פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

אני בת 35 בהריון אחרון שלי לפני 10 שנים הופיעו לי טחורים חיצוניים וטופלתי בנרות וגם משחות מאז כבר לא כואב לי או מפריע לי אבל הם עוד נמצאים מסביב לפי הטבעת ולא נפוחים אבל המראה האסטטי מפריע לי אם יש משהו שניתן לעשות מאוד אשמח לקבל תשובה תודה.

ולרי שלום, סביר שמה שאת מרגישה אלו קפלי עור שנשארים לאחר התנפחות של טחורים חיצוניים, ואם הם לא מציקים לך מאד אנו לרוב ממליצים לא לעשות אתם שום דבר דרסטי. הדרך היעילה היחידה לטפל בהם היא בניתוח לכריתתם, ניתוח הכרוך בתקופת החלמה קשה וכואבת, וסיכון (נמוך) לסיבוכים. אם את בכל זאת לא מסוגלת לחיות אתם בשלום, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לייעוץ לגבי כריתתם.

אני בת 64 וסבלתי מטחורים שנים רבות, אבל עקב גישה לא נעימה בקופת חולים נמנעתי מטיפול יסודי. בינתיים שי שיפור רב, גם ביציאות שלי וגם במצב הטחורים. אבל עדיין יש לי גורוי לעתים קרובות. לפעמים נייר נתקע בקפלים ומגרא ולפעמים יש פצע קטן. אני מורחת משכות כמו DERMACOMBIN. האם יש דרך אחרת או תכשיר מתאים יותר נגד הגירוי?

שלום יש לי כאבים בעיקר כאשר אני מתיישב או קם מישבה. הם ממוקמים כמה סנטימטרים מעל פי הטבעת, והחלו לפני שבוע. הכאבים חזקים יותר בבוקר ומשתחררים לאחר הוצאת גזים. במשך היום זה נרגע קצת אך עדיין קיים. רופא המשפחה טען שזה כול להיות פיסורה קטנה. מב דעתך ? תודה. רונן

עופר שלום, למען האמת כאבים כמו שאת המתאר לא כל כך אופייניים לפיסורה, שלרוב מתבטאת בעיקר בכאבים בזמן יציאה ולאחריה, ויכולים אולי לרמז יותר על בעיות תפקודיות של שרירי רצפת האגן או בעיות כגון אלו. אולם כמובן שאיני יכול לשלול לחלוטין כאבים הנובעים מפיסורה עם תלונות לא אופייניות, כי הרי לא כולנו אותו הדבר. מומלץ מאד להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לבירור סיבת הכאב והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לד"ר שלום לפני כחודש ביתי בת ה-30 החלה לסבול מכאבי בטן, לאחר שנבדקה על ידי מס' רופאים נאמר לה שיש חשד לקרע בשריר מאחר והיא גולשת בים על בסיס קבוע. לפני כשבועיים הגיעה לבית חולים כאשר אינה יכולה לעמוד על הרגליים והוכנסה מייד לניתוח דחוף בניתוח התגלה שיש שני נקבים במעי ויש מוגלה בחלל הבטן, בניתוח חתחו חלק מהמעי וכרתו את התוספתן לדעת המנתח הנקבים נגרמו על ידי עצם של דג למרות שהעצם לא נמצאה. היא השתחררה מבית חולים לפני יומיים ואמורה לחזור לביקורות והוצאת תפרים. האם יש סיבוכים שיכולים להגרם כתוצאה מהזיהום ? האם תחזור לתפקד רגיל? היא סובלת מכאבים בגב לאחר הניתוח. בתודה אמא שדואגת

איילה שלום, דאגתך ברורה, הרי את אמא. כל מצב זיהומי בחלל הבטן וכל ניתוח בטן יכול לעיתים לגרום לבעיות שונות לאחר הניתוח, אבל הרוב המכריע של המטופלים מתאוששים מהניתוח בהדרגה במשך מספר שבועות, וחוזרים לתפקוד יומיומי מלא ללא כל מגבלה. אז עם כל הדאגה המובנת, בואי מהיה אופטימיים ונקווה שביתך תהייה עם הרוב ולא תסבול משום בעיות בסיום תקופת ההחלמה.

אני הבת של איילה ,בסוף השבוע האחרון אושפזתי שוב עקב כאבים, לאחר בדיקת סיטי שתוצאותה תקינות לחלוטין שוחררתי לביתי בתחילת השבוע ,ביומים האחרונים אני סובלת מעצירות ולא מצליחה ליצר יציאות בכלל ,אני רוצה לציין שמאז הניתוח הפסקתי לאכול בשר עוף ודגים, מה עלי לאכול כדי לספק לגוף כל מה שהוא צריך כדי להחלים וכדי להקל על מערכת העיכול ליציאות קלות, אני אציין שמעבר גזים היו ביומים האילו ואני אציין כשהייתי בבית החולים בסוף השבוע הזה הרופאים נתנו לי המון משלשלים ורוקנו לי את המעיים לחלוטין אודה על תשובה בהקדם מיה.

רציתי לשאול מה ההבדל בין משחת ניפדיפין לבין משחת ניפדיפין+isdw

מיכל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ניפדיפין ו ISDN הם שני חומרים שונים הגורמים להרפיית שריר הסוגר הפנימי, ומשמשים בעיקר לטיפול בפיסורה. תוכלי למצוא חומר רב על טיפול בפיסורה בתשובותי בנושא זה בפורום. משחת ניפדיפין מכילה רק חומר אחד, והמשחה השניה מכילה את שניהם. יתכן שמשחה משולבת היא בעלת יעילות גבוהה יותר (למרות שלמיטב ידיעתי אף פעם לא בדקו "ראש בראש" משחה אחת מול השניה), אך יש לקחת בחשבון ש ISDN יכול לגרום לכאבי ראש בכ 20% מהמטופלים.

כ-10 חודשים לאחר ניתוח (נעשה באמצעות מכשיר הליגשור) ומשתמשת על בסיס יומי בפלגלקס. שאלתי האם השימוש בחומר הנ"ל אפשרי לאורך זמן? זה עוזר לי מאוד. בברכה.

אורית שלום, אכן חשוב מאד לשמור על יציאות רכות והרגלי יציאה נכונים לאחר ניתוח טחורים, בכדי למנוע השנות בעיות באיזור פי הטבעת. ניתן בהחלט להשתמש בפגלקס לטווח ארוך, למרות שלרוב אנו ממליצים על שימוש בתוסף סיבים טבעוני על סביב פסיליום. אם את לא מסתדרת עם תוסף מסוג זה, ניתן להשאר על פגלקס.

שנה לאחר שעברתי ניתוח לכריתת טחורים פנימיים באמצעות דופלרLIGATION יש לי עדיין , לעיתים דימומים בעת יציאות רגילות בלי מאמץ.האם ניתן לפתור את הבעיה ללא ניתוח חוזר?! אני ממש נואשת ! ! תודה על תשובתך.

