פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

אני אמורה לעבור בדיקה בקרוב רציתי לשאול אם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים לא הוסבר לי וגם שהתקשרתי לביהח לא קיבלתי תשובה מספקת... האם אצטרך להחליף לחלוק? אודה לתשובה אני די לחוצה מהבדיקה הזאת

מעיין שלום, בדיקת מנומטריה היא בדיקה בה מכניסים לפי הטבעת צינורית דקה (יותר דקה מאצבע ממוצעת) , מבקשים ממך לכווץ את שרירי פי הטבעת בצורות שונות (נגיד כמו בזמן התאפקות או בזמן יציאה), ומחשב רושם את מדידת הלחצים הנוצרים באותו הזמן. לאחר מכן מנפחים לרוב בעדינות בלון קטן על מנת לבדוק תחושה- מתי את מרגישה שהבלון מנופח. הבדיקה לא מסוכנת ולא מתוארים סיבוכים שלה, ולרוב היא כרוכה באי נוחות קלה בלבד. אם תצטרכי ללבוש חלוק או לא- זה תלוי הנהלי העבודה של המכון בו את מהצעת את הבדיקה. בהצלחה.

שלום דוקטור. עד אתמול "סגרתי" 14 ימים ללא יציאות! (בדר"כ יש לי יציאות נורמאליות ולא סובלת מעצירויות) אתמול בבוקר פניתי למיון בבית החולים "מאיר", שם עשו לי צילום בטן וכמובן שהיא הייתה מלאה. עשו לי טיפול בחוקן ובחומרים משלשלים- שלדברי הרופאים שם הייתי אמורה לשבת בשירותים כל היום. בכל אופן, מלבד יציאה אחת אתמול בערב (6 שעות לאחר החוקן...) לא קורה שום דבר. יש לי טחור קטן שיצא לי בעקבות הפרשה שהוא לא מטריד אותי כרגע, מה שכן מדאיג אותי זה שבזמן לחיצה בשירותים (ואני משתדלת לא ללחוץ..) יוצאים לי גושי עור גדולים מפי הטבעת ואין לי מושג מה זה. אני לא יודעת אם כך נראים טחורים פנימיים כי אין לי נסיון בזה אבל זה פשוט נורא. ולדעתי זה מה שמעכב את היציאות ומקשה עלי "להשתחרר". ביקשתי מהרופאים במיון לבדוק אותי רקטלית ולא להסתפק בצילום, אחד הרופאים בדק ואמר שהוא לא רואה כלום. חשוב לציין שבמצב סטאטי באמת לא רואים שום דבר אלא כאמור רק בעת לחיצה לשירותים. אשמח מאוד להמלצתך מה אני אמורה לעשות עכשיו. אני לא צריכה לתאר איך מרגיש בין אדם לאחר 14 יום כאלו..... תודה רבה על העזרה.

אתי שלום, קפלי העור שאת מתארת אותם יכולים להיות בהחלט טחורים חיצוניים או טחורים פנימיים שצונחים בעת מאמץ, אולם טחורים הם לרוב תוצאה של עצירות ומאמץ בשירותים, והם לא גורם החוסם את היציאה או גורם לעצירות כשלעצמם. ברור לי שעצירות של 14 ימים גורמת לסבל ניכר. חשוב להקפיד על שתיה מרובה, ולהשתמש בתקופה הקרובה במרככי יציאות (כגון שמן פראפין) באופן סדיר. ניתן לנסות שוב טיפול חד פעמי במשלשל. אם אין הקלה מומלץ לפנות שוב לכירורג לוודא שאין שום גורם לחסימה מכאנית כלשהי של המעי. שיהיה רק בריאות.

שלום, שמי אילנית ולכל הסובלים מטחורים/פיסורה ושואלים לגבי פומולת נונא, מוזמנים ליצור איתי קשר ע"מ שאוכל להזהיר אותם מלהיכנס ולרכוש מוצר שעולה 800 ש"ח, וכשלא עוזר עולה עוד 600 ש"ח וזה לא נגמר. הטלפון שלי: 052-2776044- אשמח להזהיר כל מי שרק חושב לכיוון של רכישת פורמולת נונא. בברכה אילנית.

שלום, שמי קובי אני סבלתי זמן רב מטחורים ופיסורה והשתמשתי בפורמולת נונא טיפול טבעי ויעיל!! ממולץ בחום. באשר אלייך אילנית-תפסיקי להשמיץ זה מאוד לא מכובד,ואת עושה את זה בכל פורום אפשרי. שכל אחד יחליט מה טוב לעצמו. גוף האדם שונה מאדם לאדם מה שטוב לאחד לא בטוח טוב לאחר-זה עדיין לא סיבה לבזות ולהתבזות! קובי

אני עכשיו בשלבים ראשוניים במוצר וכולי תיקוות ... יש מישהו שמכיר את השיטה ויודע אם היא עובדת ? תשובות רק באתר

שלום, אני סובל מכאבים ודם ביציאה במשך שנתיים. נפגשתי לפני שבוע עם פרוקטולוג כדי לבדוק האם יש לי טחורים, הוא בדק ומצא שזה לא טחורים אל פצע שלא מצליח להגליד לכן הוא המליץ להשתמש במשחה בשם בייבי פסטה .הבעיה היא שהתביישתי לומר לו שאני משתמש כבר כמה חודשים בוויברטור שקטן יחסית לאבר מין רגיל, שגורם ל%

יניב שלום, לצערי הודעתך לא שלימה. איני יודע מהי האבחנה המדוייקת אליה התכוון הפרוקטולוג שבדק אותך. אם יש חתך בעור פי הטבעת, יתכן שהחדרה של חפץ כהה לפי הטבעת מקשה עליו להרפא. מעבר לכל לצערי לא אוכל לתת ייעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב ברצוני לקבל מעט הסבר על: סובלת מבעיות במעי 3 שנים עברתי קולנסקופיה אחרונה לפני שנה תקינה,נלקחו ביופסיות מהמעי היורד והביופסיה הראתה דלקת קלה אך לא טופלתי ע"י כלום, היציאות שלי הן מרובות יכולות להיות 4-5 יציאות ביום ללא התאמצות ולפעמים אני נתקפת בשלשול חד פעמי שעובר לא נקבע ודאית שאני סובלת מהמעי הרגיש שאלתי היא האם אלו הם סימנים של מעי רגיש? איך אפשר לדעת? בדיקת דם אחרונה 14 אבל פריטין מאד נמוך 23 האם זה מעיד על ספיגה לקויה של ברזל ומה עושים? אודה על התשובה

יפית שלום, תלונות של מספר יציאות ביום יכולות להגרם על ידי מגוון של בעיות מעי כולל מעי רגיז וכולל מחלות דלקתיות שונות של המעי. מאחר שאיני יודע את כל פרטי המקרה איני יכול לחוות דעתי, אך בכלליות ניתן לומר שתלונות כגון אלו שאת מתארת יכולות להתאים גם למעי רגיז. רמות פריטין נמוכות אינן חלק אופייני של מעי רגיז ואינן מצביעות בהכרח על ספיגה ירודה של ברזל. הסיבה השכיחה ביותר לרמות פריטין נמוכות בבחורות צעירות היא אובדן כרוני של דם בעת מחזור. מחלות דלקתיות של המעי יכולות לעיתים להיות קשורות לחסר פריטין.

