שוב שאלות..-הבדל בין סל שיקום של בטל"א לבין סל שיק

שוב יש לי מספר שאלות- אחרי ירורים פה ובעוד כמה מקומות הבנתי שפנייה לסל שיקום נעשית קודם כל דרך ביטוח לאומי, פנייה לשיקום, ושם יש להם את השיקום שלהם לכל אדם מעל 20 אחוזי נכות שהיא, אך יש דברים שאין להם ואז צריך לפחות ארבעים אחוזי נכות נפשית כדי לפנות לועדה של משרד הבריאות, השאלות שלי הן- האם לביטוח לאומי יש מתאם טיפול איזה עזרה אין בשיקום של ביטוח לאומי שעבורה צריך לפנות לועדה של משרד הבריאות? מאוד הייתי רוצה לנסות לעבוד מעט, ובטח ובטח ללמוד, אבל אני יודעת מניסיונות מרים מהעבר שלבד זה לא הולך לי, ושצריך להיות איזשהוא ליווי ותמיכה בתכלס, ביומיום בדברים שלכאורה נראים טריוויאלים לאחרים, ביכולת להוציא לפועל, אני לא רוצה לנסות משהו שאכשל בו שוב, תודה

ערב טוב אליה, קודם כל אני רוצה להודות לך על ההתייחסויות שלך לאנשים אחרים בפורום ועל התמיכה שאת מגישה להם. לגבי שאלתך: כדי לפנות לסל שיקום לא צריך לפנות קודם למחלקת השיקום של הביטוח הלאומי אלא רק לנכות כללית. אני לא יכולה לומר לך איזה שרותים יש בסל השיקום שאין בביטוח הלאומי כי אני לא מכירה את כל השרותים הניתנים בביטוח הלאומי. אני מניחה שאפשר לשאול את השאלה הזו עובדת שיקום של הביטוח הלאומי. זאת גם התשובה לשאלתך בעניין מתאם/ת טיפול. בביטוח הלאומי יש עובדי/ות שיקום שזה תפקידם. היות והזכרת את נושא ההשכלה אני יכולה לומר לך שבסל שיקום יש גם קורסים מיוחדים לזכאי סל שיקום ויש גם סוגים שונים של השכלה נתמכת כולל השכלה אקדמית נתמכת בכמה אוניברסיטאות (אם אני לא טועה חיפה, באר-שבע, תל-אביב וירושלים). בכל אחת מהאוניברסיטאות יש רכז/ת שנותן את התמיכה הדרושה לכל סטודנט שזכאי לה דרך סל השיקום. בכל מקרה נשמע שאת בתחילתה של דרך חשובה מאוד ואני מאחלת לך הרבה הצלחה. ענת

סוף סוף הצלחי להשיג את הפסיכיאטרית "שלי", והיא אומרת שסל השיקום ה"רגיל" של בטל"א אינו מספיק, לדבריה אם היה מספיק הייתי כבר במקום אחר טוב יותר, לדבריה אני זקוקה לסל שיקום ל"נפגעי נפש", שבו יש דברים כמו שאת הזכרת-כמו למשל סוגים שונים של השכלה נתמכת (שכשקראתי על זה קצת באחד הקישורים שנתת לי פתאום "ראיתי" את מה שהיה חסר לי בין השאר כמו- מישהו שעוזר להכין מערכת, ועוזר לקשר בין גורמים באויברסיטה בשעת משבר) וגם קורס הכנה בכלל ללימודים כאלו,עם תמיכה נפשית שזה נשמע לי כל כך יכול לתרום) אבל ופה האבל הענק- זה אומר לפתוח את כל התיק שלי מחדש, לטעון להחמרה, לעבור ועדות נוספות כדי להעלות את אחוז הפגיעה הנפשית ל-40 יש לי כיום קיצבה קטנה והיא הדבר היחיד שיש לי ועליה אני נשענת וממנה ממומנים חלק גדול מהתרופות של המחלה שנחשבת לא נפשית, וגם התרופות נוגדות הדיכאון,שלא לדבר על טיפול נפשי שמחזיק אותי בחיים פשוטו כמשמעו,זה כמובן לא מספיק לכל זה, והרבה תרופות שאני צריכה לקחת אין ביכולתי לרכוש בגלל המצב , אין לי עזרה מהמשפחה, אין לי אמא יותר והבית שלהם קרס תחת הנטל הכלכלי של המחלה ארוכת השנים של אמא, אני כל כך רוצה לעוד משהו שעזור לי ביום יום, שארגיש שאני כן יכולה יותר מאשר לא יכולה, אבל מנגד עומדתאותה קיצבה קטנטונת אבל סוף סוף יציבה,הדבר היחיד שקרוב להיות יציב בחיי, מה שלא היה אף פעם ו"תרם" רבות למצבי הנפשי שקיבל צורה של סטטיות וקימט לי את האישיות ואת החיים..... אם יש איזשהוא דבר שאת חושבת שיכול להקל/לעזור