אבי לאחר ניתוח מעקפים...

אבי בן 64 לאחר התקף לב שהגיע למצב של דום. לאחר צינתור שהראה כי יש צורך במעקפים עבר אבי ניתוח (3 מעקפים) הניתוח עבר בצורה יפה אך אבי סבל מדימומים לאחר הניתוח (כנראה בגלל חומרים מדללי דם שקיבל במשך 3 הימים שקדמו לניתוח), פתחו את בית החזה שלו עוד פעמיים על מנת למצוא מהיכן מגיע הדימום, לא מצאו ניקו וסגרו, במקביל קיבל חומרים מקרישי דם והדימום נעצר בסוף. לאחר הניתוח, קיבל "סטוק" של תרופות. כאשר חזר הביתה, הרגיש כבדות בנשימה וכאבים בחזה, חזר לביה"ח שם קבעו כי יש מים באזור הריאות ואישפזו אותו למס' ימים. באותה תקופה (4 ימים) קיבל תרופות שונות ואנילציה (כנראה בשביל הריאות ובשביל אזור הגרון, שנפגע מצינורות במהלך הניתוחים). גם מאשפוז זה חזר אבי עם תרופות שונות. לאחר שנאלץ לחזור שוב למיון בעקבות כך שהרגיש רע- נקבעה לו פגישה דחופה עם קרדיולוג שנתן לו תרופות חדשות. כל הסיפור על מנת שתבינו שעברה על אבי תקופה מאוד קשה שלא לדבר על מצבו הנפשי והייתי מעוניינת לחסוך ממנו את המשך הסבל. הייתי מעוניינת לדעת: - איזה תרופות נהוג לתת לאחר חזרה מניתוח כזה? - אבי לוקח אספירין שלפי הבנתו אמור לספוח את הנוזלים מאזור הריאות, האם תפקידו של האספירין באמת לספוח את המים??? או שיש לו תפקיד שונה? - אבי ממשיך לעשות אנילציה. וסובל מיובש באזור קנה הנשימה והגרון, גם השיעול שלו יבש האם האנילציה היא הסיבה או שהיא אמורה להועיל למצבו ? בתודה והערכה מראש זהבית

שלום, זהבית. איני רופא, אלא סתם אחד שהיה במצבך כבר פעמיים, ומן הסתם מנהל הפורום יענה על כל שאלותייך, אך מכיון שאני יכול לענות על אחת מהן, חשבתי שלאור התקופה הקשה שאתם עוברים כעת, אתרום מה שאני יכול כמה שיותר מהר: התופעה של הצטברות נוזלים בריאות היא מאוד אופיינית לבעיות בלב (אי-ספיקה). האספירין אינו שייך לעניין. תפקידו של האספירין הוא להקטין את הסיכוי לקרישי דם שעלולים לחסום את העורקים (הוא "מדלל את הדם", כפי שמקובל לקרוא לזה בציבור). סביר מאוד שאביך מקבל תרופה בשם "פוסיד" או "לאזיקס" או שם דומה לאחד מהם. זוהי תרופה שגורמת לניקוז מהיר של נוזלים מכל הגוף, ובפרט מהריאות, ולכן היא גם משתנת. אם הוא הגיע לבית החולים עם נוזלים בריאות, סביר שהוא קיבל את התרופה הזו בזריקה. זהבית, תהיו חזקים: כשניתוחי לב פתוח עובדים, הם עובדים בגדול! אבל הרבה פעמים יש דרך ארוכה לעבור. גם בלי הסיבוכים, החוויה שעובר המנותח היא קשה מאוד, לא כל שכן עם הסיבוכים שיש לאביך. תאהבו אותו עכשיו, תהיו לו המשענת והכתף ושק החבטות. בכל מקרה, זה ישתלם. תהיו בריאים! בעל נסיון

במצבים כאלה חשוב לשמוע (לקרוא) מילים מעודדות ו'לקבל תמונה' של מצב לא ברור ולא מוכר. תודה על התייחסותך החמה זהבית

אין מרשם פלא. לעיתים יש סיבוכים ואי נעימויות לאחר הניתוח. ברוב המקרים מתאוששים. חלקם לאט יותא וחלקם מהר. אין גם מרשם אחיד לתרופות - כל מקרה לגופו. כמובן שאביך צריך בדיקה, איזון אופטימלי ...וזמן. ובקשר למצבו הנפשי - גם זה חולף ואם לא אפשר (ולדעתי צריך) לטפל גם בזה. ובעיקר צריך להיות בקשר אם רופא שהוא סומך עליו תודה על תשומת הלב