בס"ד ד"ר זמורה, יש לי שאלה, קצת מביכה (אותי), אבל מטרידה מאוד, וסוף סוף אזרתי אומץ לשאול. שאלתי היא - במהלך טיפול קולון הידרותרפי שעשיתי לפני שנה (שהיה על מנת לנקות את הבריום האיום מהחוקן בריום שעשיתי באותו יום), המטפלת הייתה מאוד לא עדינה ולמרות שאמרתי לה שאני 6 חודשים אחרי SATRR, היא הכניסה את הצינורית יותר מדי עמוק לרקטום באופן שהחלק העבה של הצינור היה כבר ממש בתוך פי הטבעת והרקטום. הטיפול נמשך שעה ולאחריו פי הטבעת והרקטום היו מאוד מאוד כאובים והכאב נמשך ל- 24 השעות הבאות לפחות. אני מבינה שנגרמה טראומה למקום ואני רוצה לדעת אם אחרי טראומה כזאת יכולה להיגרם פגיעה בשרירים שמובילה לאניזמוס ואם כן, אז האם זה אמור לקרות מיידית, תוך זמן קצר, או שזה יכול גם לקחת שנה עד שרואים את תוצאות הנזק???? בחודשיים האחרונים (עברה שנה מאז ההידרו תרפי) יש לי פתאום סימפטומים מאוד משמעותיים של אניזמוס (גם לפי הפריאנל U.S שעשיתי לפני כמה ימים שקבע ש... יש לי אניזמוס!!!!) יש לציין שבמשך כ- 3 שנים שאני כבר בבירורים אצל רופאים שונים, בכל הבדיקות שעשיתי תמיד היה כתוב שלא הופק אניזמוס, ואפילו הביופידבקית שלי שסיימתי אצלה 10 טיפולים לפני כחודשיים בערך בדקה אותי ולא מצאה אניזמוס. אם יש לי אניזמוס, אז יש סיכוי לא קטן שה- COLECTOMY לעצירות קשה יהיה חסר תועלת, לפי מה שלמדתי על הנושא ואז אם זה לא יעבוד, אז אני, כנראה, אזדקק לסטו.... הצילו!!!! מה דעתך? אני כל הזמן במחשבה שנגרם לי נזק ברקטום בעקבות המטפלת הזאת וזה כל כך מתסכל כי הניתוח STARR היה מוצלח וזה פשוט מייאש לחשוב שעכשיו נגרם נזק אחר בגלל סיבה כל כך טיפשית.... )o':

הודיה שלום, ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לאניזמוס, כולל פעולות שונות באיזור פי הטבעת, ולא נראה לי שיש דרך לדעת מדוע את סובלת מאניזמוס, אם את אכן סובלת ממנו. אם אכן יש אניזמוס מוכח (US פרינאלי הוא אחת הדרכים לאבחן זאת, אולם זה חייב להיות בקורלציה לתלונות של קשיי התרוקנות וממצאים מתאימים ההדיקת אצבע של מומחה בתחום ) יתכן ששווה לשקול סיבוב נוסף של ביופידבק לפני ניתוח. במקרים עקשניים ניתן גם לנסות להזריק בוטוקס לשריר המכווץ. בכל מקרה, לאחר מיצוי שיפור תפקוד רצפת האגן, כדאי להמשיך לניתוח לטיפול באינרשיה, וגם בנוכחות אניזמוס מסויים הסיכוי לסטומה קבועה אינו גבוה.

תוצאות של סיטי גילו היום גידול בוושט. אשמח לקבל שם של רופא טוב

אין מנהלי פורום זה נוהגים להמליץ על רופא זה או אחר. מאחל החלמה מהירה.

שלום דוק' עודד, אתחיל במידע כללי: אני בן 18, בריא, לא מעשן, עושה פעילות ספורטיבית (מכון כושר). החל בערך מחודש ספטמבר 2008 התחלתי להבחין בדברים מוזרים: במשך כחודשיים (אולי אפילו קצת יותר) הייתה לי צואה מצחינה ושחורה (מסריחה הרבה יותר מהרגיל + ממש לא בצבע חום). בנוסף הייתה לי תחושה של גרד בפי הטבעת עד לפני בערך שבועיים. קראתי קצת באינטרנט על הגרד וכתוב שאסור לגרד (כפי שצפוי), לכן השתדלתי מאוד לא לגרד, ואכן בקושי גירדתי. בנוסף ניסיתי לנקות את הסביבה (במקלחת עם סבון) כמה שאפשר אבל לא יותר מידי, כפי שהומלץ. החל מלפני שבועיים, לפעמים אני מרגיש כאבים חדים בפי הטבעת: פעם אחת כשקמתי בבוקר והייתי על המיטה (עם הבטן לכיון המיטה, כך שלא פעל לחץ באזור הישבן...) היו לפחות 9 פעמים בהם הרגשתי כאבים חדים. גם היום הרגשתי פעמיים כאבים חדים בפי הטבעת. אני מרגיש שיש לי בפי הטבעת סוג של שפשפת, וגם איזה משהו קטן בולט כזה... זה ממש גורם לי לחוסר נוחות. אם אני מתיישב, אני צריך למצוא את התנוחה המתאימה על מנת שלא ארגיש הרגשה של "שורף" (ברמה סבירה אומנם) בסביבה שליד פי הטבעת. יש לציין שכאשר יש לי יציאה (כאשר אני "עושה קקי"), אני לא מרגיש שום כאב ואין לי דימום, הכל עובר כרגיל ברוך ה'. דוקטור, בבקשה הסבר לי מה אתה חושב שזה יכול להיות, מה הטיפולים המתבצעים כדי להבריא (איזה משחות למרוח?), והאם יש סיכוי שזה יחלוף מעצמו ללא בדיקה אצל רופא. אני נורא נורא מובך ומתבייש מהדבר הזה ולא רוצה ללכת לרופא, לא רוצה גם שההורים יידעו מזה... נא ממך דוקטור אל תפטור אותי ב- "לך לרופא", אם תפרט זה מאוד יעזור!! ערב טוב ותודה רבה לך!!!

שלום רב, אני יכול לספק מידע רפואי הנוגע לאבחנות כאלו או אחרות ועל דרכי הטיפול בהן, אולם לצערי אין באפשרותי לפרט על אבחנה שאיני יודע מהי. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי מגוון של בעיות רפואיות כולל פיסורה, טחורים עם קרישי דם, גרד אנאלי מסיבות שונות, הפרעה בפעילות שרירי רצפת האגן, כאבים שתוקפים לעיתים את איזור פי הטבעת (ונקראים בשפה מקצועית "פרוקטאלגיה פוגקס") ועוד. לכל נושא כזה ניתן לכתוב דפים על דפים של מידע ולכל אחד טיפול אחר. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. לכן אין לי עצה אחרת פרט לעצה לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, המומחה ספציפית לבעיות כגון אלו, לבדיקה והכוונת הטיפול.

6 שנים לאחר סרטן במעי הגס, B1,ללא טיפולים, לאחר מכן במשך השנים כריתת פוליפים (9). בקולונוסקופיה השבוע נמצא -- בשק הצקום אזור היפרמי עם אפטה במרכזו נלקחו ביופסות-- . הסבריו של הרופא שבצע ניתנו לי כשאני מעורפלת לאחר הבדיקה. נאמר לי ללכת לרופא בעוד חודש. מה משמעות הממצאים? (נכנסתי ללחץ כשניסיתי למצוא את ההגדרות במילון) אנא עזרתך.

שלום רב, התאור של הממצא כפי שכתבת למעלה לא נשמע לי כממצא המעלה חשד גבוה לגידול ממאיר, אולם כמובן שללא תשובת ביופסיה קשה לדעת בוודאות, כך שאין ברירה אלא להמתין לתוצאות הביופסיה. נסי ללחוץ בעדינות על תשובה מוקדמת יותר.

שלום רב לכולם ברצוני לדעת האם דימום מטחורים עלול להיעלם מעצמו או שטחורים זאת תופעה שהולכת ומחמירה.זאת אומרת אם יש דימום אז הוא מחמיר עם הזמן או אם יש טחורים דרגה 2 אז עם הזמן יהיהו דרגה 3 ו-4? תודה מראש

אורטל שלום, טחורים יכולים בהחלט להשתפר ופחות להציק בטיפול שמרני הולם שכולל הקפדה על ריכוך יציאות יומיומי בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא) שתיה מרובה, והרגלי יציאה נכונים (שהיה קצרה בשירותים עם מאמץ מינימאלי). קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום אני בן 18 ולפני מספר חודשים עברתי ניתוח של שיערה הפוכה בעצם הזנב. המשכתי לגלח את האיזור כפי שהמליץ הרופא וגם הגעתי אליו לבדיקות תקופתיות. בתקופה האחרונה התחילו לי גירודים באיזור של הניתוח ולפני כמה ימים היו גם כאבי גב שכרגע נעלמו. בנוסף, עדיין מעט קשה לי לשבת בצורות מסויימות היות ואני מרגיש כאב בכל האזור (למרות שעברו לפחות 6-7 חודשים) רציתי לדעת האם יש סיכוי מסויים שהשיערה ההפוכה חזרה? ואם כן כיצד ניתן להבחין בזאת? תודה מראש

צחי שלום, לניתוח לתיקון סינוס פילונידאלי אין 100% הצלחה, ולכן תאורטית בוודאי ישנה אפשרות שהסינוס חזר. יחד עם זאת, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם גם על ידי הצלקת שנוצרת באיזור הניתוח לאחר החלמת הפצע, ובמקרה כזה התלונות לרוב משתפרות בהדרגה לאורך מספר חודשים לאחר סגירת הפצע. אם אתה בספק מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

שלום, אני בן 18 וסובל מזה חודש-חודשיים מכאבים בבטן התחתונה. הכאבים לא נמצאים כל הזמן ומגיעים מדי פעם בהרגשה של כאב עמום שנמשכת מספר דקות ונעלמת. מיקום הכאב הוא בין הבטן למפשעה אבל בצד שמאל (לדעתי אלו הם המעיים) ולעיתים גם בצד ימין. אשמח אם תוכל להגיד אם הדבר חמור וצריך לטפל בו מיד והאם הוא משהו שכיח שנגרם סתם מאכילת דבר מה. תודה מראש

משה שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי מגוון של בעיות שונות כולל בקעים מפשעתיים, מעי רגיז, מלחות דלקתיות שונות, ועוד סיבות רבות. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לרופא לבירור והכוונת הטיפול.

