יאוש

לא יודע לאן לפנות, אם זה אי פעם יעלם. נמאס לי להתמודד עם זה. עם כל הרגשות המחשבות המציאות והדמיון. התרופות רק הרגו אותי ואני לא חוזר לאנטי פסיכוטיים. מעדיף למות מאשר לחיות כמו זומבי. צומת דרכים בחיים והכל נראה פתאום מייאש. הקולות בראש, האנשים שעוקבים הורגים לי את הנשמה צעד אחרי צעד ולעולם לא ירפו עד שאני לא אעבור מהעולם המגעיל הזה. חיים של יאוש שמופסקים ברגעים בודדים של שכחה ואושר. לא חושב ששווה לחיות בשביל זה. אני סופר אדיר גיבור ריאליטי אמיתי של הדור החדש אהיה מפורסם רק אחרי שאמות באושר. זה מה שתכנן לי השטן. זה לעולם לא יפסק. רק ישכח ויתחלף לא שווה לחיות בשביל זה. כרגע. ועדיין לא לגמרי רוצה למות אבל אין טעם לפגוע בעצמי סתם. יאוש. בעולם אחר בגלגול אחר הייתי חי אחרת בתוך חופש אחר מאושר יותר. ואני אלמוני כי אני לא קיים. אני כל אחד. יחיה באושר השטן אני עף.

אני משתתף ומזדהה עם כאבך, אתה כותב מן הלב את נתיב היסורים. אבל, ומנסיון, רבים ואלפים נמצאים בתוך היסורים הללו, ואין לנו ברירה רק להתחזק [למשל, לשאוב כוחות על אנושיים מקרקעית נפשינו]. בכל אופן משתתף איתך.

-מזדהה איתך ומקווה שתזכה לראות את האור, ואולי תדעודד שיש המוני אנשים שחשים תחושות כמוך. תחזיק מעמד גבר !!!.

תמשיך לכתןב ולכתוב ויוקל לך קצת ( גם בעולם הזה ). יש קסם בכתיבה שלך.

תמשיך לכתןב ולכתוב ויוקל לך קצת ( גם בעולם הזה ). יש קסם בכתיבה שלך.

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1832929