שיקום

אני עם 'תסמינים שליליים' לא נהנה כמעט מתפקוד, אפילו שיש לי הכשרונות יש לי רגש [אם זה לא נוגע לתפקוד ומאמץ] יש לי מודעות, אבל כאמור החלק החולה אצלי לא נהנה ואדיש מול החיים. שאלתי הם: מה יעזור לי להתמקד בכוחות הבריאים בזמן שהבסיס לחיים איננו. וגם שהתסמינים הללו הם 'פעילים' אני לא יכול להתעלם מהם. אני מאד מצפה לתשובתכם, ותמיד אתם עונים לענין ומחזקים.

בני חג שמח, ראשית תודה על הפירגון. חשוב לנו לשמוע שתשובותינו אכן מסייעות לגולשי הפורום. בגלל שהמפגש בפורום הוא וירטואלי אנחנו בדרך כלל לא יודעים מה קורה לאחר המפגש הזה. לגבי שאלתך - אני מאמינה שכאשר מצליחים למצוא משהו שחשוב ומעניין לאדם המסויים, למרות חוסר ההנאה והאדישות שאתה מתאר, מצליחים גם להתחבר לכוחות הבריאים. אני חושבת שכוחות כאלה קיימים בכל אחד גם אם כרגע הם חבויים עמוק בפנים. תהליך החיפוש של ה"משהו" הזה שתארתי קודם יכול להיות תהליך ארוך אך אם יש ליווי נכון וגם שמץ מוטיבציה ניתן להגיע למקום הזה. משאלתך ברור שהמוטיבציה הזאת אכן קיימת ולכן אני חושבת שבסופו של דבר תימצא הדרך. הכיוון הראשוני יכול להיות בכל תחום. בתחום התעסוקה, בתחום הפנאי, בתחום היחסים הבינאישיים וכו'. אני מקווה שתשובתי עזרה במשהו שיהיה המשך יום טוב ענת

תודה רבה על התשובות. אני רוצה לשאול: האם הגישה השיקומית לא רואה כדבר נכון את המושג 'תסמינים שליליים' כדבר שהנפש נחלתה ואין לה אותו? כך אני רואה בתשובותיך וזה אכן מאד מעודד, ורציתי לשמוע דעתך על זה.