בן 38, סובל מטחורים שנים רבות. עברתי כבר קשירות וצריבות. נבדקתי היום ואובחנו לי טחורים פנימיים. הרופא המליץ על ניתוח כריתת טחורים. קראתי שיש גם טיפול בדופלר. האם הטיפול יעיל או שמא עדיף ניתוח ? תודה !

שלום רב, HAL דופלר היא אחת ממגוון השיטות הקיימות לטיפול בטחורים פנימיים, ויכולה להועיל בהקלה על הסבל הנגרם מהטחורים בחולים המתאימים לפעולה זו. אמנם מדובר בפעולה יחסית חדשה, אולם הרושם במצטבר הוא שפעולה זו יותר יעילה מקשירת טחורים רגילה, ושיעור הסיבוכים אינו עולה בהרבה על זה של קשירה רגילה. בעיקרון טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן אתה מוזמן לקבוע ביחד עם הכירורג המטפל מהי שיטת הטיפול שתהיה טובה ביותר עבורך. ישנם מספר סוגי טיפולים אפשריים, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. מומלץ שכירורג האמון על מגוון שיטות הטיפול בטחורים, כולל HAL, יעריך האם פעולה זו יכולה להתאים לך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

בס"ד שלום ד"ר זמורה, אני מתכוונת להזמין את החומרים הללו לשימוש בסוף הניתוח שלי לכריתת המעי הגס למניעת התדבקויות. שאלתי את הרופא המנתח והוא אמר שאת הבטן נשטוף באדפט ועל החתך (חתך - הוא התכוון להשקה, נכון?) ישימו ספרה פילם. הרופא שלי אמר ששימוש בחומרים אלו עלול גם לגרום להתנקבות במקום ההשקה, שזה סיבוך מאוד לא סימפטי בלשון המעטה... שאלתי היא מה דעתך, האם הסיכון להתנקבות במקום ההשקה הוא גדול מדי ולא כדאי להשתמש בחומרים אלו? מודה לך תמיד על עזרתך וסבלנותך, אני ממש אסירת תודה על כך שהפורום הזה קיים!

הודיה שלום, ספרפילם לא נהוג לשים על השקה, מחשש להתנקבות כפי שציינת, ולכן הכוונה היא כנראה מתחת לחתך בדופן הבטן, שהוא אתר שכיח להדבקויות. יש לי נסיון רב בשימוש בספרפילם מעבודתי בארה"ב ולדעתי הוא מוצר שניתן בהחלט להשתמש בו, הוא יכול להפחית הדבקויות (ולהפחית במעט גם את חסימות המעי הנגרמות מההדבקויות), ותוספת הסיכון להשקה (בשימוש נכון ונבון) קטן ביותר. אין לי נסיון אישי עם אדפט. בהצלחה.

שלום.אחי מאושפז מאז שישי בשל כאבי בטן. עשו לו ct ולא היה ברור אם מדובר בהדבקויות/אבן בכליות.נראתה התרחבות לולאות המעי הדק. חוברה לו זונדה לשחרור הנוזלים,מה שגרם לו לכאבים שהגדיר כ"שריפה" של כל אזור הבטן. הזונדה הוצאה והוא קיבל תרופות גם לשיכוך ה"שריפה". הוא גם משהק לעיתים קרובות. היום עבר צילום. הוחלט שההדבקויות מקורן בניתוח אפנדציט שעבר,הוא הוכנס לצום מלא,חובר שוב לזונדה,ונאמר לו שבמשך שלושה ימים יהיה במצב זה,ואם החסימה לא תיפתח מעצמה ינותח. האם זה נורמלי שזונדה מסיבה כאבים חריפים או שזה נובע ממשהו אחר? האם המתנה של שלושה ימים יכולה לסכן? האם יש דרך להימנע מניתוח? תודה

מיכל שלום, הדבקויות קורות לאחר ניתוחי בטן אצל כל מי שעבר אי פעם ניתוח בטני. ברוב המקרים הדבקויות אלו לא גורמות לבעיות, אך ישנו אחוז קטן של אנשים בהם ההדבקויות יכולות לגרום לחסימת מעי. ככל שהניתוח יותר גדול הסיכוי ליצירת הדבקויות גדול יותר, אולם הן בהחלט יכולות להווצר גם אחרי ניתוח לאפנדיציט. כאבי בטן לרוב נגרמים על ידי החסימה עצמה, ומטרת הזונדה היא לנקז נוזלים מהמעי, על מנת להקל על הכאבים. בכ 70% חסימות מעי נפתחות בטיפול שמרני (ז"א ללא ניתוח), אך אילו שלא נפתחות נזקקות לטיפול ניתוחי. התזמון הנכון של הניתוח תלוי במידה רבה בשיפוט ובשיקול הדעת של הכירורגים המטפלים, וכמובן שאם מופיעים סימנים כלשהם המצביעים על סיכון מוגבר ללא ניתוח, זו סיבה להציע ניתוח מיידי. החלמה מהירנ לאחיך.

שלום רב, בשנתיים האחרונות אני סובל מדימום רקטלי, בתוך כ-10 שניות מהרגע שאני מתיישב על האסלה מתחיל טפטוף דם בקצב של כטיפה בשנייה ואפילו מהר מכך. עברתי 2 קשירות, ולאחר כשנה עוד 4 קשירות, היום אני חודשיים אחרי הקשירה האחרונה אבל פשוט שום דבר לא עוזר, הרופא שלי אמר לי שמבחינתו הכל בסדר ושהטיפול הסתיים אך יומיים לאחר מכן הדימום המשיך ומאז לא מפסיק, הדימום קורה גם כשאני לא בשירותים ולכן אני נאלץ להשתמש בפדים על מנת שלא יעבור למכנס. אני בן 30, רזה, שומר על תזונה בריאה, אני משתמש בפסיליום פלוס (אבקה) בלילה ובבוקר ופשוט שום דבר לא עוזר. מה אפשר לעשות? האם יתכן שהרופא שלי לא אבחן במסגרת הקשירות בעיה חמורה יותר שלא קשורה לטחורים כמו סרטן המעי הגס או כל צרה אחרת? למי כדאי לפנות? האם לפנות לניתוח? לאבחון מקיף יותר? האם יתכן שמקור הדימום הוא דלקת? או העובדה שלאחר היווצרות הנמק ונשירת הטחור כתוצאה מהקשירה נוצר פצע שלא מתאחה ודורש תפירה? תודה רבה

ליעד שלום, הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע מגידול ממאיר חלילה בגיל 30 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. בגילך, אם אין הסטוריה משפחתית של גידולי מעי, ניתן להסתפק בבדיקה של החלק המרוחק של המעי הגס (כגון רקטוסקופיה או סיגמואידוסקופיה. טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן מידת ה"אגרסיביות " בטיפול תלויה במידה רבה במידת הסבל שלך. אם אתה סובל באופן ניכר (וזה בהחלט נשמע כך), ניתן בהחלט לשקול אחד הטיפולים הכירורגיים לטחורים (ראה פירוט למטה). קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום לכולם. אני בחור בתחילת שנות ה20 לחיי, בריא בדר"כ. לפני מספר שבועות שמתי לב שאני מריח ריח של צואה, בהתחלה חשבתי שדרכתי על איזה משהו, אבל כשאר חפשתי את מקור הריח גיליתי שהוא מגיע ממני, כלומר מתוך הטבור שלי (?!!) בהתחלה חיטאתי את האזור עם חומר חיטוי ופולידין (בעזרת מקל אוזניים) וחשבתי שזו "מעידה" חד פעמית של הגוף, אך לאחר יממה הריח חזר, ואיתו גם הפרשות לבנות נוזליות/מוצקות למחצה. כמו כן הריח נשאר ובשפת הטבור ישנו גוון חום (צואה מן הסתם) הריח בלתי נסבל, מביך, ומבייש - אך הפן הבריאותי יותר מפחיד אותי. אני חייל ולכן טיפול יעיל הינו בגדר שאיפה עם מערכת הבריאות הצה"לית, אך אשמח להכוונה פחות או יותר מהי הבעיה שלי וכיצד ניתן לטפל בה. לתגובתכם אודה.

