פלונטר

מזה כמה שנים אני נמצאת במצב קשה.במהלך השנים האלו עברתי אשפוז פסיכיטרי של שנה וחצי(כולל מחלקה סגורה).נחשפתי לדברים קשים באישפוז(לא אפרט)ויצאתי משם הלומה.איבדתי את כל האמון שהיה לי במערכת הפסיכיאטרית וגם בבני אדם. כרגע אני לא מתפקדת ומנוונת ומבלה את רוב הזמן בשינה.קשה לי ללכת,לעשות פעולות פשוטות,סובלת מבעיות רגשיות.לעומת התפקוד הירוד ובפער ענק נמצאות יכולות אינטלקטואליות וקוגנטיביות גבוהות.והפער הזה הוא בעייתי.אני לא יודעת אם אוכל להתמודד עם אישפוז נוסף.חשבתי על מסגרת יום חלקית,אבל הפעילויות במסגרות אלו משעממות אותי ומדכאות אותי.איבדתי את הרצון לחיות. האם,לדעתכם כדאי לנסות שוב אישפוז?או אולי יש פתרון באופן פרטי(אין לי מגבלה כלכלית)?בתודה מראש.

חן שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, את מספרת על חוויות לא פשוטות בכלל ועל קושי רב בתפקוד היום. אפשר לומר שיש היום הרבה פתרונות גם לאנשים עם יכולות אינטלקטואליות וקוגנטיביות גבוהות. לא ציינת בדברייך האם את מוכרת בביטוח הלאומי ובסל השיקום של משרד הבריאות. כמו כן לא אמרת מה את כן רוצה ואוהבת לעשות. אני אשמח אם תחזרי ותעני על השאלות האלה כדי שאוכל לתת לך רעיונות מתאימים. בינתיים שיהיה ערב טוב וחג אורים שמח ענת

ראשית,תודה על התגובה המהירה. אני מוכרת בביטוח לאומי ויכולה לפתוח סל שיקום.בנוסף נמצאת במעקב תרופתי במרפאה. אני רוצה הרבה דברים,אבל לא בטוחה שהיכולת התפקודית שלי תואמת את הרצונות.הייתי רוצה להתחיל בדברים קטנים.לקום בבוקר,לאכול בצורה מסודרת,להקפיד יותר על היגיינה אישית,לישון בשעות הגיוניות,לצאת יותר מהבית. כמעט כל יום אני מבטיחה לעצמי להתחיל בדברים האלו,אבל נשברת באמצע היום וחוזרת למיטה.לכן חשבתי לחזור לאישפוז,עם כל הקושי שבעניין.הרופאה שלי אמרה שבשנים האלו המערכת השתפרה ומה שהיה פעם זה לא מה שיש היום.אבל אני עדיין חוששת. מחשבה שנייה,כמו שכתבתי-לנסות מסגרת יום חלקית+חונכת+טיפול פסיכולוגי פרטי. כתבת על פתרונות לאנשים בעלי יכולת אינלקטואלית.אשמח לדעת על פתרונות(או מסגרות יום)כאלו.אני גרה באזור ירושלים. שוב תודה.