שלום רב, אולי שאלה קצת מוזרה אבל אודה לתשובה: האם יכול להיות שעצירות או טחורים ייגרמו לכאב ראש ?? תודה רבה.

יאיר שלום,ראשית סליחה על העיכוב במתן התשובה. לדעתי האישית כמעט כל דבר יכול לגרום לכאב ראש, כולל עצירות, אבל אין לי סימוכין מקצועיים או מדעיים לתשובה זו.

שלום ובוקר טוב. שמי, אמה ואני בת 24 . בתאריך ה- 25/8/07 עשו לי פתיחת אבצס במפשעה השמאלית, ובתאריך ה- 2/10/07 שוב הגעתי למיון בבית חולים ברזילי לפתיחת אבצס באותו אזור במרחק של מ"מ מהקודם. במקרה הראשון עשו לי הרדמה מלאה, במקרה השני העדפתי לעשות הרדמה מקומית. נכון להיום, (9/10/07) אני מרגישה ורואה שוב נפיחות באזור הראשון שבו עשו לי את פתיחת האצבס. קיבלתי אנטיביוטיקה (875 מ"ג) והיום אני מסיימת את הכדורים. מה גורם לאבצס להתפתח? מה לא טוב בגוף שלי שיוצא לי אבצס בתדירות כזו גבוהה? ואצל מי מטפלים בזה בצורה הכי יעילה , טובה ובטוחה? בבקשה, אני צריכה מענה כי אני לא יכולה לסבול שוב את הכאבים. אין לי מצב רוח, ואין לי חשק בגלל האבצס.

אבצס באיזור המפשעה הוא לרוב אבצס שאינו קשור לאיזור פי הטבעת, ויכול להגרם ממספר סיבות, אך השכיחה ביותר בצעירה בגילך הוא גילוח שיער במקום זה. מומלץ לפנות לכירורג למעקב, על מנת לוודא שהאבצס מחלים כהלכה.

אני סובלת מאבצסים כבר איזה חודשיים מאז שהגעתי לבסיס החדש שלי תחילה יצא לי בירך ועברתי ניקוז אחר כל ליד המפשעה ועברתי שוב ניקוז שתי ניתוחים אלה היו בהרדמה מקומית ובפעם השלישית זה היה שני אבצסים אחד ליד המפשעה ואחד ליד פי הטבעת ועברתי ניתוח בהדמה ככלית .. לפני יומיים שוב יצאו לי עוד שתי אבצסים שוב אחד בשפה העליונה של המפשעה ואחד ליד פי הטבעת אני חושבת שאני ילך היום למיום יהיה צורך שוב בניקוז הרופאים אומרים לי שהם לא יודעים ממה זה נגרם לי אני חושבת שמהחומרים שאני נמצאת איתם בבסיס..מה אני אמורה לעשות כדי שאני יפסיק לסבול והדבר כבר יעבור לי??? בבקשה תעזור לי

ערב טוב! רציתי לדעת ממה נוצר אבסס במפשעה ? איך ניתן להפתר ממנו בצורה הכי יעילה?

עשיתי CT בטן וראו שהכבד מוגדל ושיש מוקדים היפודנסיים בשתי האונות עד לקוטר 24.6 מ"מ. מה המשמעות של התוצאה הזו? בנוסף ראו שכיס המרה מכווץ עם הסתיידות קטנה. האם יש קשר בין שני הדברים?

תקוה שלום, לא ניתן לומר מה פירוש התוצאה מבלי לדעת מדוע נשלחת לבדיקה, איזה ממצאים נוספים יש, איזה בדיקות אחרות בצעת, וכד'. כעקרון ממצאים היפודנסיים יכולים להיות ממצאים חסרי חשיבות כגון ציסטות או ממצאים גידוליים, וכאמור לא ניתן לומר על פי התשובה שציינת במה מדובר. מציע שתגשי לרופא שהפנה אותך לבדיקה להערכת התשובה.

יש לי פיסורה שמוגדרת כשטחית במשך כחצי שנה. בכל פעם אחרי קיום יחסי מין (רגילים), הפיסורה "מתעוררת".כך גם, אחרי בדיקה גניקולוגית (במיוחד אם נעשה אולטאסאונד וגינלי)יש כאבים וצריבה בזמן יציאה (למרות שהיא רכה) ואחרייה.לעתים, הצריבה הזו והכאבים נמשכים מספר ימים. מה ניתן לעשות? (חוץ מלמעט בקיום יחסים)

בבי שלום, האמת שהתלונה של התעוררות הפיסורה לאחר יחסי מין לא אופיינית, וכמובן שהפיתרון אינו להמעיט ביחסי מין. אם נבדקת על יד כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג והאבחנה של פיסורה היא חד משמעית, הייתי ממליץ להקפיד במיוחד על ריכוך יציאות סביב ימים של קיום יחסי מין. ניתן לנסות אמבטיות חמימות אחרי יחסי מין, וניתן גם לנסות למרוח משחת ניפדיפין כל פעם למשך יום- יומיים לאחר קיום יחסי מין. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בס"ד שלום ד"ר, יש לי 7 בדיקות שונות לעשות וכולן מרוכזות במהלך החודשיים הקרובים: חוקן בריום, סיגמואינדוסקופיה, U.S פריאנלי, U.S אנאלי, מנומטריה, דפקוגרפיה וזמן מעבר. את החוקן בריום אני מבצעת במכון רנטגן שבקופת החולים ויש לי תור בעוד כשבוע וחצי. 6 ימים אחרי החוקן בריום יש לי את הסיגמואינדוסקופיה. שאלתי היא האם ביצוע חוקן בריום 6 ימים לפני הסיגמו' יכול לשבש את בדיקת הסיגמו', מכיון שההתרוקנות שלי היא מאוד איטית ולא מלאה ואולי עלול להישאר בסיגמה עוד בריום שיקלקל את הצלחת הבדיקה. ואולי זה עלול לשבש גם את בדיקת הזמן מעבר והיא לא תהיה מספיק אמינה בגלל הבריום שיעכב את העניינים שם. האם כדאי באופן כללי לדחות את החוקן בריום לאחרי שאסיים עם כל הבדיקות כדי שלא ישבש את הצלחתן? ואולי אם אעשה טיפול של קולון הידרותראפיה אחרי החוקן בריום זה יהיה מספיק טוב לנקות את המעי מהבריום? אני ממש בסרטים מהבריום הזה שלא יתקע לי שם ויתייבש בפנים ולא יצא. תן לי בבקשה עצה מה הכי נכון לעשות מבחינת עיתוי הבדיקות והרצף שלהן. המון תודה, הודיה

הודיה שלום, לרוב בריום מתפנה תוך 5 ימים אבל יתכן שאם יש לך התרוקנות איטית יתכן באמת שהוא לא יספיק להתרוקן לחלוטין. נראה לי סביר וחכם לדחות את בדיקת הבריום לשלב מאוחר יותר. לא שווה להיות בסרטים בגלל זה.

בס"ד כמה טוב שיש פורומים כאלה, יישר כוח ותודה ד"ר זמורה.