שלום רב, תלונותיך יכולות להגרם מסיבות שונות, כולל זיהומים שונים באיזור הטבור היכולים להגרם ממגוון של סיבות. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מציע בכל זאת שתפנה לרופא צבאי לבדיקה, ואם יהיה צורך הוא יפנה אותך לבדיקת כירורג.

תוכל לומר לי מהם "מגוון של סיבות" לזיהומים בטבור. מעניין אותי לדעת ולא מצאתי שום סימוכין באינטרנט לכך. תודה מראש!

אני סובלת מפיסורה כרונית עם צלקות, ניפדיפין לא עזר 3 חדשים.הבעיה היא שיש לי גם תסמונת המעי העצבני ,רגישות ללקטוז, וריבוי יציאות - בין 2 ל4 ביום. הצואה אינה קשה,אך כל 3 חדשים יש דימום בעקבות ריבוי היציאות והתנפחות ורגישות בפי הטבעת וזאת נוסף לקושי הקבוע בישיבה. זה מביא אותי לספק בדבר יעילות הניתוח או הזריקה ,כי אם לא תפחת תדירות היציאות הבעיה עלולה לחזור. מה דעתך?

אילת שלום, אין ספק שיחד עם הטיפול בפיסורה, יש לעשות כל מאמץ להביא את תפקוד המעי למצב מיטבי, בכדי לוודא שמה שיושג באמצעות זריקת בוטוקס או ניתוח אכן ישמרו לאורך זמן. במקביל לטיפול בפיסורה, מומלץ לפנות גם לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול להכוונת הטיפול בתסמונת המעי הרגיז.

תודה על הטיפול המסור , על הניתוח שהושקע בו המון ידע ומאמץ (11 שעות תחת הניאונים , וכל זה בזמן שישנתי .... ) .כל טוב - בריאות והצלחה . ----------- שאלותי - 1) עדיין מפריש מפתח אחד הנקזים כמויות הפרשה מוגלתית - נראה שבכמות פחותה ירוקה ומסריחה . 2) מדי יום או יומיים הפרשה בהירה צהובה בהירה מפי הטבעת + הגשת לחץ + רגישות מאיזור ההשקה . חתך הניתוח היפסיק משמעותית להפריש. 3) עד היום ללא חום מעל 37.8 4) סתומה תקינה - יצאות מווסתות עם אימודיום . שאלתי האם לאור התיאור להקדים את הביקורת הקרובה המתוכננת במרפאה הפרוקטולוגית ב29 - לדצמבר ?

זאב שלום, כל עוד אין חום והרגשתך הכללית הולכת ומשתפרת בהדרגה המהלך נשמע לי סביר וניתן לשמור על התור כפי שהוא. אם מבחינתך אינך רגוע והיית רוצה להבדק קודם לכן אפילו בשביל השקט הנפשי שלך, אתה מוזמן. שיהיה סופשבוע רגוע עודד זמורה

שלום רב, שמי יוסי , אבי עבר לפני מספר ימים בדיקת גסרוסקופיה , הכל נמצא תקין , מלבד העובדה שהוצא לו מהקיבה: “פוליפ זעיר באנטרום”. שהוצא בשלמותו ונשלח לבדיקה שאלותי הם: 1. האם פוליפ הוא בעצם גידול סרטני או שזה רק גידול שעלול להפוך לסרטני אם לא מוציאים אותו? 2. האם לאחר ההוצאה דרוש רק מעקב אם הוא הוצא בשלמותו.? אני נורא מודאג על אף שהרופא של אבי אמר כי אין מה לדאוג ממתין לתשובה

יוסי שלום, פוליפים זעירים הם לרוב שפירים, אך כמובן שצריך לחכות לתשובה הפתולוגית בכדי להיות בטוחים.

עברתי ניתוח להסרת סינוס פילונידאלי ורציתי לדעת מהם הסיכויים שזה יחזור ?ומהם אחוזי הצלחה ? עברתי ניתוח שבו השאירו את הפצע פתוח להחלמה.

מתי שלום, ראשית- התנצלותי. אני רואה שתשובתי לשאלתך הנ"ל מלפני מספר ימים משום מה לא נקלטה במערכת. ישנן שיטות שונות לטיפול כירורגי בסינוס פילונידאלי, ובחלקן הפצע נשאר פתוח לריפוי הדרגתי. בהנחה שבוצעה כריתה מלאה של הסינוס, והפצע הושאר פתוח לריפוי הדרגתי, סיכויי ההצלחה (ז"א שסינוס לא יחזור) לטווח ארוך הוא סביב 95%. החלמה מהירה.

רציתי לדעת אני סובלת יסורים מזה כ-שבועיים וחצי מפיסורה כשבועיים אני משתמשת בניפדיפין ג'ל וכן בפרוקטו פואם ובמשחות שונות במקביל אני מוסיפה סיבים פעמיים ביום ושטיפות אחר כל יציאה,אני עדיין מדממת ביציאות ומאוד כאובה הם זה סביר? כמה זמן זה עשוי עוד להימשך?

שלום רב, אם לאחר למעלה משבועיים של טיפול שמרני מיטבי אין כל שיפור, הסיכוי שטיפול שמרני יביא להקלה מספקת בזמן קצר כנראה אינו גבוה, ויש מקום להערכתי לשקול, בעצה אחת עם הכירורג המטפל, טיפול כירורגי כלשהו, שיכול להיות ניתוח לפיסורה, או אם את מעוניינת, נסיון טפולי בהזרקת בוטוקס. החלמה מהירה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

הוא אמר שהוא מבצע ניתוח הרחבה ולא חיתוך מה דעתך האם זה מקובל

ישנן שיטות ניתוחיות שונות לטיפול בפיסורה, חלקן נפוצות יותר וחלקן נפוצות פחות. פרופ' ולפיש הוא כירורג קולורקטאלי ותיק שקול ומנוסה. בהצלחה.

ביצעתי השבוע בדיקת קולונוסקופיה בעקבות דימום בזמן מחזור מפי הטבעת. מדובר בדימום שקורה בו זמנית מהווגינה ומפי הטבעת ולא רק בזמן יציאה, מה שמאלץ אותי להסתובב בימים הכבדים עם חיתול, וסובלת גם מאפיסת כוחות בימים אלה. בעבר זה יוחס למיומה ענקית שלחצה על הרקטום וחסמה את היציאות. נותחתי לפני 7 שנים הוציאה אותה וזה פחת, אבל לא הפסיק ולפני שלוש שנים עברתי ניתוח לפתיחת חסימת מעיים במעי הדק. כיום יש לי מיומות בקוטר 3 ס"מ חדשות בחלק הקדמי של הרחם ויש שוב דימום שהולך ומתגבר מפי הטבעת, אמרו לי שזה לא קשור למיומות ולא מצדיק את דימום מפי הטבעת. באופן כללי אני סובלת מעוויתות באופן קבוע לפני יציאות, ומעצירויות. בצעתי השבוע בדיקת קולונוסקופיה שיצאה תקינה. הדבר היחיד שצויין זה שהמעי הגס מאוד מפותל והיה קושי טכני לבצע את הבדיקה. יש לציין שהבדיקה כאבה לי למרות הטשטוש. שלוש שאלות: 1. מה גורם למעי להיות מפותל מאוד והאם יש קשר בין זה לבין העצירויות והעוויתות הכרוניות לפני כל יציאה? 2. מה יכולה להיות הסיבה לדימום מפי הטבעת? האם זה יכול להיות טחורים (לא צויין שיש בבדיקה)? 3. אני מרגישה שאני נופלת בין שתי מערכות, ולכן לא מאובחנת עם הסיפור הזה כבר הרבה שנים, איזה עוד בדיקות כדאי לבצע,ולאיזה עוד רופאים לבקש הפנייה?

שלום רב, מעי מפותל שכיח יותר באנשים הסובלים מעצירות כרונית, אך המעי המפותל לרוב אינו מהווה סיבה לעצירות. אם הקולונוסקופיה תקינה אז יתכן מאד שמקור הדמם הוא מאיזור פי הטבעת, ובדיקת קולונוסקופיה לא מיועדת לבדוק איזור זה. יחד עם זאת, במקרים רבים של עצירות הגורמת לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, חשוב לברר את סיבת העצירות ולטפל בה, שאם לא כן יהיה קשה מאד להשיג שיפור לטווח ארוך בסימפטומים של פי הטבעת. מומלץ לפנות לכירורג הקולורקטאלי לבדיקה ובירור בנושא זה. בנוסף, סמפטומים של מערכת העיכול המופיעים באופן מחזורי בעת המחזור החודשי יכולים להיות קשורים למחלה גניקולוגית הנקראת אנדומטריוזיס, ויתכן שכדאי גם לפנות לגניקולוג או למרפאה גניקולוגית העוסקים ספציפית בנושא זה.

שלום, אני אשמח לקבל מידע על ניתוח להסרת חסימה במעי: מה משך זמן ההחלמה, לאחר כמה זמן משתחררים מביה"ח (במידה ואין סיבוכים) והיכן מבוצע החתך?

לי שלום, ישנם סוגים שונים של חסימות מעי, מסיבות שונות, ובאיזורים אחרים במעי, ולא ניתן להכליל את כולם באותו סל, ולכן מהנתונים שבשאלתך אין בידי מספיק מידע אפילו בכדי לתת תשובה כללית. ממליץ להתייעץ עם הכירורג המטפל, המכיר את כל פרטי המקרה.

שלום, נראה לי שיש לי טחורים (הסימנים מראים שכן) ורציתי לדעת האם ניתן לגשת בנושא לרופא גאסטרו גם (או רק פרוקטולוג) מאחר ויש לי תור לגאסטרו

לי שלום, בעיקרון נושא הטחורים מטופל בעיקר על ידי כירורגים קולורקטאליים/פרוקטולוגים, למרות שחלק מהגסטרואנטרולוגים מתמצאים גם כן בתחום זה. אם בנוסף לטחורים יש דמם, יתכן ששווה בכל מקרה להבדק על ידי גסטרואנטרולוג, לשלול מקורות דמם אחרים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום, לפני כשנה וחצי עברתי ניתוח לכריתת סינוס פלונדלי. לאחר יותר מחצי שנה האזור שנכרת נסגר לחלוטין. כמה חודשים עברו ולא היה כל כאב או סימן לניתוח. כשנה אחרי הניתוח עברתי תאונת דרכים עם חשד לשבר בעצם הזנב יום אחרי התאונה בתחלתי לשים לב לכאבים חזקים שמאד הזכירו לי את הכאבים שלאחר הניתוח וכמה ימים אח"כ ניגשתי לכירורג הוא אמר לי שאיזור הניתוח נפתח ויש הפרשות מהאיזור. כשבוע לאחר מכן יצא לי אבצס וכירורג קבע שחזר לי הסינוס ויש לעשות ניתוח בשנית. השלא השלי היא האם יש קשר בין התאונה והמכה בעצם הזנב לבין חזת הסינוס?

שלום רב, למרות סמיכות הזמנים שציינת, לרוב אין קשר של גרימה בין חבלה לאיזור עצם הזנב, לבין הווצרות של סינוס פילונידאלי או חזרתו. החלמה מהירה.

שלום, אני חודש וחצי אחרי לידה, היו לי טחורים שנרפאו והפיסורה נשארה. קיבלתי משחה להקלה בשם פרוקטו גלבינול. האם היא מתאימה לפיסורה? והאם יש טיפולים נוספים (ולא ניתוח) שיאחו את הסדק- הוא די קטן לדעתי, אך כואב מאוד ומדמם בכל יציאה- גם רכה בברכה חבצלת

חבצלת שלום, פרוקטוגליבנול אינה משחה מתאימה לטיפול בפיסורה. ראי מידע בנושא הטיפול בפיסורה למטה, אך לדעתי הטיפול הטוב ביותר עבורך יהיה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בעלי סובל כבר פעם שלישית השנה מתולעים. הוא לקח ורמוקס במשך 5 ימים ולאחר שבועיים שוב כדו אחד. חשבנו שזה נעלם אך הן הופיעו שוב. הם תולעים באורך סמטימטר, עובי מספר מילימטרים והוא הוצא אותן מגולגלות כשבלול בתחתוניו. איך אפשר להתפטר מהן? מה ניתן לעשות?

מומלץ לפנות למומחה למחלות זיהומיות או לגסטרואנטרולוג.

שלום דוקטור, לאחר בדיקת קולונוסקופיה ואנדוסקופיה נמצא שיש לי FOCAL ACTIVE COLITIS באיזורי הרקטום והקולון. הרופא אמר שזה שונה מה- ULCERATIVE COLITIS ומה שיש לי זה לא משהו קבוע אלא יעבור עם טיפול אנטיביוטי. כל המידע שאני קוראת באינטרנט מראה כי זה כן משהו קבוע ומתקשר למחלות המעי הגס/קרוהן. הבדיקה נערכה בחו"ל ואין לי כלכך עם מי לדבר פה. אשמח אם תסביר לי מה פרוש המימצאים. האם אנטיביוטיקה באמת תעזור לתמיד? האם המימצאים אינם מראים על מחלות דלקתיות או על קרוהן? המון תודה!

רוית שלום, לצערי לא עומדת מול עיני התמונה המלאה, אלא ציטוט של 3 מילים מתוך תשובה פתולוגית בלבד. קשה לקבוע אבחנות כבדות משקל, כגון האם את סובלת מאולצרטיב קוליטיס או לא, על סמך מידע חלקי זה. מציע שתאספי את כל החומר שיש לך או שאת יכולה להשיג מחו"ל, וגשי לגסטרואנטרולוג לבדיקה ויעוץ. אם יהיה צורך בבדיקות נוספות, הוא בוודאי יפנה אותך אליהן.

היי אני בן 18 וזו לא הפעם הראשונה שאני מדמם מפי הטבעת בזמן צואה. הפעם, התווספו לזה כאבים ומעין התכווצויות בפי הטבעת אחרי ובזמן שאני בשירותים. לא נעים לי לפנות לאף אחד בעניין, מה אני צריך לעשות? איך גורמים לזה לעבור?

גיא שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. ניתן ומומלץ לרכך את היציאות בעזרת בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מעבר לכך, אם אתה ממשיך לסבול, מומלץ להתגבר על אי הנעימות ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, כתבתי שאלה תחת הכותרת nugel והיא התפרסמה באמצע הדף,התוכל לאתרה ולענות עליה בבקשה? בתודה על תשובתך.

אייל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. גם נוג'ל וגם טבעג'ל הן משחות שמיועדות לטיפול בפצעים (למרות שלמיטב ידיעתי תכולתן אינה זהה), אך אינן מקובלות בעולם לטיפול בפיסורה, והשימוש בהן לאינדיקציה זו הוא פרי יוזמה ואולי נסיונו של הרופא המטפל, אך למיטב ידיעתי אינו מגובה בספרות מקצועית. ISDN הוא סוג של ניטרוגליצרין, שהוא החומר הפעיל גם באיזוקט. מדובר בתרופה מרפת שרירים, כמו ניפדיפין, שהשימוש בה (בעיקר בצורת משחה, ופחות בצורת ספריי) מקובל בעולם ובספרות המקצועית. היעילות של ניטרט=וגליצרין כנראה די דומה לזו של ניפדיפין, אולם ניטרוגליצרין גורם לכאב ראש בכרבע מהמטופלים, ולכן כיום אנו פחות משצמשים בתרופה זו. אם התרופה גרמה לך לכאב ראש, הייתי ממליץ להפסיקה, שכן צריך לזכור שהטיפול בפיסורה הוא בסך הכל טיפול בבעיה שמציקה לאיכות החיים, וגם כאב ראש הוא חלק מאיכות החיים, שאנו לא רוצים לפגוע בו. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

הי דר' זמורה, ברצוני לקבל מיידע על הניתוח HAL DOPPLER ויעילותו בטחורים פנימיים בעיקר דרגה 2-3 ללא דימום, אבל עם אירועים חוזרים של טרומבוזות כואבות מאוד. בשנה האחרונה כל 2-3 חודשים אירועים של קריש דם כואב מאוד!! רוצה להיפטר מהבעיה. כפי שהבנתי בעבר אינך מבצע ניתוח זה.ברשת האינטרנט כי 2 רופאים המבצעים ניתוחים אלו והדבר ניראה לי הרבה פירסומת ובצע כסף...האם תוכל להמליץ בפניי רופא אמין עם ניסיון בניתוחי HAL? אשמח לקבל תשובה למייל שלי [email protected] מודה לך מאוד

איתי שלום, HAL DOPPLER היא אחת ממגוון השיטות הקיימות לטיפול בטחורים פנימיים, ויכולה להועיל בהקלה על הסבל הנגרם מהטחורים בחולים המתאימים לפעולה זו. אמנם מדובר בפעולה יחסית חדשה, אולם הרושם במצטבר הוא שפעולה זו יותר יעילה מקשירת טחורים רגילה, ושיעור הסיבוכים אינו עולה בהרבה על זה של קשירה רגילה. תופעת הלואי העיקרית היא דימום, שבאופן נדיר יכול להיות מאסיבי. תופעות לואי נוספות יכולות להיות כאב שיכול להמשך מספר ימים. תופעות לואי כגון זיהום נדירות ביותר. באופן נדיר יכולים להווצר קרישי דם בטחורים החיצוניים שמחמירים את הסבל מהטחורים למספר ימים. פעולה זו היא אינה מיועדת לטפל בטחורים חיצוניים עם קרישי דם, ולכן מומלץ שכירורג האמון על מגוון שיטות הטיפול בטחורים, כולל HAL, יעריך האם פעולה זו יכולה להתאים לך. HAL מבוצעת על ידי מספר כירורגים קולורקטאליים בישראל, כולל אנוכי, אך רוב הכירורגים המבצעים פעולה זו (כולל אני) מבצעים אותה בחדר ניתוח בטשטוש ולעיתים בהרדמה קלה, מאחר שהיא לעיתים בכל זאת כרוכה באי נוחות שמידתה משתנה ממטופל למטופל. ישנן מרפאה או שתיים המבצעות פעולה זו כפעולת מרפאה. כעקרון הייתי ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג שמיומן במגוון שיטות הטיפול בטחורים, כולל שיטה זו. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אני בין 60 וסובל לעתים קרובות בשריפה בפי הטבעת אשר גורמת לי תחושה לפיפי אני מקבל נרות מרופא כירוג ואחרי יציאה אני שם נר וגם לפעמים לפני שינה שם הנרות פרוקטוגליבנול מדוע אני לא מתפטר מזה רצוני להדגיש שאני סובל לפעמים מצרבת האם יש השפעה לזה .מרגיש שיש לי גם יציאות וגם גזים .האם זה נובע מהשריפה בפי הטבעת אודה לך אם תעזור לי.

משה שלום, תלונותיך יכולות להגרם על ידי מגוון רחב של בעיות של פי הטבעת, כולל פיסורה, הפרעות בשליטה, גרד אנאלי, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

סובל מטחורים בדרגה 3-4 לפני כ20 שנה עברתי ניתוח כיום יש המלצה לעבור שוב האם יש פתרון אחר?

שלום רב, איני יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר פתרון אחר, ובעיקר כשבכותרת מופיע "פתרון אלטרנטיבי". מבחינת הרפואה הקונבנציונאלית יש קשת רחבה של סוגי טיפולים בטחורים (מפורטים למטה), ומאחר שטחורים הם בעיה של איכות חיים, עליך לבחור, בהתייעצות עם רופא מומחה לתחום (כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג) את סוג הטיפול המתאים ביותר עבורך. לגבי טיפולים שאינם חלק בהרפואה הקונבנציונאלית, אין לי כלים להשיב לך, מאחר שאיני עוסק בכך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום דוקטור, מה נשמע? כתבתי כאן לא מזמן על כך שלפני שנה היו לי לעיתים רחוקות מאוד יציאות שבהם הייתי מרגיש מעין שריטה בפי הטבעת בזמן היציאה ובזמן הניקיון להפתעתי הייתי מגלה מעט דם. לא הייתי מתרגש כי זה באמת היה קורה פעם בכמה זמן.. ולרוב היציאות היו בסדר גמור בלי כאבים ובלי דם. אבל, לפני כמה חודשים היו לי יציאות דומות עם כאב חד בזמן היציאה עצמה וגם דם שהופיע בזמן הניקיון, זה קרה פעם אחר פעם במשך כמה שבועות רצופים. והנה, כבר יותר מחודש לפתע פתאום אין לי יותר כאבים, ולא דם, והיציאות בסדר גמור, חלקן רכות חלקן לא כ"כ, אבל אין שום כאב או מעט דימום, אז מה זה אומר, שיש לי פיסורה או לא? לא עשיתי אמבטיות או דברים כאלה ולא הלכתי לרופא, אני צמחוני, אוכל בעיקר דגנים קטניות וירקות, החלפתי ללחם מקמח מלא ושתיה מרובה. איך להתייחס לזה כשזה מופיע ואחר כך נעלם? תודה מראש.

שלום רב, תלונותיך בהחלט יכולות להתאים לפיסורה, שהיא חתך בפי הטבעת. פיסורה יכולה להיות כרונית, ולכאוב כל הזמן, או אקוטית, כזו שמופיעה ונרפאת לאחר מספר ימים. במקרים כאלו, אם יש לך "נטיה" לפתח פיסורה, זה יכול לקרות פעמים חוזרות. מומלץ להקפיד באדיקות על ריכוך יציאות. לגבי הדימום, הוא יכול להיות בהחלט עקב פיסורה, אך לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. מומלץ לפנות לגסטרואנטולוג או לכירורג בנושא זה.

שלום רב בת 41 סובלת שנים מבעיות המעי הגס שכוללות מעי רגיז,וטחורים פנימיים מדממים,עברתי 2 קולונסקופיות שבשבשתהן לא נמצא דבר מלבד טחורים פנימיים,הדמומים הם לא רציניים אבל קיימים,אני לא סובלת מעציריות אלא להיפך אני יוצאת לפחות 5 פעמים ביום ,כאשר אחת לשבועיים אני מקבלת שלשול חד פעמי וזה עובר,עברתי בדיקת פסאג והמעי הדק נמצא תקין עברתי המון בדיקות והכל היה תקין שאלתי האם לאור הדימומים והיציאות המרובות אני צריכה לבקש לעבור עוד קולונסקופיה האחרונה היתה לפני שנה תודה

יפעת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם עברת קולונוסקופיה לפני שנה שהיתה תקינה הסיכון שיש לך ממצא כגון גידול במעי הגס חלילה שמסביר את תלונותיך נמוך מאד מאד. כמו כן נשמע שעברת בירור בשאלה של מחלת מעי דלקתית, ומחלה כזו לא נמצאה. לכן להערכתי את לא צריכה לבקש קולונוסקופיה חוזרת, אלא לפנות לגסטרואנטרולוג עם כל החומר שבידך להערכה חוזרת.

שלום, שמי שלומי ואני בן 18, גובה 1.75 במשקל 105KG(כן, אני יודע שזה עודף משקל די גדול). בחודש-חודש וחצי האחרונים החלו לי עצירויות מוזרות, ז"א, שקשה לדחוף את הצואה, אך אפשרי. למרות זאת, כל בוקר יש לי יציאה, ואיתה אין קשיים בכלל. אך מאוחר בהמשך היום כן יש. שמתי לב שהיציאות הן בהרבה יותר קצרות, ויש הרגשה שיש עוד להוציא, אך יידרש ממני המון זמן ומאמץ, אז אני מוותר. כמו כן, שמתי לב שבצואה(בתוכה, לא מסביב) יש מן קליפה כתומה-אדומה קטנה מאוד(זה קורה בד"כ, לא משהו חד פעמי), ולעיתים רחוקות גם טיפה נקודות אדומות בצואה(דימום?). יש לומר שלעיתים אני מרגיש אי נוחות בצד ימין למטה של הבטן(לא כאב, אלא אי נוחות, כאילו שריר תפוס שם או משהו כזה), ותמיד כשאני מתכופף בזמן ישיבה(רק בזמן ישיבה), ישנה אי נוחות מוזרה בצד ימין למטה של הבטן. אם זה משנה, התחלתי ספורט אינטנסיבי לפני כארבעה חודשים, שמלווה בדיאטה מדברים מתוקים. כל בוקר אני אוכל קערה של דגנים, ובצהריים משתדל לאכול צלחת של ירקות(בליווי ארוחת הצהריים כמובן). מה זה יכול להיות? ועד כמה חמור? אני ממש לחוץ. תודה רבה.

שלומי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קודם כל, צא מהלחץ. הסיכוי שבגיל 18 התלונות שאתה מתאר נגרמות על ידי משהו מסוכן כמו גידול למשל נמוך מאד מאד. רוב הסיכויים שמדובר בבעיה של איכות חיים, ורוב הסיכויים שבבדיקת מומחה לתחום וטיפול נכון ניתן לשפר את איכות חחיך באופן ניכר. בשלב הראשון הייתי ממליץ להקפיד על שתיה מרובה (לפחות 2 ליטר ביום) ואולי להוסיף אפילו יותר סיבים (למרות שאתה מתאר דיאטה עשירה בסיבים). ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא. אם אתה עדיין סובל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול.

אוקיי, אני אנסה את מה שאתה אומר. דרך אגב, שכחתי לציין, אבל גם שחרורי הגזים(אין דרך טובה יותר להגיד את זה), יותר קשים לשחרור. אני מרגיש כאילו אני צריך להתאמץ יותר על מנת לשחרר.

בס"ד שלום ד"ר זמורה, רציתי לשאול, מישהי מארה"ב שעברה subtotal בגלל colonic inertia לפני כ- 10 חודשים, יש לה אניזמוס חמור, עברה 3 חודשים של ביופידבק ללא הצלחה, עדיין סובלת מעצירות קשה, מקיאה כמעט כל מה שאוכלת, בבדיקה לא מצאו חסימות. הרופא שלה אמר לה שהשלב הבא הוא בוטוקס, ואם זה לא יעזור, אז היא תיאלץ להיות עם סטומה לכל החיים... )o: שמעתי שבמקרים מאוד קיצוניים של אניזמוס אפשר לעשות גם ניתוח, ורציתי לדעת האם ידוע לך אם הניתוח הזה הוא יעיל, מה השכיחות שעושים ניתוח כזה עבור אניזמוס, מה אחוזי ההצלחה ומה הסיכוי באחוזים שעלולים לאבד שליטה על הסוגרים? עוד דבר שרציתי לבקש הוא מה השם של הניתוח/פרוצדורה באנגלית כדי שאוכל להעביר לה. המון תודות.

בס"ד ד"ר זמורה, שמעתי שיש פיזיותרפיה לאניזמוס, שהיא לא כמו ביופידבק, אלא מחברים את השריר לכמה דקות לקוצב שמפעיל אותו אינטנסיבית וגורם להתעייפות שלו. רציתי לשאול כמה פגישות בממוצע נדרשות לטיפול הזה והאם התוצאה היא קבועה, או שצריך לחזור על סידרת טיפולים כל תקופה מסויימת? ואם תוכל בבקשה לומר לי איך קוראים לטיפול הזה באנגלית? אני רוצה להעביר את זה לבחורה מארה"ב, כי לא הציעו לה את הטיפול הזה. תודה רבה ושבת שלום (o:

הודיה שלום, לצערי איני יודע על איזה ניתוח שמעת. נדיק=ר שמציעים ניתוח כלשהו לאניזמוס עצמו, אך לעיתים יש לאניזמוס רב שנים תוצאות שניתן לטפל בהן בניתוח, כגון פרולפס פנימי של הקרטום, רקטוצלה, ועוד. לגבי פיזיוטרפיה- הטיפול הפיזיוטראפי היחיד שנבדק בצורה פחות או יותר מספקת בכלים מדעיים הוא הביופידבק. יש כל מני טיפולים כגון כסאות המשרים שדות מגנטיים ועוד, אך למיטב ידיעתי המידע האובייקטיבי על יעילותם מצומצם ביותר.

שלום, אני בת 31 ולאחר ניתוח קיסרי נותחתי פעמיים בגלל הידבקויות במעי הדק. כיום, כ- 5 חודשים אחרי אני שומרת על תזונה דלת סיבים (בלי סיבים בכלל עקב המלצת רופאים ודיאטנית) אבל הבטן והקיבה עדיין מציקות לי כך שאני במצב שאני מרגישה "בין הכסאות" כי זה כאב די סטטי עם הקלות מידי פעם אך ואני לא יודעת אם זה נורמלי - מתי אני אמורה להרגיש כמו אדם רגיל בלי מיחושים בקיבה/נפיחות/אי נוחות בבטן? האם יש משהו שאני יכולה לקחת כדי להרגיע את הכאבים (באיזור הטבור ומעלה..) מכיוון שזה די מטריד ומפריע לי בתפקוד.האם זה דבר שכיח או מצריך בדיקה נוספת ? ואם כן למי לפנות לגסטרולוג ?? (יש לציין שאין לי בחילות והיציאות סדירות). שאלה נוספת - מתי מומלץ לחזור לפעילות גופנית (כגון כפיפות בטן..) כשאני 7 חודשים אחרי ניתוח קיסרי ותוך כדי כך שני ניתוחי מעיים ? אודה על עזרתך תודה !

שני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הדבקויות קורות לאחר ניתוחי בטן אצל כל מי שעבר אי פעם ניתוח בטני. ברוב המקרים הדבקויות אלו לא גורמות לבעיות, אך ישנו אחוז קטן של אנשים בהם ההדבקויות יכולות לגרום לחסימת מעי, ולצערנו "נפלת" באחוז הזה. מה שחשוב פרקטית הוא שאין משהו שאת יכולה לעשות בכדי לשנות את הסיכוי לסבול מחסימת מעי, כך שמבחינה זו את יכולה לחיות חיים רגילים. מבחינת התלונות שאת מתארת, ספק אם הן נגרמות מחסימה כרונית של המעי, אך מומלץ להבדק על ידי כירורג שישקול לבצע הדמיה כלשהי, על מנת להסיר אפשרות זו מהפרק. אם אין חסימת מעי כרונית, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור תלונות אלו. מבחינת מאמץ אירובי אין הגבלה כלשהי, אך מבחינת הרמת משקולות או משאות כבדים וכפיות בטן מומלץ להמתין 3 חדשים מהניתוח האחרון.

היי, אני חייל, לפני שהתגייסתי הרופא איבחן שיש לי סדק בפי הטבעת וטונוס מוגבר מאוד. אכן טיפלתי במצב באמבטיות ישיבה והמצב השתפר התגייסתי לצהל אך מכיוון שבצבא אין שום אפשרות לעשות אמבטיות ולשים את המשחות המצב החמיר והכאבים והדימום היו בלתי נסבלים. היום אני יושב בבית כבר 3 שבועות ומחכה לתור לרופא שיקבע אם לנתח או לא. איני רוצה ניתוח ד"ר אני מאמין שבעזרת טיפול שמרני ואמבטיות כל יום אוכל רך והמשחה שרקחו לי בבית המרקחת המצב יכול לעבור ולהשתפר. שאלתי אליך היא: האם הצבא לדעתך יבין את המצב ויוציא אותי כל יום הביתה לשם המשך הטיפול? האם זה מקובל שבמצבים כאלה אדם צריך לשמור על הטיפול השמרני כדי להבריא? ובמשך מה חודשים אני אמור לשמור בכזו הדיקות על המצב כדי שהוא ישתפר? תודה רבה על ההתיחסות. ירין.

ירין שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איני חלק מהמערכת הצבאית ואין לי מושג היכן אתה משרת ומה תנאי שירותך, ולכן אין באפשרותי לומר לך אם הצבא יתחשב במצבך או לא. בעיקרון, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ולכן מבחינה רפואית זו כמעט אף פעם לא בעיה המחייבת ניתוח. יש לפיסורה פתרון ניתוחי טוב, שמטרתו לשפר את איכות החיים, אבל אתה צריך להחליט אם אתה מעוניין בו. אם הטיפול השמרני עוזר, נהוג להמשיך טיפול בניפדיפין למשך 6 שבועות ואז לנסות להפסיקו. מומלץ לשמור על ריכוך יציאות לטווח ארוך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בוקר טוב נקבע תור למירפאה ב 10 בדצמבר זה בסדר אם זה נאמר לי שאתה עובד רק בימי רבעי במירפאה פרוקטולוגית האם זה בסדר שקבעתי תור למירפאה זו ?

בסדר גמור. שבוע טוב.

שלום רב בת 44 סובלת שנים מטחורים ופיסורה לא טופל רק שתיה של תה טיבטי עוזרת לי לעיתים גם זה לא והסבל גדול המשחות לא עוזרות מה עושים מבקשת את הדרך - ללא כאבים,פתרון סופי או כמעט סופי האם שמעת על פורמולת נונא האם כדי לנסות והאם באמת יעילה תודה

דליה שלום, גם טחורים וגם פיסורה הן בעיות של איכות חיים (כפי שאת בוודאי מרגישה), שלרפואה הקונבנציונאלית יש עבורן טיפול יעיל, אך כרוך פעמים רבות בטיפול ניתוחי, ולכן כרוך גם בתקופת החלמה מסויימת, ושיעור (נמוך מאד) של סיכונים. מאחר שמדובר בשאלה של איכות חיים, את היחידה שיכולה לומר אם את רוצה לעבור טיפול כירורגי מעין זה, ואם את רוצה, תפקידנו לבצע אותו. פורמולת נונא אינה חלק מהטיפול המקובל ברפואה הקונבנציונאלית למחלות אילו ולא נבדק בכלים המדעיים המקובלים ברפואה הקונבנציונאלית. אגב, אנחנו ממליצים לא להשתמש בתה טיבטי לטווח ארוך, שכן הוא מכיל סנה שיכולה לגרום לתלות של המעי ולעצירות ניכרת יותר עם הפסקתו. מומלץ לרכך יציאות בתוסף סיבים או תכשיר דומה ובשתיה מרובה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, עברתי אתמול קולונסקופיה והפרופסור קבע שיש פרוקטיטיס קשה ולקח ביופסיות.מדוע נלקחות ביופסיות אם בוודאות קבע שמדובר במחלה זו?מהו הטיפול?שאר המעי שנבדק נמצא תקין.האם הביופסיה תפקידה לגלות את סוג הדלקת וסוג טיפול?

דני שלום, ביופסיה בהחלט יכולה לתרום בהבנת סיבת הפרוקטיטיס ולכן גם לסייע בהכוונת הטיפול.

ערב טוב: מחפש המלצות למנתחים טובים, מאיזור חיפה והצפון, להוצאת גידול מהמעי הגס. תודה, דוד

דוד שלום, מנהלי האתר אינם נוהגים להמליץ על מנתח זה או אחר, ואני בטוח שיש מספר מנתחים טובים מאד בתחום זה בצפון. בהצלחה!!

שלום אני אומרה לעבור את הבדיקה בעקבות "אי נוחות" באיזור אם אתה יכול לומר לי לפי מה שאתם יודעים סטטיסטית אם מוצאים בעיות כלשהן? כי אם לא מוצאים אז לא כדאי כבר לעבור את הבדיקה... זאת בדיקה כואבת?

שלום רב, מנומטריה אינה בדיקה כואבת והיא כרוכה באי נוחות קלה בדומה לבדיקת אצבע בפי הטבעת. כמו כל בדיקה רפואית, כדאי לבצע את הבדיקה אם יש שאלה ספציפית שבדיקה זו יכולה לענות עליה. על הרופא הבודק להתרשם מתלונותיך, מההסטוריה הרפואית שלך, ומבדיקתך, ואם לאחר מכן הוא חושב שיש שאלה אבחנתית שבדיקה זו יכולה לתת את התשובה עליה, ולתשובה יכולה להיות משמעות טיפולית ישומית, אז כדאי לבצא את הבדיקה. אם את עדיין בספק, התייעצי שנית עם הרופא המפנה.

שלום רב לאחרונה יש לי כאב בטן משמאל לפני חודש בוצע CT ללא ממצא מיוחד פרט ל אדרנל שמאל מעט מעובה וגודש קל בכלי דם ולולאת מעי מורחבות מעט 2ס,מ בדיקה זו בוצעה במהלך אישפוז בכירורגיה ב בתה,ש נבדקתי אצל רופאת משפחה ואמרה שאפנה לכירורג האם אתה ממליץ להגיע אליך למירפאה ? אציין שעברתי מספר ניתוחים בבטן אשמח באם חוה דעתך ולמי לפנות ישנם מחלות רקע ובינהם FMF בוצע כריתת כיס מרה לפני כמעט שנה וכן בוצעה כריתת תוספתן וכו

רעות שלום, את מוזמנת לקבוע תור אלי או לכל כירורג אחר במחלקתנו.

שלום, אני סובלת כבר זמן רב מנפיחות באזור פי הטבעת. זה מרגיש כמו התנפחות בלון קטן סמוך לחור היציאה, שמתנפח יותר ופחות בזמנים שונים של היום, לפעמים הוא כמעט נעלם. לאחרונה גם יש רגישות באיזור ורגישות בניגוב. אציין שאני בהריון מתקדם, אך ללא כל תופעות של בעיות עיכול ויציאות, וזה הפריע גם לפני ההריון. מה זה יכול להיות? לאיזה רופא כדאי לפנות? תודה רבה.

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון טחורים חיצוניים או פנימיים, אבצסים באיזור פי הטבעת, ועוד. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום בעלי סובל סינוס פילונידלי כבר כמה שנים פעמיים עבר ניתוח אך הסינוס חוזר לפני כשבוע וחצי עבר ניקוז שהושאר פתוח הוא סובל מכאבים . קיבל 2 סוגי אנטיביוטיקה OFLODEX ו DELACIN במינון מאוד גבוה אשר גרם לו לצרבות והרגשה של כיב לכן הורא לו הרופא להפסיק את הטיפול . הטיפול הופסק לפני כשבוע אך יש לבעלי תחושה של כאב בקיבה לחץ באיזור האגן ורצון להכנס לנוחיות כל כמה שעות יש לציין כי עד עכשיו היו לו גם כאבי בטן אך הן שכחו היציאות לדבריו רגילות. האם תחושות אילו נובעות מהסינוס או מהטיפול שקיבל? תודה מראש אורית

אורית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. התלונות שאת מתארת לא אופייניות לסינוס פילונידאלי ואפשרי שהן נגרמות עקב הטיפול האנטיביוטי, או ללא קשר לשניהם. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

אובחנה אצלי פיסורה לפני שלושה חדשים והניפדיפין לא עזר.זו פיסורה כרונית עם צלקות ויש גם נפיחות, מעין עודפי עור סביב פי הטבעת. האם במקרה זה בוטוקס יעזור, גם לסילוק הנפיחות הנ"ל? מהם הסיכונים בבוטוקס? בשעת ישיבה יש כאבים, האם ישיבה מחמירה את המצב? האם ניתוח מסוכן יותר לחולי ibs (שלשולים)?

איילת שלום, בוטוקס עוזר לרפא את הפצע בפי הטבעת, שהוא הפיסורה, ואת הכאב הנגרם ממנו, אך לא מעלים קפלי עור סביב פי הטבעת. קפל בצקתי יכול להפוך פחות בצקתי לאחר החלמת הפיסורה. אגב, גם ניתוח לפיסורה לא מעלים קפלי עור. לבוטוקס שיעור הצלחה בריפוי פיסורה הנע סביב 60-75% . הסיכון העיקריים בבוטוקס הוא ירידה מסויימת, זמנית והפיכה, ביכולת השליטה בסוגרים, שיכולה להתרחש בחלק קטן מהמטופלים. זיהום כתוצאה מהדקירה הוא סיבוך נדיר אך קיים. בעקרון אנו לא ממליצים להמנע מישיבה בשל פיסורה, אבל תמיד נכון להקשיב לגוף. IBS אינו מונע ניתוח לתיקון פיסורה ואין כל סיבה שאנשים עם IBS יסבלו כל חייהם מפיסורה.

לאחר 3 חדשים של טיפול בפיסורה כרונית בניפדיפין+ליניוקאין - ללא תוצאות, נרשם לי איזוקט ספריי ומשחת nugel. המשחה מאד יקרה ולכן הוחלף המרשם בtevagel. האם זה דומה? האיזוקט ספריי גרם לי לכאב ראש מיידי ל12 שעות בשימוש הראשון, האם לנסות שוב? נימן לחזור לניפדיפין בשילוב עם tevagel? התוכל להסביר מהו ISDN? תודה רבה.