פתיחת חסימות בעורקים בצינטור
דיון מתוך פורום קרדיולוגיה
בצינטור שבוצע באחד מבני משפחתי שהנו בגיל כ- 84 התגלו שתי סתימות בעורקי הלב בהיקף שהוגדר ע"י הרופא המטפל כגורם שעלול לסכן את החולה ולכן מחייב פתיחה ע"י שימוש בתומך דמוי "קפיץ" באזור הסתימה. במהלך הצינטור לא בוצע שום הליך לפתיחת הסתימות הנ"ל (נושא שלעצמו נראה תמוה - שאם כבר בוצעה הבדיקה החודרנית מדוע לא בוצע התיקון הרצוי במקום). לאחר הבדיקה הוצגו בפני המשפחה שתי אפשרויות להרחבת אזור הסתימה, האחת שהייתה מקובלת בתקופה האחרונה והקרוייה "סטנט", והשנייה החדישה הקרוייה "סייפר" שמבוססת על הטכנולוגיה הראשונה אלא שנוסף לה חומר המונע השנות סתימה באותו המקום. עפ"י הבנתי, האמצעי "הישן" נמצא בסל הבריאות לעומת האמצעי החדיש הנ"ל שעלותו כ- 2700 דולר להתקן אחד. שאלתי נוגעת לעד כמה חיוני להשקיע באביזר החדש (הכרוך בהוצאה של כ- 20000 ש"ח) וזאת לנוכח העובדה שמדובר באדם בגיל מתקדם מאד שלא ברור תוך כמה שנים תחזור הסתימה במקום זה. שאלה נוספת הנוגעת לשאלת הגיל הנה האם הסיכון שבביצוע הצינטור לא גבוה יותר מהסיכון ללקות בארוע בלב שאולי ניתן למנוע אותו באמצעים תרופתיים. ברצוני לציין שתפקודו הגופני הכללי הנו סביר מאד לגילו (הנ"ל גר בקומה שנייה ללא מעלית ומבצע הליכה לא מבוטלת מידי יום) ונשלח לצינטור (לאחר שעבר צינטור דומה לפני מספר שנים ובו התגלתה חסימה חלקית באותםמקומות) בעקבות תלונות על עייפות וכאבים בחזה מידי פעם.
לגבי הסייפר - הוא עולה הרבה אבל אחוזי ההצרות מחדש לאחר הפעולה הרבה הרבה יותר טובים (פחות). לשיקולך. לא יודע מה להגיד לך בעניין זה. לגבי הגיל ומה צריך לעשות אני ממש לא יכול לחוות דיעה בלי לראות אתא החולה ואת ממצאי הצנתור. סליחה
מנהל פורום קרדיולוגיה