היי, רציתי לשאול אותך, אם אפשר בנוגע לאמא שלי: היא עשתה אולטראסאונד לאיזור הרחם. נצפה: אורך: 60 מ"מ עובי: 55 מ"מ מרקם: שרירני הערות: הרחם אמצעי בחלל הרחם הודגם מעט נוזל, גובה עמודת הנוזל 2 מ"מ. בקיר ימני נצפה שרירן סבסרוזי בקוטר 30 מ"מ. עובי כרית הרחם: 2 מ"מ הערות: מכל צד. הערות: משמאל לרחם נצפה החזר אקוסטי בקוטר 37 מ"מ, יתכן ובמדובר בהפרעה אקוסטית מתוכן המעיים. ממליץ על U-S חוזר כאן. _______________________ רציתי לשאול מה זה אומר? איזה רופא מומחה מתעסק בזה? (האם גסטרו?, או רופא אחר?) נראה לי שכל השאר, למעט ההערות למטה, הוא בסדר.

אם יש מעי בסמוך לרחם, שזה תקין, המעי יצור צל אקוסטי באולטרסאונד. מבחינה זו זה לא ממצא חריג. שאר השאלה אינה בתחום העיסוק של פורום זה.

מה בדבר המעי? החזר אקוסטי יכול להיות שום דבר ויכול להיות ציסטה הדורשת טיפול.

אני אמורה לעבור בדיקת דפקוגרפיה בעקבות חשש לרקטוצל. הבנתי שמדובר ברנטגן. בד"כ בצילומים, מכסים את אזור הבטן התחתונה בעופרת כדי למנוע קרינה, ואני משערת שבבדיקה זו זה לא אפשרי, האין זה מסוכן להקרין כך על אזור השחלות? אני אחרי לידה ראשונה מעוניינת להכנס להריון בעתיד הקרוב.

גלית שלום, בדיקת דפקוגרפיה כרוכה בקרינה במינון לא גבוה במיוחד. אם יש הצדקה לבצע את הבדיקה, משום שאת סובלת ומעוניינת בטיפול, לא הייתי מהסס לבצעה. אם את בין כה לא מעוניינת בטיפול, אין סיבה לבצע את הבדיקה.

הייתי מעוניין לדעת האם חדירה אנאלית עלולה להיות סיבה להיווצרותם של טחורים אצל הפרטנר הפסיבי.

לא ידוע שחדירה אנאלית עדינה מהווה גורם ליצירת טחורים. לרוב טחורים נגרמים כתוצאה ממאמץ בהתרוקנות והרגלי יציאה לא נכונים כגון ישיבה ממושכת בשרותים.

שלום אני רוצה לדעת אם שימוש במשחה אפלומיצין (בעקבות גרד בפי הטבעת) מותר לרגישים ל G6PD

אופיר שלום, לפי הרישום שמצאתי אין מניעה לתת משחה זו עם חסר G6PD, אך אנא קרא גם את ההוראות על האריזה. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

שלום, אני בחורה בת 17 ונמצאת בשבוע ה 36 להריוני האם אחרי הצניחה של הטחורים יש אפשרות שהבלוטה החיצונית תעלם או שזה מצריך טיפול כלשהו!?

סליחה, כנראה איכשהו פיספסתי את הודעתך. אני מניח שכבר מגיע או כמעט מגיע לך מזל טוב. אם לאחר התאוששות מהלידה עדיין תסבלי ממשהו אנא שלחי שאלתך שנית או גשי לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה. שיהיה בהצלחה (אם זה עוד לא קרה...)

שלום רב, אני כשנה אחרי לידה. עד לפני כמה חודשים היו לי טחורים מהלידה. לפני חצי שנה התגלה פוליפון, כהגדרת הרופא שלי. אני מרגישה אותו. הוא מפריע כמעט אחרי כל פעילות מעיים. הרופא שלי אמר לי שאנסה לחיות איתו כמה שיותר. וכשלא אוכל אבוא לנתח,אבל ההחלמה היא קשה. מעוניינת לשמוע פרטים על הניתוח והסימפטומים אחריו אודה לתשובתך אילת

איילת שלום, סליחה, כנראה איכשהו פיספסתי את הודעתך. קשה לומר מהודעתך באיזה פוליפ בדיוק מדובר, אנל אנו מחלקים את הפוליפים לכאלה שבאים מהחלק החיצוני ביותר של פי הטבעת, מתחת למבנה אנטומי שנקרא הקו המשונן, ולכאלה מעל קו זה. פוליפים מתחת לקו המשונן הם לרוב יותר קפלי עור, כריתתם אכן כואבת, ואם אין הכרח, אנחנו לא מתעסקים אתם. פוליפים מעט יותר גבוהים, מעל הקו המשונן, שכיחים הרבה יותר, ולמרות שלרוב הם שפירים ולרוב אין בהם פוטנציאל משמעותי של פיתוח ממאירות, לרוב אנחנו שוקלים בכל זאת להוציאם. כריתת פוליפים אלו לרוב כרוכה בכאב לא רב, בהתאוששות מהירה, ובסיכון נמוך לסיבוכים. הייתי ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וליעוץ.

ממה מגיע ואיך הוא פולש לגוף שלנו ומהם הסימנים

יש לי טחורים פנימיים מדממים עם התלקחות של קרוהן במעי הגס לקרוהן קיבלתי טיפול של חוקני סטרואידים ENTOCORT האם הסטרואידים יעזרו גם להפסקת הדימום מהטחורים?

שולה שלום, אין ספק שטיפול מיטבי בסימפטומים של מחלת הקרוהן, ובעיקר בשלשול, הוא מרכיב חשוב ביותר בטיפול בטחורים בחולי קרוהן, שכן הטחורים בחולים אלו פעמים רבות מתלקחים על רקע של שלשולים ושהיה ממושכת בשירותים. אני מקווה ששליטה טובה יותר במחלת הקרוהן תעזור גם לסבל הנגרם מהטחורים. אגב, דימום כשלעצמו יכול לנבוע מטחורים פנימיים או מדלקת פעילה במעי הגס, ולרוב קשה מאד לומר על סמך הדימום או צורתו מאיין הוא בא. חג שמח

שלום רב, לפני שבועיים בערך הופיעו אצלי טחורים פנימיים, ומאז בכל יציאה הם בולטים החוצה ואני מחזיר אותם פנימה... רציתי לשאול האם זה מצב שמחייב בדיקה של רופא? תודה רבה.

יאיר שלום, טחורים אינם מחייבים בדיקת רופא מאחר שאינם מחלה מסוכנת, אלא מחלה הפוגעת באיכות החיים. יחד עם זאת, אם זה מציק לך ופוגע באיכות חייך, ואתה מעוניין בטיפול, בהחלט כדאי להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- תוארה לעיל. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. חג שמח

בן 40 חולה קוליטיס כ 4 שנים. הילד הביא וירוס מעיים מהגן וכמובן, איך לא..? שנדבקתי.. כעת לאחר 5 ימים של שלשולים חום ושיעול, החל דימום רציני המזכיר לי תקופות יותר חשוכות בחיי. האם זו תחילתו של התקף? האם הוירוס יכול להוות זרז להתלקחות? התור לגסטרו רחוק כהסכם שלום עם סוריה.. כיצד לנהוג עד אז?

