מה עושים ולמי פונים בקשר לטיפול פסיכולוגי מחזיק
דיון מתוך פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה
כבר יותר ממחצית חיי אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, הטיפול הפסיכולוגי שכל כך קיוויתי שיעזור להגיע להישגים פרקטיים גם מעבר להתחזקות נפשית לא הצליח עד כה להגיע לזה ואני בספק אם אי פעם זה יקרה,לא מאבדת תקווה אבל כבר לא מחכה שיעבור זמן וזה יעזור, הבעיה היא שהטיפול הזה הכרחי לעבור את הימים כמה שיותר אפשריים ועם הראש "מעל המים" כמה שניתן, הבעיה העיקרית היא מימון הטיפול הזה לאורך שנים, לא ניראה שאוכל ללא טיפול שכזה (וניסיתי בלי עד הנפילות הנוראיות הגיעו והחריפו) הטיפול הוא שני מפגשים שבועיים, דרך קופ"ח כך שזה לא עולה כמו פרטי אבל זה עדיין יקר, עם נסיעות לשם ועוד תרופות , הטיפול בסכנת הכחדה וזה שווה לזה שאני בסכנה כזו.... אני יודעת שאני "נופלת בין הכיסאות" כי אני לא מוגדרת כ"חולת נפש" אבל גם לא בריאה ולא מצליחה לתפקד ולהיות פרודוקטיבית גם לא כלכלית, מה עושים?????????????????
את מתארת מצב קשה אך לצערינו די שכיח. טיפול פסיכולוגי זה לא קל בכלל לרכות שלא תמיד רואים את התוצאות. מה שלי לא ברור, מדוע את 'טובעת' בלי הטיפול. והאם פיתחת תלות בזה? או במטפל? בכל אופן אם את מרגישה שהקשיים הרגשיים כה חזקים אז את צריכה יותר תמיכה מלבוא לשיחה עם פסיכולוג, ותצטרכי מערכת יותר תומכת. יש אפשרות ב'אשפוז יום' שיש שם מערך שלם רפואי ופסיכולוגי, והם יכוונו אותך. כמו כן חשוב לדעת מבחינת סל שיקום אם יש לך ואז תוכלו להעזר יותר.
אני לא פה ולא שם..... אני לא "חולה" ולא ממש בריאה, עד כמה שאני שונאת את ההגדרות האילו, אישפוז יום הינו מצב מסובך במקרה שלי, ובנוסף רוב הסיכויים שעצם השהות שלי בין אנשים במצב קשה ממני יביא לרגרסיה אצלי. בוודאי שפיתחתי תלות בטיפול, אני לא מכירה אדם שהחלקים הבריאים שלו לא מפתחים תלות מסויימת במטפל טוב,זה חלק מטיפול- היכולת להיות תלוי באחר והיכולת לאט לאט לצאת מהתלות הזו כמו תינוק שלומד ללכת בהתחלה עם ידיים ואח"כ לבד... רק שעד שהלבד הזה יגיע....הכסף אוזל ואוזל ואוזל, וגם השחיקה במצב הקיים לא פשוטה. אין לי מושג מה אחרים עושים, גם פה עניין סל שיקום הינו בעיה, כי נוצרה מחלה ש"התלבשה" על המצב הנפשי ובעתייה ישנה קיצבה מועטה, אך היכולות הקוגניטיביות לא נפגעו כמעט בגלל המצב הנפשי המתמשך ואת ביטוח לאומי זה ממש לא מעניין אם אני לא מצליחה לממש את היכולות שלי. ולהגיש עירעור זו סכנה גדולה מדי כי על הקיצבונת הזו אני חיה.....
לבן יעקב, תודה רבה על תרומתך לפורום. ערב טוב, בני