דאגה לאחות

אחותי החלתה לפני 3 שנים בסיזופכרניה , אושפזה כ3 חודשים ולאחר חצי שנה חזרה לחיים תקנים , (כמובן עם כדורים) לאחר שנתיים הרופאה הורידה לה את המינון של הכדורים ל1/4 כדור ביום ...אבל להפתעתי בחודשים האחרונים אחותי לא לוקחת את הכדורים יותר והתחלתי לראות אצלה סימנים חוזרים של המחלה, דיברתי איתה על הנושא , היא התעצבנה ולא רוצה לדבר איתי. האם משהו מכון לעזור לי , איך אוכל לגרום לה לקחת שוב את הכדורים? אני ממש ממש דואגת

אלינור ערב טוב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אמרת שאת מאוד דואגת לאחותך וזה כבר מעורר הערכה. לצערי, אני לא אשת בשורות. אני לא מכירה דרך בה תוכלי לגרום לאחותך לקחת את התרופות אלא אם היא תרצה לעשות זאת. מה שניתן אולי לעשות הוא לנסות לקבוע לה תור לרופא/ה שמטפל/ת בה כדי שהוא/היא ינסו לשכנעה לחזור ולקחת תרופות. מעבר לזה אני רוצה להציע לך היות ואת מתמודדת בעצמך עם דברים לא פשוטים בהיותך אחות של, לפנות למסגרת ייעוץ למשפחות. זאת, לצורך התייעצות ותמיכה עבורך. נשמע שאת מקור תמיכה לאחותך וכדי לשמור על כוחותייך שלך כדאי לפנות למסגרת כזו. אינני יודעת באיזה איזור בארץ את מתגוררת אבל יש מסגרות של שני ארגונים. יש מרכזי "שלנו" של ויצ"ו ויש מסגרת מיל"ם של אנוש. (היות וכאן אינני יכולה להוסיף לך קישור לחיץ את יכולה לכתוב אחת משתי המילים בגוגל ואז תוכלי לבחור את המסגרת שמתאימה לאיזור מגורייך). אני מאחלת לך הרבה כוחות ולאחותך הרבה בריאות ולשתיכן הרבה הצלחה נשמח לשוב ולשמוע ממך בפורום ענת

אלינור שלום, אני בהחלט מסכים עם ענת שכאשר אדם חי באופן עצמאי בקהילה הוא ייקח כדורים רק אם ירצה לעשות זאת. ובכל זאת רציתי להוסיף לתשובתה של ענת כמה דברים מניסיוני האישי ומהכרות אישית עם מתמודדים רבים. את מתארת מצב שבו אחותך ניהלה חיים תקינים במשך למעלה משנתיים כאשר היא לוקחת כדורים וזאת לאחר משבר חריף. ולאחר הורדת מינון התרופות ע"י הרופאה היא הפסיקה לקחת כדורים לחלוטין על דעת עצמה. אני חושב שכדאי מאד לבדוק איתה מה הסיבה שהיא החליטה להפסיק לקחת את הכדורים ומומלץ שינסה לברר זאת מי שנכון לעכשיו נמצא איתה בקשר הטוב ביותר והיא יכולה לתת בו אמון (וזה לא בהכרח הרופאה). בד"כ אנשים מפסיקים לקחת כדורים מ-2 סיבות עיקריות או שלתחושתם ו/או דעתם הכדורים לא עוזרים להם או שתופעות הלוואי של הכדורים כל כך מציקות ומפריעות להם שהם מפסיקים למרות שהם מרגישים שהתרופות עוזרות להם. ולכן חשוב מאד בשלב הראשון לנסות לברר מה הסיבה לצעד שהיא נקטה בו על דעת עצמה. אם היא טוענת כרגע שהכדורים לא עוזרים ולא עזרו לה מעולם יהיה קשה מאד לשכנע אותה בשלב הזה אחרת. אבל יכול להיות מצב שבו הכדורים עזרו לה בעבר ועכשיו היא מרגישה שהם כבר לא עוזרים, וזו תופעה שקורת ואז ניתן בהתייעצות אם הרופא למצוא תרופה אחרת שתעזור ולפעמים אנשים לא מודעים לזה. המקרה הנוסף שבו אנשים מפסיקים את התרופות למרות שהם מרגישים שהם עוזרות בגלל תופעות לוואי לא נעימות (שלפעמים גם לא נראות כלפי חוץ וקשה מאד להרבה אנשים להיפתח ולדבר עליהם, למשל דברים שקשורים לפגיעה בתפקוד ובחיי המין), במקרה הזה מאד חשוב להבין ולזהות שזו הסיבה מכיוון שבד"כ האדם לא מעלה את זה בפני הרופא כי הוא משוכנע שאין פתרון מלבד הפסקת התרופות ולא כך הוא. בהרבה מקרים שיחה פתוחה עם הרופא (בהנחה שמדובר ברופא טוב וקשוב, ואם הוא לא קשוב לדברים מן הסוג הזה מומלץ להחליף רופא) תוכל למצוא פתרון די טוב שיצמצם את תופעות הלוואי לרמה "נסבלת". יתכן ואפשר לבדוק גם עם הרופאה האם לפני הירידה במינון אחותך התלוננה בפניה למשל על תופעות לוואי קשות שהם היו חלק מהשקול לבדוק אפשרות של ירידה במינון. דבר נוסף, כתבת "התחלתי לראות אצלה סימנים חוזרים של המחלה", האם גם אנשים נוספים שותפים לתחושתך? העובדה שהרופאה הורידה לה את מינון התרופות לאחר תקופה ארוכה שניהלה חיים תקינים מצביעה בד"כ על העובדה שהרופאה חשבה שמצבה טוב , והרבה פעמים במקרים מהסוג הזה יש נטייה של בני משפחה שמאד חרדים שהמצב המשברי החריף יחזור לראות בדברים שלא קשורים כ"סימנים חוזרים של המחלה". יכול להיות שאת צודקת ויכול להיות שזה קשור למה שכתבתי. לסיכום, כדאי מאד לנסות ולבדוק היטב את כל הדברים שציינתי (זו בהחלט לא משימה פשוטה). אבל אני חושב שאם יש אדם שקרוב אליה והיא נותנת בו אמון, ניתן עם הרבה רגישות ואמפטיה לעשות זאת. מקווה שאולי הדברים שכתבתי יצליחו לעזור במשהו, למרות שכמו שענת כתבה לא בטוח שאנחנו יכולים להיות אנשי בשורות בעניין הזה. את צריכה הרבה סבלנות וכוחות , ואני כמובן מצטרף להמלצתה של ענת לקבל יעוץ למשפחות. מקווה לשמוע חדשות והתפתחויות חיוביות, ונשמח להמשיך ולשמש עבורך כמקום לשתף ולהתלבט ביחד בדילמות הלא פשוטות שנובעות מהמצב, ולתמוך בך עד כמה שנוכל באמצעות המדיה הזו, בני נ.ב. אני חייב להדגיש שאני לא רופא וכל מה שכתבתי לגבי הטפול התרופתי הוא אך ורק מניסיון אישי ועל סמך שיחות עם מתמודדים אחרים. בני