זיהום ויראלי לרוב אינו זרז להתלקחות המחלה, אולם אם הסמפטומים נמשכים קשה לשלול התקף של קוליטיס ומומלץ להבדק על ידי גסטרואנטרולוג עוד לפני הסכם השלום או התקיפה הבאה בסוריה.

עיניים ואפעף עליון,מקטין ומכווץ ומעלים את השקיות. אם כן מה הסיכון? או מה הסיכוי? האם הזוי? לפי מיטב הבנתי התכשיר מכווץ את העור ומעבה את דפנות הנימים. מה אמת מה לא? תודה!!

לצערי איני מתמחה ברפואת כוכבי קולנוע ואיני יודע לומר לך שום דבר אחראי על מריחת פרוקטוגליבנול על העפעפיים.

העיקרון הוא כיווץ והרמה,האמנם? למרות שגם אצל כוכבי קולנוע המערכת אינה שונה.כולנו בנויים על תקן זהה של פתחים ונקבים....המושג פטנט הוליוודי היה רק כדי להוסיף נופך לאיזור מוצנע זה. תודה אשמח לתשובה פרוקטו לשקיות עיניים האם מזיק או מועיל??????????

ד"ר זמורה, שלום רב, אני סובלת מטחור מעצבן כבר לפחות כחודש. הייתי אצל פרוקטולוג והוא נתן לי תמיסות ומישחה לשים במשך 10 ימים וטען שזה טחור טרומבוזי. שאלתי היא האם יכול להיות מצב שטחור לא רוצה להיעלם שעצמו? האם הישארותו של הטחור כל כך הרבה זמן אמורה לומר לי שרק ע"י ניתוח ניתן להיפטר ממנו? בברכת חג סוכות שמח. דיקלה

דיקלה שלום, טחור טרומבוטי הוא טחור עבתוכו נוצר קריש דם, ולרוב קריש זה נספג עצמונית תוך כשבועיים בממוצע. אבל חשוב לזכור שלמרות הממוצע, לא כולנו אותו הדבר. אם בכל זאת אין הטבה והטחור פוגע באופן ניכר באיכות חייך מומלץ לפנות שוב לבדיקת כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לדיון באפשרויות הטיפול. ניתוח כדאי לעשות כאשר הטחור פוגע מספיק באיכות חייך כך שאת תחליטי שאת רוצה ניתוח. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- תוארה לעיל. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. חג שמח

דר' זמורה שלום רב, הייתי אצלך בביקור לפני כחודש ימים לגבי פיסורה ,מאז המצב לא טוב והטיפול השמרני לא עזר ואני סובלת מאוד מאוד, ביקשת ממני לבוא לביקורת והתקשרתי לקבוע תור אך התברר לי שרופא אחר יקבל אותי ואני מעדיפה שאתה תיראה אותי כי נראה לי שאין מנוס מניתח ,,,מביקורי אצלך התרשמתי מאוד ממך גם מיחסך האנושי והמקצועי ואני מבקשת שתעזור לי אני סומכת רק עליך,, מחכה לתשובה מהירה

נאוה שלום, שאלה זו אינה מתאימה לדיון בפורום. את מוזמנת לפנות אלי ישירות במייל: [email protected] ואשמח לדון עמך בסוגיה זו (אנא סלחי לי אם אשיב רק בתחילת השבוע הבא) חג שמח.

הנני סובלת מכולסטרול גבוה וידוע לי שאכילת שום גם בריאה וגם מורידה את הכולסטרול . לכן התחלתי לאכול כל יום כשלושה שיני שום ולאחר כשבוע וחצי התחלתי לחוש כאבים בבטן התחתונה במפשעה בצד השמאלי , לא תמיד ,והרגשה לא טובה במעיים , לאחר שאני מפסיקה את אכילת השום , כעבור כחודש הנני מרגישה הקלה . האם אכילת השום מזיקה או שזו בעיה אחרת .הנני אוהבת לאכול שום ואני נמנעת בגלל סיבה זו . אודה לכם אם תענו לי . .

ליקה שלום, לא ידוע לי שאכילת שום מזיקה למעי או מחמירה סמפטומים של מעי רגיז, אך כעקרון מה שגורם לך סבל לא כדאי לאכול. את יכולה להפנות שאלה זו גם לפורום גסטרואנטרולוגיה כאן בדוקטורס.

שלום, לפני 3 ימים התאמצתי מאד ביציאה. מאז אני לא מצליח להשתחרר, חשבתי שזה עצירות אבל ראיתי בשירותים שפי הטבעת גדוש ונפוח עם בליטות משונות. לאחר שלחצתי עליהם הם נעלמו פנימה... בהמשך לעיון בפורום, שאלותי: האם כדאי לי לשתות תה טיבטי להקלת השיחרור? האם זה אירוע חד פעמי או שלכל החיים..? תודה רבה

יאיר שלום, לרוב אנו לא ממליצים על תה טיבטי לריכוך היציאות, מאחר שהוא מכיל חומרים שיכולים למכר את המעי בשימוש ממושך. מומלץ להקפיד על כלכלה עשירה הסיבים (עם או בלי תוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום) ושתיה מרובה. אם הסימפטומים נמשכים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

הנני בת 50 ועשיתי בדיקת דם בצואה והיתה תקינה . אך לאחרונה ישנם שינויים ביציאות לפעמים היציאות רכות מדי ולפעמים קשות היציאות הם כל יומים ובעבר היו כל יום ואף פעמייםביום . אני לא הולכת לרופא מפחד מהבדיקות . בשבועיים האחרונים יש לי בבטן התחתונה בצד שמאל כאבים חלשים שחולפים , רציתי לשאול האם יש בדיקה פחות פולשנית למעיים , והאם יש את המצלמה המזערית שבולעים אותה ,והיכן עושים זאת אודה לכם אם תשיבו לי

רשל שלום, תלונות כפי שאת מתארת בגילך מחייבות בדיקה טובה ומלאה של המעי הגס, והתגברות על הבושה יכולה אולי לגלות ממצאים בשלב ראשוני הניתן לטיפול בקלות, ולעיתים אף להציל את חייך. ואם הכל יהיה תקין, ההתגברות על הבושה תתן לך לישון טוב בלילה. הבדיקה המקובלת היא קולונוסקופיה, וניתן כיום לבצע במקומה קולונוסקופיה וירטואלית, שהיא בעצם בדיקת CT. מבחינת דיוק האבחון אין כנראה הבדל מהותי בין הבדיקות, אולם להערכתי קולונוסקופיה וירטואלית לא הרבה יותר קלה למטופל מקולונוסקופיה רגילה, ואם יש חשד לממצא, צריך לבצע אחרי זה קולונוסקופיה רגילה. מבחינתי לא חשוב איזה מ 2 הבדיקות תבצעי, העיקר שתבצעי אחת מהן.

