תגובה לגלית קלמנזון

שכנתי מוכנה לקחת את הילד לייעוץ אצל פסיכולוג או פסיכיאטר (למי את ממליצה לה לפנות לא לאנשים שהם מכירים מהאזור כי פי שהבסרתי הם מוכרים פה ומתביישים כנ"ל לייעוץ בבית הבספר)למי את ממליצה לפנות בדיוק? והיא שואלת העם הגורם אליהם הם עלול לפנות למשטרה כי הם מפחדים לסבך את בנם בגיל כל כך צעיר (יש לציין כי המשפחה של הילדה בקשר מתמיד איתם הם הרי משפחה והם לא פנו לגורם משטרתי להגשת תלונה וכו') העם יש סיכוי כי פנייה לגורם מטפל מחוייב לפנות למשטרה כדי לעדכן על ארוע כזה?? אני חוששת כי זמן ההמתנה אשר נוצר כאן יפגע בילד וחבל הוא ילד מקסים והם פוחדים שאולי יכניסו אותו למוסד של נוער או לכלא?! (אין לילד עבר פלילי והוא תלמיד מצטיין אז מבחינת עבר הוא נקי ותקין)

אני מבינה מתוך הדברים שהדאגה גדולה ולכן יש חשיבות רבה לפנות לגורם טיפולי ש"יעשה סדר". באשר לחששות סביב תוצאות המעשה: אני מבקשת להזכיר לכולנו שמדובר בילד בן 13 שהוא קטין. אני משערת שבעקבות הפנייה תערך בדיקה של מצבו ושל מצב הילדה בת ה-8 מבחינה נפשית ותהיה הערכה מקצועית באשר לנסיבות הארוע ולמשמעות שלו. בהתאם למסקנות יוחלט אם ואיך יטופל העניין.לפי תאור המקרה נראה לא סביר שתהיה הסתבכות של הילד עם המשטרה... לגבי הבושה- כל גורם טיפולי מחוייב לסודיות וניתן לבקש, במקרים מסויימים גם שיגיעו לביתם. במידה והמשפחה מוכרת ברווחה ניתן לשתף את העו"ס שמכירה אותם בנושא, או לפנות לרווחה או למרפאה לבריאות הנפש , אין צורך בהפנייה והסודיות מובנת וברורה. ניתן לפנות גם לטיפול בקליניקה פרטית של מטפל דרך קופת החולים ולשם כך להעזר ברופא המשפחה. אפשרות נוספת: להוועץ ברופא המשפחה/הילדים באשר למקרה ולאפשרות הפניה באזור מגוריכם. גלית קלמנזון