קצת על עצמי..

טוב אז לאחר חשבון נפש של שנה+ יש לי תשובה סוף סוף,גם די מפורטת על התקופה האחרונה ועל מה שעברתי. כמובן אשמח לתגובות!!! טוב אז הצלחתי להבין מה עבר עלי בשנה האחרונה ולמה הפסקתי את הלימודים לאחר שהייתי משתקם מצטיין אפשר להגיד ובעצם הפתעתי את כול הסובב אותי.אז ככה...התחלתי להאשים את המשפחה שלי בעיקר, וגם אנשים אחרים בחיים שלי על איך ולמה הגעתי למצב הזה של המחלה וכו'...,וגם בפעם הראשונה לאחר תקופה של שנתיים וחצי מאז האשפוז התחלתי בעצם לא לרצות יותר להשתקם ולהתחיל דף חדש ,עכשיו אני מבין... שזה היה בעצם רצון נסתר שלי שהפך לגלוי בעקבות זה שהתחלתי להיות מאוזן כמובן לאחר תקופה מאוד ארוכה של חולי ללא טיפול ולאחר התקופה שלאחר האשפוז. בקיצור הפידבק שקיבלתי היה בדיוק ההיפך ממה שהייתי אמור לקבל, שזה שהיו אמורים להעריך את זה שאני בתהליך של חזרה לאיזון או לפחות בדרך לשם גם אם היא ארוכה. ומה שקרה זה שהכניסו אותי לכל מיני מסגרות לימודיות שהיו מנוגדות לאמונה שלי בתור בן אדם ולמה שרציתי, ולמה שהפכתי להיות,במקום לתת לי את ההרגשה שאני עוד מעט מסיים את השיקום בהצלחה מהיותי מאוזן ולא זקוק יותר לתמיכה או לכל דבר אחר שקשור למה שעסקתי בו כאשר הייתי בשיקום.אז זה היה בהתחלה שהכניסו אותי לקורס מיומנויות למידה ואז לקורס בניהול רשתות מחשבים וגם אמרו לי שאני לא מאוזן בעקבות האשמה והרצון שלי פתאום לא להשתקם, בקיצור בלבול אחד גדול ונוראי האמת במשך יותר משנה. הערכה שלי שפשוט אין גוף שיודע איך להעריך בן אדם שהגיע לסוף השיקום שלו ופשוט מתמודד עם דברים אחרים, הגיע למקום אחר בחיים ויש לו את הרצון הטבעי לא להשתקם ממחלת נפש,פשוטו כמשמעו ורוצה להתחיל דף חדש עם עצמו אין גוף שעושה את זה וחבל....מכאן נובע הבלבול הנוראי הזה שהיה לי ...שחשבתי שאני חולה בזמן שאני לא וכל רגע שאני מדבר נגד זה או פועל נגד זה אני בעצם נכנע למחלה.המשפט ממש בתמצות מתומצת למה שעברתי. קודם כל אשמח לתגובות,והשאלה שלי היא מה עושים אחרי השיקום זאתאומרת אחרי שנהפכים להיות מאוזנים?

אני אומר את זה כי זה גם קשה לי להבין...קודם כל התחלתי לא לרצות להשתקם,הפידבק לא היה טוב ולכן התחלתי להאשים. השיקום מכל כיווניו,יותר דבק בדעות שלו אז אני יותר דבקתי בשלי ולכן האשמה והרצון לא להשתקם גברו גם הם, ומכאן גם בא הסוף של הקורס שהתחלתי שכן זה כבר היה מאוחר מדי,העובדה שלא ויתרתי על הקורס בהתחלה במשך 5 חודשים מראה את זה שלהפסיק את הלימודים לא היה לי בראש באותו זמן אלא זה בא לאחר מכן שכבר הבלבול היה עצום וכמו שאמרתי זה היה מאוחר מדי בשבילי - ולכן השיקום אשם בזה. מה שיצא טוב זה שלפני שהתחלתי את הקורס חשבתי על סנריו שכזה איכשהו ולכן בחרתי בלימודי מקצוע ולא בלימודים באוניברסיטה,דרך אגב המליצו לי לימודים באוניברסיטה. ובגלל זה הכישלון הוא לא גדול שכן אני עדיין יכול לעשות את המבחנים לבד ולהתחיל לעבוד במקצוע,כבר עברתי שני מבחנים בציון של 100,למי שלא מכיר אפשר לעבוד בניהול-רשתות גם בלי ידע,זאת אומרת שאפשר להתחיל מ-0 בעבודה,לקבל הדרכה ולהתחיל לעבוד ישר.

אבי שלום רב וברוך השב אלינו, ממה שאתה כותב הצלחתי להבין שיש לך תובנות חדשות ושאתה יודע את המשך דרכך. האם אכן כך הדבר ? אשמח אם תכתוב לנו מה אתה מתכוון לעשות בעתיד הקרוב. האם להתחיל לעבוד בניהול רשתות או לנסות להתקבל ללימודים באוניברסיטה ? להשתמע ענת