בדיקת קפסולה (מצלמה ממוזערת) מיועדת כיום לבדיקת המעי הדק ולא לבדיקת המעי הגס

בניתוח בפי הטבעת נכרת פוליפ. בדיקתו לאחר הניתוח מראה אפשרות של koilocytosis. א. מה זה. ב. האם צריך לטפל או לבדוק. ג. איזה רופא מטפל בזה (רופא משפחה לא יודע).

גל שלום, קוילוציטוזיס באיזור פי הטבעת יכול להיות קשור הזיהומים ויראליים באיזור זה, כגון זיהום בוירוס הנקרא HPV, אך קשה להתייחס למילה אחת בתשובה, מבלי לקרוא את כל התשובה הפתולוגית במפורט, ולדעת בדיוק מהיכן זה נלקח. מציע לפנות לכירורג המנתח על מנת שיתייחס לתשובה, ואם הוא לא ידע, הוא תמיד יכול להתייעץ עם הפתולוג שכתב את התשובה.

שלום ד"ר זמורה עברתי ניתוח הסרת כל המעי הגס לפני כ 30 שנה בהיותי נערה צעירה עקב קוליטיס. שנים רבות חייתי עם סטומה בשלום ולא סבלתי משום בעיה. אני גם לא נמצאת במעקב כלשהו. לפני כשנה השתנה מבנה הסטומה מעט. המקום נוקשה ונפוח הרבה יותר משהיה קודם. מידע כללי אני חוששת שזו צניחה של המעי או שבר hernia.אינני יודעת מהי תופעה זו או מה עלי לעשות. אינני סובלת מכאבים כלל אך מבחינה אסטטית הדבר מפריע מאד. האם תוכל להסביר לי את הדבר? מה האופציות העומדות בפני ?למי עלי לפנות ?האם זה מסוכן ? תודה לך על זמנך ותשומת ליבך.

מיכאלה שלום, תאורך יכול להחשיד לשבר (הרניה) באיזור הסטומה, אך לא ניתן כמובן להגיע לאבחנה ללא בדיקה. אם אכן מדובר בבקע, אז האינדיקציה העיקרית לתקנו היא הסבל שהוא גורם לך, ואינדיקציה משנית היא שבקע כזה עלול לגרום לסיבוכים כגון כליאה של מעי בתוך הבקע. הטיפול בבקע באיזור הסטומה הוא טיפול ניתוחי, ולכן מומלץ לפנות לכירורג (כגון כירורג קולורקטאלי) לבדיקה והחלטה על הטיפול. חג שמח.

אבקש לקבל מידע על הניתוח שנקרא ALTEMEIER . אם מישהוא עבר את הניתוח הזה אשמח לקבל פרטים.

שלום אני סובל אחת לכמה שנים מהתפרצות של "טחורים טרומבוטיים" המלווה בכאבים קשים(האחרון שבהם קורה בימים אלה ממש). השאלה - איך ניתן לזרז את פירוק קריש הדם שהצטבר בטחור על מנת לזרז את ההחלמה ולמגר את הכאב? ניסיתי את רוב המשחות והנרות הקיימים(גם עם קורטיזול) - יעילותן מוגבלת וביקרתי אצל פרוקטולוג מומחה שהמליץ לי לחכות עד שההתקף יחלוף והקריש ייספג. האם לקיחת כמות קטנה של אספירין יכולה לזרז את פירוק הקריש? (בהנחה כמובן שאני בריא ללא מחלות לב כלי דם ובעיות קרישת דם) אשמח לקבל עצה לגבי הטיפול בבעיה. תודה מראש

דודו שלום, אספירין אינו טיפול מקובל בטחורים טרומבוטיים, ואין בו גם הרבה הגיון, שכן אספירין מונע יצירת קרישי דם, אך משנוצרו אינו מחיש את פירוקם. מומלץ להקפיד מאד על ריכוך היציאות (סיבים תזונתיים, שתיה מרובה, שמן פראפין וכד'), אמבטיות במים חמימים יכולות אולי להקל מעט את הסבל, ולחכות בסבלנות. לרוב עיקר קריש הדם נספג בטווח ממוצע של כשבועיים. אם אין שיפור ניכר בטווח זה מומלץ לפנות לפרוקטולוג לבדיקה חוזרת

שלום , אני בהריון בשבוע 20 וכנראה סובלת מטחורים פנימים שמלווים בדמם . מה ניתן לקחת ולהקל על הכאבים ? תודה

שלום רב, כתוצאה מהלידה הראשונה (לפני כ-5 שנים) אני סובלת מטחורים ופיסורה ומשתדלת מאוד להקפיד על יציאות סדירות ורכות. כיום אני בהריון שני בשבוע 26 ולאחרונה נתקפתי בכאב עוצמתי בלתי רגיל לאחר כל יציאה (ללא עצירות). פניתי לרופא כירורג שאמר שהכאב נובע מטחור טרומבוטי (ללא קשר לפיסורה) והמליץ על אמבטיות פעמים ביום ומשחה להרגעה. השאלה שלי האם הלידה השניה עלולה להחמיר את מצבי מאחר שכל נושא הטחורים והפיסורה יצא לי כתוצאה מהלידה הראשנה (וכאמור אני סובלת מזה עד היום), שאם כן האם מומלץ שאני יעבור ניתוח קיסרי ולא לידה רגילה?

בן 50 מזה כ שבועיים מדמם ביציאה ( בשלושה ימים הראשונים דימום כולל ממש צביעת המים באסלה בדם טרי... לאחר מכן הדימום נעשה פחות אגרסיבי אם כי עדיין רואה דם טרי בצואה ומאט מאד דם בנייר) אתמול עשיתי בדיקת אנדוסקופית ולהלן התוצאות: עד לאן הוחדר המכשיר:CECUM הכנת המעי לצום:GOOD ממצאים בבדיקה:הקולונוסקופ הוכנס לתוך הצקום ברקטום פוליפ 1 ממ נכרת בעזרת ביופסיה מהמעי היורד נכרת פוליפ 1 ממ מהמעי הרוחבי נכרת פוליפ 1 ממ אין ממצא חולני אחר במעי שניבדק ( מדוע נכתב שפוליפ נכרת בעזרת הביופסיה ו 2 הפוליפים הנוספים לא נכרתו ע"י ביופסיה ...אם לא כל 3 הפוליפים נשלחים לאבחון?.......ד"א עדיין לא הגיעו תוצאה/ות בדיקת הפוליפ/ים שהוסרו) יום לאחר הבדיקה עדיין רואה סימני דם טרי בצואה ( צואה בהירה- עד גוון אפרפר ללא מאמץ ) ששאלתי ת'גסטרואנטרולוג ..... אוקיי .......אין ממצא יפה לנו...אין גידולים סרטניים יפה לנו... אין טחורים פנימיים או חיצוניים יפה לנו בהחלט!! אז למה למה אני מדמם בכל יציאה??? עונה לי: יתכן וזה איזה טחור פנימני קטנטן שלא רואים בבדיקה? מה הסיכויים שהפוליפים הנ"ל סרטניים ? עונה לי בסבירות של כמעט 100% לא סרטניים!!! ושאלותי אליכם הם: ובכל זאת מה עלי לעשות/לבדוק ע"מ לדעת את מקור הדימום? מה הן האפשריות של בעית הדימום לאור התוצאות הנ"ל? מעי דק? דלקת אי שם במערכת הגסטרו? אפשרות/יות אחר/ות???.............??? יש מצב שטחור קטנטן מתחבא לו אי שם מדמם ולא נראה בבדיקה ה"מעמיקה" הזאת? היו מקרים בספרות הרפואית שאכן אלה היו התוצאות ועדיין מדממים ? מודאג .. קלות עד מודאג בינוני בתודה מראש גל

