למה לחיות

שלום רב, אני בת 23 . יש לציין שהחיים שלי ברוך השם טובים ואני מאוד מעריכה אותם. יש לי משפחה אוהבת ותומכת, יש לי חבר וחברות, אני יוצאת ומבלה, עם המצב הכלכלי מסתדרים והבריאות תודה לאל בסדר. אני עובדת במשרה מלאה וגם לומדת לתואר ראשון. אני באמת מודה כל יום על מה שיש לי, אני יודעת שהמון אנשים היו מאוד רוצים חיים כמו שלי. אבל בכל זאת, כמה הרבה שנים יום יום אני חיה עם המחשבה של למה לחיות.. ממש בא לי למות אבל לא בגלל שרע לי, אלא בגלל שאין מטרה לחיים האלה - יש רק תהליך שזה להתחתן להביא ילדים לעבוד ללמוד וזהו - למות! אני לא מבינה בשביל מה לחיות? אוקיי אז אני יעבור את כל התהליך כמו כולם של להתחתן להביא ילדים לגדל אותם לעבוד ללמוד. אבל תכלס זה רק תהליך, אין בסוף מטרה.. המטרה היא למות. אני מאוד מפחדת להגיע לגיל 60 כי בדר"כ אז מגיעים המחלות הבריאות מדרדרת ובדר"כ מגיעה גם הבדידות. ממש בא לי למות רק כי אני לא מבינה בשביל מה לחיות. נכון שיש את הדברים הקטנים האלה ביום יום שגורמים לנו אושר, אני גם בן אדם מאוד שמח ברר"כ ורוב הזמן מחייך. בדר"כ גם כל החיים האלה שגרתיים הכל אותו דבר ( גם אם מנסיםם לעשות דברים שונים שלא עשיתי אתמול שלשום), נכון שאומרים ברוך השם שיישאר ככה וישעמם מאשר יקרה חס וחלילה משהו רע לא עלינו. ושוב חשוב לי להדגיש אני יום יום מעריכה את העובדה שהחיים שלי כאלה ובאמת אני מודה לאל.... אבל תמיד ההרגשה הזאת מלווה אותי שבשביל מה לחיות? אשמח לתשובה או אם תוכלו להפנות אותי למישהו שיתן לי תשובה, תודה מראש, אביבית.

החיים מלאים ברגעים יפים כול כך שרק זה שווה את החיים כגון אהבה אמיתית וכנה.סיפוק מעבודה והכי חשוב בהקמת תא משפחתי אוהב וחם. לדוגמה חתונה זה רגע שיא שבו את חוגגת את סיום הרווקות והקמת משפחה חוץ מזה את לבד אמרת שהאנשים שסובבים אותך אוהבים אותך מאוד.צריך לנצל כול רגע מהחיים.תאמיני י אני בן 40 ויש לי קצת ניסיון בחיים נכון החיים לא קלים אבל שווים כול רגע.

לאביבית שלום, אני לא בטוח עד כמה הודעתך קשורה לדברים שבהם עוסק פורום זה, ובכל זאת החלטתי להתייחס בכמה מילים. אני באופן אישי חושב שכל אחד מוצא משמעות/מטרה לחיים באופן מאד אישי שמשתנה מאדם לאדם, ואפילו עבור אדם מסוים המשמעות יכולה להשתנות לאורך ציר הזמן של חייו מסיבות שונות. את בחורה צעירה, ויכול ליהיות ששאלתך נובעת מהעובדה שאת בתהליך החיפוש האישי של המשמעות והמטרה/ות המאד פרטיות ואישיות שלך. בקצור, לא אני ונראה לי גם שאף אדם לא יכול לתת לך את התשובה. את צריכה למצוא את התשובה הפרטית שלך, יתכן שמשהו חיצוני יכול לסייע לך למצוא אותה. בכל מקרה, כרגע את צעירה וכמו שאת כותבת יש לך חיים טובים אז תהני מהם ותראי שעם הזמן או שתמצאי תשובה מלאה או חלקית לשאלתך ויתכן גם שהשאלה הזו אולי לא תעסיק אותך בכלל בעתיד. לילה טוב, כל טוב, והכי חשוב - הרבה בריאות, בני

אחרי המשבר ומחלת הנפש, בה אתה מאבד את עצמך, אתה לומד להעריך. כנראה כך בנויה נפש האדם. כחולה "מת חי " למעלה משנתיים... למדתי להעריך כל דבר קטן, מקפה של בוקר, אור יום, פתאום לראות סרט, ובאמת להקשיב, ממגע, מתחושה... למה לפני , כשחיי היו מלאים לא ראית זאת?...