דתיה

שלום ספרתי לך על אחותי שהיא התחילה לקבל תרופות והאימון חזר ,החזרנו לה את עבודתה שהיתה החזרנו לה את המורה שלמדה אותה מוזיקה מה לא החזרנו מה שבקשה היא קבלה עכשיו אחרי כל זה בערך אחרי שבוע היא מסרבת לקחת תרופות כי לפי דעתה היא בסדר ולא צריכה תרופות וכי התרופות מזיקות לה , והיא התחילה לחזור על מה שאבא הוא לא בסדר ושהוא הביא לכל המצב הזה שהיא עברה ולא יודעים מה לעשות היא לא רוצה להבין שהיא צריכה את התרופות שהתרופות הם אללה שגורמות לה את השיבור מה אנחנו צריכים לעשות כל פעם שהיא מקבלת משהוא היא מתחזקת יותר ורוצה להפסיק לקבל את התרופות

לדתיה שוב שלום, את מתארת קושי שקיים בהרבה משפחות שבהן בן משפחה מתמודד עם משבר נפשי. כאשר מתחילים להרגיש טוב יותר רוצים להפסיק את הטיפול התרופתי ומתקשים לקבל את העובדה שהשיפור בהרגשה הוא רק כל זמן שממשיכים ליטול את התרופות. העובדה שאחותך ממשיכה להיות פעילה בעבודה ולימודים בכל זאת מעודדת ומוכיחה שאחותך אינה מוותרת על המשך חייה. הדרך לשכנע כל אדם להמשיך עם הטיפול התרופתי היא דרך אישית ושונה מאדם לאדם. לכן, קשה לייעץ על דרך מסויימת באמצעות הפורום היות ואינני מכירה אתכם ואת אחותך. אני מציעה להתייעץ עם הרופא/ה שלה ולנסות להשתמש בעזרתו/תה. בנוסף, יש בכל הארץ מסגרות לייעוץ למשפחות שגם בהן אתם יכולים להעזר. באיזור תל-אביב זו מסגרת של ויצ"ו שנקראת "שלנו" ובאזורים האחרים זו מסגרת של אנוש שנקראת "מיל"ם". במסגרות האלה ישנם אנשי מקצוע שיוכלו לעזור ולכוון אתכם לדרך הנכונה לעזור לאחותך וגם משפחות נוספות שתוכלו להעזר בניסיונן. אני מאחלת לכולכם בהצלחה יום טוב ושנה טובה ענת