גל שלום, ראשית הסר דאגה מלבך. הקולונוסקופיה שלך פרקטית תקינה, הסיכוי שפוליפים בגודל 1 ממ הם סרטניים שואף לאפס, והם אינם מקור הדמם. בכל זאת חשוב לראות גם את תוצאות הביופסיה, רק כדי להיות סגורים ב 100% וגם בשביל להחליט תוך כמה שנים נכון לחזור על בדיקה זו. קולונוסקופיה היא כלל אינה בדיקה המיועדת לראות או לאבחן טחורים, ולכן אם רואים או לא רואים טחורים בקולונוסקופיה היא תשובה חסרת משמעות. רוב הסיכויים שהדמם שלך נובע מאיזור פי הטבעת, לרוב אינו דמם מסוכן, ואם הוא הכל זאת מציק לך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקת איזור פי הטבעת. גמר חתימה טובה.

שלום! מזה זמן אני סובל ממעי שיוצא לי מפי הטבעת, בעיקר אחרי הליכה או עמידה ממושכים. אני נכנס לשרותים, מכניס את הקישקע חזרה והכל נהיה טוב. ביומיים האחרונים הפתרון הזה לא כל כך עובד. יכול להיות בגלל מתח נפשי שלא קשור לענין. אני בן 55, בריא, לא כואב לי כלום,צמחוני. מבקש לדעת מה עושים בנידון? מודה מראש אריה

אריה שלום, המצב שאתה מתאר מחשיג מאד לצניחה ("פרולפס") של הרקטום, מצב שיכול לפגוע מאד באיכות החיים, וכן יכול לפגוע בהדרגה (ולעיתים באופן לא הפיך) בתפקוד סוגרי פי הטבעת, ולכן מומלץ לתקנו כירורגית. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פרולפס של הרקטום: צניחה של הרקטום (פרולפס) הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

תודה לך ד"ר זמורה. שימחתה אותי מאד. אריה

מזה כשבועיים יש לי גרד שהתחיל בפי הטבעת והתפשט לכיוון הנרתיק. בדיקת מעבדה לא הראתה כי יש לי פטריה , טריכומאנוס או חיידקים, וגם לא תולעים. אינני יודעת מה לעשות? מבקשת את עזרתך. תודה.

נירית שלום, מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת לכוון את הטיפול. כעקרון מדובר בגרד שהופיע בפרק זמן יחסית קצר, ולכן סביר מאד בכל זאת שמדובר בגורם זיהומי כגון פטריה או תולעים, שלפעמים קשה מאד לזהות בבדיקה. יתכן ששוה לנסות גם טיפול חד פעמי התולעים, ולהבדק במקביל גם על ידי גניקולוג. מעט מידע על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

ד"ר זמורה שלום, חלף חודש מאז הניתוח לתיקון הפיסטולה וכמו שהבטחת- הכאבים פחתו, הלחץ והדחיפות לשירותים נרגעו גם הם. אני ממשיכה להקפיד על שטיפות אמבטיות וכו'. ההפרשות מהפצע של הניתוח עדיין ממשיכות לצאת. צבע ההפרשה עדיין צהבהב. היום הסתכלתי במראה וראיתי שגם הפצע מהניתוח מגליד ונראה הרבה יותר טוב. מסביב לפצע הרגשתי שהעור קצת נוקשה אבל לא כאב כשנגעתי. אני פוחדת שהפצע ייסגר ויווצר שוב אבצס. מה הסיכויים שזה יקרה?? וכמה זמן אמור לחלוף עד שהפצע ייסגר לחלוטין?? תודה מראש, יערית.

יערית שלום אם האיזור נראה רגוע יחסית, נראה לי סביר להניח לפצע להחלים ולהסגר, הרי בשביל זה עשינו את הניתוח, ובשביל למנוע סגירה מוקדמת של הפצע השארנו נקז. ניתן לעשות עיסוי עדין של האיזור למשל במקלחת בכדי לעזור להפרשה שכן יש לצאת.

שלום ד"ר זמורה, כחולת קרוהן, לאחר ניתוח כריתה חלקית של המעי הדק (וגם איליאוסטומי זמנית, שנסגרה לפני כשנה), היציאות עדיין רכות מאוד על גבול השלשול (בין 2 ל 6 ביום). רציתי לדעת אם תוספת פסיליום לתזונה תעזור גם בדרך "ההפוכה", כלומר תגדיל את נפח הצואה ותוריד במינון השלשולים. תודה וגמר חתימה טובה

א שלום, 1. במקרים רבים פסיליום יכול לייצב את היציאות ולשפר שלשול, ואם אין לך היצרות ידועה במעי או בחיבור אין מניעה לנסותו 2. אם נכרת לך המעי הדק הסופי (טרמינל אילאום), יתכן שיש לך הפרעה בספיגת מלחי מרה הגורמת למעבר מוגבר של מלחי מרה למעי הגס ולשלשול, ויתכן שניתן לנסות אבקה הסופחת מלחי מרה כגון כולסטיראמין.

א שלום, 1. במקרים רבים פסיליום יכול לייצב את היציאות ולשפר שלשול, ואם אין לך היצרות ידועה במעי או בחיבור אין מניעה לנסותו 2. אם נכרת לך המעי הדק הסופי (טרמינל אילאום), יתכן שיש לך הפרעה בספיגת מלחי מרה הגורמת למעבר מוגבר של מלחי מרה למעי הגס ולשלשול, ויתכן שניתן לנסות אבקה הסופחת מלחי מרה כגון כולסטיראמין.

תודה על התשובה, עברתי כריתה של 100 ס"מ מהמעי הדק (במקטעים), וביניהם גם הטרמינל איליאום. לא ידוע לי על היצרויות כרגע, אבל אני משערת שההשקות במעי "מועדות לפורענות" מבחינת הקרוהן. נראה לי שאוותר על הפסיליום, אבל אשאל את הגסטרו' שלי בנוגע לכולסטיראמין, בתקווה שזה יעזור. שוב תודה לך.

האם גידולים שאינם סרטניים במי הגס בקיבה או במעי הדק יכולים לדמם?

בהחלט כן

לפני כשבוע רכבתי רכיבה ארוכה בה סבלתי בעיקר מהישיבה.הרכיבה לוותה במאמץ ניכר. יומיים לאחר מכן יצא לי טחור בגודל ובצורה של אגוז קטן שגרם ביומיים הראשונים לכאב רב. שטיפות, אמבטיות חמות ופרוקטו גליבנול סייעו להיפטר מעיקר הכאב. הטחור נותר ללא שינוי בגודל ומעת לעת אני חש אי נוחות וכאב נסבל .אציין שבעבר הייתי ספורטאי וידעתי אימונים קשים ומעולם לא נתקלתי בתופעה. 1. האם ניתן לרכב עך אופניים במצב זה? האם אין סכנה להחמיר את המצב ואפילו לפצוע את הטחור? 2. מה הסיכוי להעלמות הטחור ולחזרה למצב הקודם? 3. מה ניתן לעשות כדי לזרז את חזרתו פנימה? האם המלצה שקיבלתי לסייע בדחיפתו פנימה בזמן אמבטיה חמה נכונה? 4. מאיזה פעילות גופנית עלי להימנע ? בברכת שנה טובה ובריאה. י.

י שלום, טחור כפי שאתה מתאר הוא לרוב טחור חיצוני עם קריש דם, ולרוב משתפר בטיפול שמרני בפרק זמן ממוצע של כשבועיים. יתכן שרכיבה על אופניים בפרק זמן זה תהיה לא נוחה או אף לגרום לדמם, אולם אין בה סיכון ממשי. מומלץ להמנע מעצירות ולהקפיד על ריכוך יציאות, ומומלץ לעשות זאת באמצעות תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), שתיה מרובה, ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס. אין מניעה לבצע מאמץ אירובי, אולם הרמת משקלים כבדים תוך הפעלת לחץ בטני יכולה להחמיר טחורים. ניתן לנסות להכניס את הטחור אם הוא חוזר בקלות, אם לא- חכה שקריש הדם / הבצקת יפסגו. לאחר מכן יכול להשאר קפל עור שלרוב אינו מפריע. אם הסבל ימשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

האם יש מישהו עם פאוץ לאחר TOTAL COLECTOMY שעבר קולונוסקופיה ויכול לספר לי על כך. אשתי אמורה לעבור זאת והיא בלחץ. אודה לכם על היענותכם המהירה. הבעל המודאג.

בהנחה שאשתך עברה ניתוח לכריתת כל המעי הגס והרקטום ויצירת פאוץ' ממעי דק (אילאואנל פאוץ'), בדיקת ה"קולונוסקופיה" לרוב בודקת רק את הפאוץ' והמעי הדק המגיע אליו, ולרוב אינה קשה במיוחד לנבדק. במרבית המקרים אפילו אין צורך במתן חומר מטשטש. בהצלחה.

שלום ד"ר זמורה, תודה על תשובתך לשאלתי מה- 11.9. בשלושה-ארבעה ימים אחרונים יש לי הרגשה מוזרה שהגזים שיש לי בדרך כלל כאילו לא מסוגלים לצאת והבטן מתנפחת לי נורא כל יום יותר, אין כאבים ממש חזקים, אבל לא נוח עם בטן נפוחה. זה נשמע הגיוני? יש מצב כזה שגזים לא מסוגלים לצאת? הרי זה רק אויר, איך הוא יכול להתעכב? אם יש מצב כזה אז מה זה אומר? אודה על התייחסותך ושנה טובה, אני

תחושת נפיחות בטנית למרות שיש יציאות לרוב קשורה יותר לבעיות בתפקוד המעי (כגון מעי רגיז) מאשר לבעיות לאחר ניתוח לתיקון רקטוצלה, אולם אם מדובר התופעה של הימים האחרונים בלבד, נראה לי שיהיה סביר לחכות עוד כמה ימים ולראות אם התופעה לא חולפת מאליה. לרבים מאיתנו יש שינויים תקופתיים בתפקוד המעי מסיבות שונות ומשונות שחולפים מאליהם.

שלום. אובחנתי בפיסטולה אחורית. עוד כיומיים אני עובר קלונוסקופיה.הומלץ לי אחריו על ניתוח פיסטולה. כאן השאלה- אני נוסע שבוע הבא לסין לכשלושה חודשים. על כן, נאלץ לדחות את הניתוח לכשאשוב. במידה ותוצאות הקולונוסקופיה יהיו תקינות, האם יש טיפים על איך לשמור על הגיינה וזאת כדי למנוע זיהום? הרופא שלי המליץ לי על אנטיביוטיקה למקרה וההפרשות יוגברו. מה מעבר לכך? כיצד עלי לשמור על זהירות במהלך הטיול כך שלא אאלץ לעבור ניתוח במיידי...תודה מראש, דור

דור שלום, סע לשלום ותהנה בסין! ההמלצה לקחת עמך אנטיביוטיקה היא המלצה טובה, והיא נכונה בעיקר אם תחוש שיש דלקת של הרקמה באיזור פי הטבעת, המתבטאת בהתגברות כאב, ופיחות מקומית, ואודם מקומי אם אתה יכול לראות זאת. לעיתים דוקא הפחתת ההפרשה עקב ניקוז לא מספק יכולה לגרום לזיהום רקמתי כזה, והמעט אשתה יכול לנסות לעשות כדי למנוע הצטברות מוגלה / זיהום ברקמה הוא למסות לעסות המעט ובעדינות את האיזור כדי להקל על ההפרשה לצאת. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה, הערכת הסיכון הניתוחי והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר ושנה טובה, אני נמצאת חודשיים וחצי לאחר לידת בני השני כמו בהודעה שלפני- וגיליתי הימצאות טחור חיצוני (בליטה נפוחה) שגורם לי לסבול מכאבים כמעט בכל רגע. אני מורחת עזרקאין ואף משחת רקטוצורין. לעת עתה דבר אינו עוזר. אין לי דימום. מאוד מאוד חוששת ללכת לפרקטולוג. יש אפשרות שזה יעבור מעצמו? גם לאחר הלידה הראשונה, כחודשיים לאחריה התחלתי לסבול מטחורים, השתמשתי בנרות ומשחות וזה עבר, אבל הפעם זה ממש כואב. ומהן האמבטיות? צריך לשים בתכון משהו? או פשוט לשבת ולהרגיע את המקום? יש עוד משחות שיכולות לעזור? פרוקטו גליבנול גורמת לי לפריחה עזה. אני ממש בחרדה מהעניין הזה. ראוי לציין שהיציאות שלי רכות. אין לי עצירות ואני מזינה את עצמי בסיבים תזונתיים לרוב. ובכל זאת... אנא תעודד אותי. המון תודה! ואם אפשר- מה ההבדל בין פיסורה לטחורים? תודה!

שכחתי שני דברים חשובים. א. אני מניקה ב. אני מזריקה קלקסן עקב היותי סובלת מקרישיות יתר. ושוב תודה!

