ירידות סיטורציה ודופק גבוה

אני סובלת מתסמונת דום נשימה בשינה-חמורה, וגם ביום יש תפקודי ריאות יחסית גרועים. לפני כשנתיים עוד הייתי במסגרת שיקומית מבוכרת עשיתי פעילות גופנית לסובלים מנשימה פעמיים בשבוע והגעתי ליכולת ללכת ולתפקד ברמה מסויימת-הרגליים היו יותר קלילות . בשנתיים האחרונות לאט לאט מצאתי את עצמי חסרת פעילות מיאוש , וישיבה שעות רבות מאוד לפעמיים ללא הפסקה מהבוקר עד הערב מול האינטרנט. לאחרונה התחלתי לקחת עצמי בידיים מחדש , אבל אני לא מכירה את הרגליים הם אבן אחרי כמה צעדים ומאמץ נשימתי מאוד קשה יחסית והלב דופק מהר. גם שמנתי כ-5 ק"ג ויחסית למשקלי ולמצבי זה המון. התחלתי מחדש לצורך אימונים, ללכת עם מד סיטורציה לבדוק אם התחושות הן מחרדה או אמיתיות שאני אפילו חצי ממה שכבר עשיתי אחרי שיקום לא עושה וגיליתי לתדהמתי שרמות החמצן אחרי מאמץ מאוד קטן יורדות ל-86 לערך והדופק מגיע למספרים מפחידים 155-160 ולאחר שתי דקות לערך החמצן עולה לכ- 92-95 והדופק יורד ל-100-115 האם הדופק הגבוה הוא זה שגורם לרגליים שלי כאילו לא לרצות להמשיך ללכת? האם יש דופק שמומלץ לא לעבור אותו בפעילות גופנית? האם אני יכולה לגרום נזק ללב, בהליכה גם כשהרגליים כבר כבדות? נהיה לי בימים האחרונים ולא פעם זה בא וחלף תחושת דקירות וזרם לצד שמאל, במיוחד במאמצים, -האם זה יכול להיות קשור-או שניתן ליחס את זה לחרדה עצבים, מתח של כל מצבי שאני חיה בו? מעקבי האקו פעם בשנתיים לא עולים על כלום, למרות שבגלל המצב הרפואי חושדים "צניחת מסתם מיטרלי", "לב ריאתי".-האמת מאז שהתגלה לי במה חושדים אני לא מפסיקה להפנים את זה למרות שעברו שנים וה"חשד" לא נתן אותותיו. איך אני עוזרת לעצמי בהליכות בלי "לדפוק" את הלב?

המון שאלות וממצאים ולא הייתי רוצה לייעץ לך על "עיוור". אשמח לראות אותך במרפאה שלי 5256638 כללית הליכה לא גורמת לנזק כלשהו - להיפך. וכמובן הירידה במשקל חיונית. אני לא יודע אם קיימות בעיות אחרות אצלך ולכן לא הייתי רוצה להתחיל להמליץ לך מה לעשות בהתכתבות תודה

תודה לך .