי. זו דרך קשה, מפרכת וכפויית טובה לעיתים, אולם,על מנת להחזיר יכולות שנלקחו ממך על ידי ההתקף חשוב לנסות להעזר בשיחות, תרופות ושיקום מותאם.

מנהלי פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה