עקרונות השיקום הפסיכיאטרי

שלום לכולם, לפני מספר חודשים אישר ופרסם הארגון האמריקאי לשיקום פסיכיאטרי מסמך ובו מנוסחים בצורה מחודשת ועדכנית עקרונות הליבה של השיקום הפסיכיאטרי. המסמך המקורי כמובן פורסם באנגלית ולשמחתנו בשבוע האחרון תרגומו הופץ בארץ כחלק מעלון יספרא (האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי) 2 . אני מעתיק לפה את התרגום מתוך עלון יספרא : 12 העקרונות לשיקום פסיכיאטרי לאחרונה ארגון USPRA (הארגון האמריקאי לשיקום פסיכיאטרי) הגדיר הגדרה מחודשת לשיקום פסיכיאטרי (www.uspra.org). מטרת השיקום הפסיכיאטרי לקדם החלמה, שילוב קהילתי מלא ושיפור איכות חיים עבור אנשים שאובחנו כסובלים מהפרעה פסיכיאטרית כלשהי שגרמה לפגיעה משמעותית בתפקוד. שירותי שיקום פסיכיאטריים ניתנים בשותפות, הם ממוקדי אדם וניתנים באופן דיפרנציאלי . הם שייכים לספקטרום של שירותי רווחה וצריכים להיות מבוססי ראיות . המוקד הינו לעזור לאנשים לפתח מיומנויות ונגישות למשאבים הנחוצים להם על מנת לבנות (באופן מוצלח ותוך שביעות רצון) הזדמנויות למגורים, לעבודה, להשכלה ובסביבות שהם בחרו. לפנינו רשימה של עקרונות מפתח המתארים והמאפיינים את הפרקטיקה השיקומית בפסיכיאטרייה. מלבד האלמנטים האלה חשוב לציין שכל נותן שירותי שיקום מחויב לקוד האתיקה, ולהנחיות של עבודה שיקומית בחברה רב-תרבותית : 1. צוות השיקום הפסיכיאטרי מעביר מסר של תקווה וכבוד ומאמינים שכל אדם הוא בעל יכולת ללמוד ולצמוח. 2. אנשי השיקום הפסיכיאטרי מבינים ששייכות לתרבות הינה נדבך מרכזי בתהליך ההחלמה ושואפים להבטיח שכל השירותים יינתנו במסגרת התרבותית המתאימה למקבלי השירותים. 3. בעבודת השיקום הפסיכיאטרי אנשי השיקום בונים שותפות עם המשתקם וחולקים בהחלטות בתהליך שמבוסס על מתן מידע ועל נגישות למידע. 4. שיקום פסיכיאטרי מתבסס על הכוחות ועל היכולות של המשתקמים. 5. שירותי השיקום הפסיכיאטרי מתבססים על גישת האדם במרכז ומבוססים על התייחסות לצרכים הייחודיים של כל משתקם, בהתאם לערכים, לתקוות ולשאיפות שלו. 6. שיקום פסיכיאטרי תומך בשילוב קהילתי מלא עבור המשתקמים כדי שימצו את זכויותיהם האזרחיות מצד אחד, וכדי שיכירו בחשיבות של מילוי חובותיהם מצד אחר. באופן הזה האנשים בעלי מוגבלויות פסיכיאטריות יוכלו לבחון ולהתנסות באופן שווה בהזדמנויות המהוות חלק מהיותנו חברים בקהילה ובחברה. 7. הגדרה עצמית והעצמה עומדות בבסיס השיקום הפסיכיאטרי. לכל אדם יש זכות להחליט עבור עצמו, כולל החלטות בדבר שירותים ותמיכות שהוא מעוניין לקבל. 8. שיקום פסיכיאטרי מאפשר פיתוח של רשתות לתמיכה אישית על-ידי שימוש במערכות תמיכה טבעיות הקיימות בקהילה, יוזמות לתמיכת עמיתים וקבוצות לעזרה עצמית. 9. שיקום פסיכיאטרי שואף לעזור למשתקמים לשפר את איכות חייהם בכל תחום, בכלל זה בתחום החברה והפנאי, התעסוקה, ההשכלה, המגורים, הפעילות האינטלקטואלית והרוחנית והחוסן כלכלי. 10. שיקום פסיכיאטרי מקדם בריאות גופנית ונפשית (wellness) ומעודד את המשתקמים לפתח לעצמם תכניות בריאות פרטניות. 11. שיקום פסיכיאטרי מדגיש את החשיבות להתערבויות מבוססות ראיות והתערבויות חדשניות ומבטיחות, שהן הטובות ביותר לקידום החלמה. ההתערבויות הללו כוללות מנגנונים מובנים של הערכה, למידה ושיפור האיכות בד בבד עם מעורבות פעילה של מקבלי השירותים. 12. שירותי השיקום הפסיכיאטרי חייבים להיות נגישים וזמינים לכל המשתקמים באשר הם. על השירותים הללו להיות משולבים ומתואמים היטב עם שירותי טיפול פסיכיאטריים, שירותי בריאות, טיפולים הוליסטיים והתערבויות אחרות. תודות לשני בריל-ברניב על הסיוע בתרגום. זהו מסמך חשוב מאד בעיני, וכולי תקווה שגם בארץ עקרונות חשובים אלו יוטמעו בכל שירותי השיקום. אני מזמין את כל גולשי הפורום (מתמודדים, משפחות ואנשי מקצוע) להגיב, להביע עמדה ולהתייחס למסמך החשוב הזה. שבת שלום, וסופ"ש נעים לכולם, בני

