בקשת עזרה

אני סובל כבר כמה שנים מדכאון ומחשבות. אבל המצב שלי יחסית עוד בסדר, אני מסוגל ללמוד כמה שעות וגם עובד לפעמים. אבל כל הזמן יש לי נקיפות מצפון וצער רב על הזמן היקר של החיים שלי שהולך לאיבוד כי מתוך היום השלם אני מתפקד רק כמה שעות, חשוב לציין גם בשאר הזמן אני מעסיק את עצמי כמו גולש באינטרנט או רואה סרט, אבל כואב לי הלב כי לפני המשבר הייתי פעיל כל היום עם יצירתיות ועשייה. איך מתמודדים עם הכאב? אשמח לשמוע אם יש כמוני. תודה.

דויד שלום וברוך הבא לפורום, השארתי את שאלתך ללא מענה למשך כמה ימים מתוך תקווה שמישהו מגולשי הפורום יתייחס. היות וזה לא קרה - אתייחס אני. אתה שואל שאלה גדולה וקשה שלא ממש יש לה תשובה. כולנו מתמודדים עם חרטות כאלה ואחרות על דברים שעשינו או לא עשינו במהלך חיינו. היכולת להסתפק במה שיש ולהיות שמח בכך היא יכולת חשובה אך באותה מידה כנראה גם נדירה. הכאב על החמצות שהחמצנו מלווה את כולנו. מה עושים עם הכאב ? הלואי והיה לי מתכון בטוח שעונה על השאלה ומקל על ההתמודדות. יש האומרים "דאגה בלב איש - ישיחנה" - אולי זה הפתרון. לדבר את הקושי עם אדם קרוב, חבר, קרוב משפחה או לחילופין מטפל/ת. אני יודעת שמה שאומר עכשו לא ממש עוזר אבל אותי משמח לשמוע שאתה בכל זאת פעיל בעבודה ולימודים וגם מצליח להעסיק את עצמך בשעות הפנאי. שום דבר אינו מובן מאליו. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת