נכות נפשית

שלום אני בת 28 אמא ל- 2 אני סובלת מדיכאון כרוני וחרדות (התקפי באניקה)ככה מגדירים את זה 5 שנים אני סובלת הייתי באישפוז פסיכיאטרי לפני 5 שנים לפני שנה וחצי בהפרעות אכילה ולפני חודשיים שוב בפסיכיאטרי תבעתי נכות לפני שנה וחצי וקיבלתי 30% קבוע לפני חודשיים תבעתי שוב החמרה ושוב קיבלתי 30% אני כבר מיואשת כתבו לי שיער צבוע לבושה בסדר מדברת לעניין עונה על השאלות מה זה קשור אינני מבינה מה בנאדם צריך להיות גמור בשביל לזכות בנכות? מה יכול לעזור לי בשביל ערעור האם מכתב מעובדת סוציאלית וחוות דעת של פסיכיאטר יכולים לעזור? לאיזה אחוז נכות רפואית אני צריכה להגיע כדי לקבל קיצבה? תודה עדי

לעדי שלום וברוכה הבאה לפורום, בכדי לקבל קיצבת נכות יש צורך במינימום 40% נכות רפואית ומינימום 60% אי-כושר השתכרות. קשה להתייחס להודעתך מכיוון שאני לא מכיר את מצבך. לא כתבת בהודעתך האם נכון להיום את מתפקדת, עובדת ומשתכרת או שאת במצב שעקב הקשיים הנפשיים קשה לך לעבוד ולהתפרנס. אם את מתקשה לעבוד ולהתפרנס בעקבות המצב הנפשי אכן כדאי לערער על ההחלטה ולגבות את זה בחוות דעת של פסיכיאטר מומחה. בנוסף, כדאי להתייעץ גם עם עו"ד שיש לו ניסיון בתחום זה. אני מכיר מקרים של אנשים שגם וועדת הערעורים של הביטוח הלאומי דחתה אותם והם ערערו על כך לבית המשפט וזכו. בקצור , אם לדעתך את לא מקבלת את זכויותיך (ויש לך על זה גיבוי בחוות דעת של אנשי מקצוע) כדאי מאד לא לוותר ולהמשיך בתהליך (שאכן בלא מעט מקרים הוא קשה, ארוך וכרוך ביחס מאד לא הוגן) עד למיצוי זכויותיך. בהצלחה, חג חנוכה שמח, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

הוא מקום מאוד לא "סימפטי" במילים עדינות מאוד, אתן דוגמא דווקא ממחלה אחרת לגמרי לא נפשית, דלקת פרקים שיגרונית קשה, יודעת מה עושים כדי למדוד את רמת ה"קושי" כדי לקבל כאילו אמת מידה של יכולת תיפקוד? פשוט מודדים בסרגל גדול את הזוית של המרפק - עד כמה יש יכולת לישר אותו,באים הביתה ומסתכלים אם יש יכולת לנגב את הטוסיק בכוחות עצמך או לא...וזה כשיש "גיבוי" של מספר פרופסורים רציניים בתחום מכל הארץ, זה מעט בשביל לסוור את האוזניים, זה נורא מצד אחד, מצד שני כבר יצא לי לצאת מועדה שלצידי ישב גבר עם מקל הליכה וניראה היה שבקושי יכול ללכת, כשיצאתי אני יצא גם אותו הגבר והלך ללא המקל כמעט בריצה (לא מגזימה) לכיוון מכוניתו המפוארת יש לאמר ,פשוט זרק את מקל ההליכה לבגאז נכנס לרכב ונסע....בגלל שכמותו שמנסים לנצל ולרמות אנשים שזקוקים לעזרה אמיתית סובלים מאוד. האבסורד בעזרה של ביטוח לאומי הוא שאם לא הצלחת לעבוד עשרה חודשים רצוף את נחשבת עקרת בית ואז בשביל לקבל קיצבת נכות שהיא עזרה כספית קטנטנה בחודש את צריכה לעבור ועדות לא "נעימות" ואת צריכה לעבור את 50 האחוזים, אם את כן עובדת או עבדת רצוף, מספיקים גם 40 אחוזים.... לגבי מה שתיארת- לועדות של ביטוח לאומי צריך להגיע עם מכתבים מרופאים מטפלים- מרופא שטיפל בך בזמן אישפוז מרופא שמטפל בך כיום מפסיכולוג או עו"ס דבר עצוב הוא שכשאת מגיעה לועדות הללו את לא אמורה להראות את "המסיכה" שאת "לובשת" כשאת יוצאת מהבית ומסתירה את מצבך העגום, את בעצם מבקשת עזרה על המצב שלך כשהוא לא טוב, את בוודאי לא צריכה לשקר- ממש לא וגם לא לעשות הצגות, אבל גם לא לעשות הצגות לכיוון הטוב,את לא הולכת לריאיון עבודה..... שיער צבוע מראה שאת שמחה לדאוג לעצמך ולטפח את עצמך, שזה טוב מין הסתם יחד עם זה ,זה מראה על היכולת לעשות זאת ולהיות במצב בו את מרגישה טוב מספיק לעשות זאת, לי למשל אין את הכוחות בכלל להגיע למספרה והרבה פעמים גם לקום בבוקר להסתרק זה מאמץ, כך גם דיבור רהוט- בד"כ מראה על חשיבה מסודרת, אני לא יודעת ממה את סובלת, אם אילו אפיזודות חולפות ובאות וכשהן באות הן גרועות עד כדי שמצריכות אישפוז, וכשהן הולכות את חוזרת להיות אדם מתפקד, ואם זה כך כל כמה זמן יש שינויים כאלה ואיך הם משפיעים על היכולת לתפקד לטווח ארוך, או שהתיפקוד כל הזמן רדוד. ביטוח לאומי לא מודד עד כמה קשה וכמה סבל את עוברת ועם מה את מתמודדת, הוא בודק את היכולת שלך לתפקד לבד בכוחות עצמך לדאוג לעצמך כלכלית פיסית ונפשית בשורה התחתונה אני יכולה רק לאמר לך שלביטוח לאומי לא מגיעים לבד אלא עם מלווה, מגיעים עם כמה שיותר מכתבים מרופאים ואנשי מיקצוע אחרים ששייכים לתביעה שלך ומגבים את מה שאת טוענת. אם לי הייתה האפשרות הכלכלית לא להיעזר בהם, אין סיכוי שהייתי פונה ויותר מכך אין סיכוי שהייתי עומדת בכל הועדות המשפילות, אבל מכיוון שלא היה לי מה להפסיד ואכן הגעתי לקרקעית כמעט תרתי משמע, נורא ככל שהיו הועדות המציאות הייתה נוראית יותר, כשרעבים אז בסופו של דבר גם על הכבוד העצמי המינימלי מוחלים... שיהיה לך שבוע טוב וחנוכה שמח