מעניין איך עכשיו פה בארץ הזו יתרגמו אותו למעשים, אם בכלל... מה גם שהייתי משנה את הכותרת ל-עקרונות השיקום האנושי, שיקום פסיכיאטרי מתקשר לי עם תרופות תודה ושבת נעימה גם לך

לאליה ולכולם שלום, אליה כותבת : "(הכותרת) שיקום פסיכיאטרי מתקשר לי עם תרופות", זו אכן בעיה, לכן גם אני לא ממש אוהב את "הכותרת/השם" הזה והייתי מעדיף "שיקום בבריאות הנפש". שיקום פסיכיאטרי זה לא טיפול פסיכיאטרי והוא לא עוסק בטיפול התרופתי. מבחינה היסטורית בעבר הגישה/תפיסת העולם השולטת (ואולי אפילו היחידה) בתחום בריאות הנפש הייתה של המודל הרפואי שמתייחס לסימפטומים ומנסה בעיקר באמצעות טיפול תרופתי לצמצם עד כמה שאפשר את הסימפטומים. בהמשך הובן שיש להתייחס למכלול גדול יותר של דברים והמושג והמודל של "שיקום פסיכו-סוציאלי" שצמח התרכז ושם את הדגש על היכולות, המיומנויות והתפקוד של האדם בחברה (בניגוד לדגש על צמצום סימפטומים של המודל הרפואי). מהר מאד הובן שיש צורך להתייחס לכל המכלול ולאמץ "גישה הוליסטית" והשיקום שתפקידו לעזור לאנשים לפתח מיומנויות ונגישות למשאבים הנחוצים להם על מנת לבנות (באופן מוצלח ותוך שביעות רצון) הזדמנויות למגורים, לעבודה, להשכלה בסביבות שהם בחרו (כפי שמצוין במסמך הנ"ל) חייב לקחת בחשבון גם את ההיבטים הרפואיים (למשל סימפטומים שקיימים וצריך לקחת אותם בחשבון) או במובן המעשי של הפרקטיקה השיקומית, כפי שמצוין בסעיף 12 של המסמך הנ"ל : על שירותי השיקום להיות משולבים ומתואמים היטב עם שירותי טיפול פסיכיאטריים, שירותי בריאות, טיפולים הוליסטיים והתערבויות אחרות. ל"גישה ההוליסטית" שמתייחסת לכל המכלול הוחלט לקרוא "שיקום פסיכיאטרי". אבל כמובן שאנשים שעוסקים בשיקום פסיכיאטרי לא עוסקים בטיפול תרופתי, זה תפקידם של אנשי הטיפול הפסיכיאטרי ויותר נכון רק רופא (עדיף שיהיה מומחה בתחום הפסיכיאטריה) מוסמך להמליץ, לייעץ ובטח לרשום תרופות פסיכיאטריות. מכיוון שכמו שאליה ציינה הכותרת/השם "שיקום פסיכיאטרי", ויותר נכון המילה "פסיכיאטרי" מתקשרת באופן מיידי אצל רוב האנשים לתרופות ולטיפולים פסיכיאטריים אחרים, גם אני חושב שצריך להשתמש בשם אחר. "שיקום אנושי" כפי שאליה הציעה זה מאד נחמד ואפילו קולע לעשייה השיקומית, אך לא נראה לי שיאמצו אותו כל כך מהר בתור הכותרת הרשמית והמקצועית של התחום היחסי חדש הזה, לי באופן אישי נראה "שיקום בבריאות הנפש" מעין פשרה בין שיקום פסיכיאטרי לשיקום אנושי...... שבוע טוב ומוצלח לכולם, בני

היא שהם נראים מאד יפה על הנייר.בפועל הדברים שונים.שונים עד כדי מפח נפש.זו,לפחות,החוויה שלי.

תודה על התגובה שלך, יעזור לי אישית אם תוכלי לספר על הניסיון האישי שלך בתודה מראש