אורית שלום, פיסורה וטחורים הן שתי מחלות שונות של איזור פי הטבעת, שכל אחת מהן יכולה לגרום לסבל מקומי. הבשורה הטובה היא ששתי מחלות אלו ניתנות לטיפול וניתן להקל על הסבל באופן ניכר ולשפר את איכות החיים, והטיפול במחלות אלו בעל יעילות גבוהה וסיכון נמוך. ה"בשורה הרעה" היא שבשביל להגיע לאבחנה ולכוון נכון את הטיפול יש לפנות לרופא מומחה בתחום, דהיינו כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה ולטיפול.המשותף בטיפול בין פיסורה וטחורים הוא הצורך לרכך יציאות, ומומלץ לעשות זאת באמצעות תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), שתיה מרובה, ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס. פרט לכך הטיפול שונה לכל אחד מהמצבים, ולכן אם את רוצה לכוון נכון את הטיפול מומלץ להבדק.

שלום רב. ראשית, אבקש לציין שלאחר התייעצות איתך כאן בפורום, התחלתי להשתמש בפסיליום ואכן היה שיפור משמעותי ! הרבה תודה. שאלתי: האם אכילת סובין שיבולת שועל יכולה להיות תחליף לפסיליום ? (הכוונה להוספת הסובין כפי שהוא,ליוגורט, למשל.)

בהחלט כל מקור סיבים תזונתיים וכלכלה עשירה בסיבים יכולים להחליף תוסף סיבים מסחרי, אם השיפור ביציאות נשמר בשימוש בהם.

שלום רב, אני כשלושה חודשים לאחר לידת בני השני ובבדיקה אצל כירורגית נמצא כי יש לי פיסורה. התחלתי טיפול בניפדיפין+ עזראקאין אך לא התמדתי. בימים האחרונים אני סובלת במיוחד ונראה לי שיש לי טחור. לעיתים אני אף מתקשה לשבת מרוב כאב. שאלותי הן: 1. האם יכול להיות גם טחורים וגם פיסורה כשבבדיקה שעברתי לפני חודש הרופאה ראתה רק פיסורה? 2. אני סובלת מאוד, האם במידה ואתמיד בטיפול שהרופאה נתנה לי יש סיכוי לשיפור במצב והאם הטיפול הנ"ל מתאים גם לטחורים? 3. במה ניתוח יכול לעזור לי והאם הוא מומלץ או שכדאי לי להמתין? תודה רבה.

שלום, כאבים עזים כפי שאת מתארת אפייניים בעיקר לפיסורה, אך יכולים להגרם גם מטחורים חיצוניים עם קרישי דם או לטחורים פנימיים ש"נכלאים" בחוץ עם בצקת קשה. אם לפני חודש וחצי אובחנה פיסורה, יתכן מאד שזה מקור הכאב, אך לא ניתן להקיש על סמך בדיקה לפני חודש וחצי אם יש או אין טחורים כפי שצויין כעת. בדיקת רופ מומחה ( כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג) יכולה להצביע על מקור הכאב הנוכחי. המשותף בטיפול בין פיסורה וטחורים הוא הצורך לרכך יציאות, כפי ביפורט למטה. פרט לכך הטיפול שונה לכל אחד מהמצבים, ולכן אם את רוצה לכוון נכון את הטיפול מומלץ להבדק. גם טחורים וגם פיסורה פוגעים באיכות החיים, ולכן ההחלטה על תזמון הניתוח היא בעיקר שלך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. שנה טובה ובריאה.

בניתוח של רצפת האגן , יש גם בעיה של רקטוצליה קדמית של 3-4 ס"מ, בנוסף על צניחת רחם וצניחת שלפוחית השתן. האם מנתח פרוקטולוג אמור להשתתף בניתוח או רופא אורוגיניקולוג מטפל בכל תיקון הליקויים?

ישנן שיטות שונות לתיקון רקטוצלה, חלקן מבוצעות על ידי גניקולוגים וחלקן על ידי כירורגים קולורקטאלים / פרוקטולוגים. אם הגניקולוג המטפל בך אמון על שיטות לתיקון רקטוצלה ולדעתו הרקטוצלה שלך מתאים לשיטות התיקון בהן הוא עובד, זה נשמע לי סביר. מעבר לכך איני יכול לומר ללא בדיקה. בהצלחה.

ד"ר זמורה שלום רב, תודה רבה על תשובתך, אין צורך בהתנצלות על העיכוב מכיוון שאני בטוחה שאתה אדם מאוד עסוק. צר לי על כך שאין לנו רופאים כמוך אצלנו בטבריה. תשובתך הרגיעה אותי מאוד שהטחור הטרומבוטי יכול במקרים מסוימים להיעלם גם בלי שימוש בתכשירים. המחשבה שאצטרך לחזור לאדם הנוראי ההוא רק הכניסה אותי יותר ללחץ וכבר חשבתי על האפשרות לנסוע לרמב"ם או לבי"ח העמק. תודה רבה על הזמן שהקדשת לענות לשאלותיי, לחומר המקיף שצרפת לי ושאיישם מהיום והלאה. תבורך ד"ר זמורה על מעשה החסד שאתה עושה כאן בפורום. ברכת חג שמח ושנה טובה לך וכל משפחתך. אפרת

שנה של בריאות וגמר חתימה טובה

בן 50 רזה אוכל בצורה לא סדירה מרבה בישיבה לפני כשנה החלו לי בעיות עצירות( כולל מצבים של עצירות קשה מאוד שנאלצתי להפעיל המון כוח ע"מ להגיע ליציאה... היציאות בדר"כ היו במצב מוצק קשה ....חתיכה אחת גדולה קשיחה וארוכה או כמויות בודדות/קשות )..לאחר כמה זמן החל להופיע לי דם טרי בצבע אדום בהיר על הנייר בניגוב ( כמות מועטה על ה-נייר) לאחרונה שמתי לב שהמיים באסלה נצבעים באדום בהיר לאחר כל יציאה ובפעולת הניגוב יש לי דם טרי ובהיר על הנייר( ללא כאבים או צריבה...והפסקת הדימום לאחר הניגוב) במקביל שיניתי את הרגלי התזונה שלי לאחרונה והיציאות הם כמעט כל יום בשעה קבועה ללא כאבים וללא צריבה בפי הטבעת...( יציאה רכה וסימפטית) לא מבחין בטחורים חיצוניים( אם כי בעבר הופיעו לי כמה טחורים חיצוניים שנעלמו עם הזמן) שאלותי: יש מצב שאני עם טחורים פנימיים ? יש מצב שאני בהתהוות של איזה גידול/ון שפיר/לא שפיר? האם גידול שפיר במעי עלול לגרום לדימום? בדיקה אצל: כירורג/פרקטולוג? ( יש מצב שבבדיקה פולשנית ע"י מכשיר כירורג יפספס איזה טחור וחצי? תמיד דגלתי במשפט: "להוסיף צבע לחיים" במקרה הנ"ל הצבע ביציאות האחרונות שלי לא נחמדות לי בתודה מראש גל

גל שלום, בעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדימום מפי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים או מפיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. אין לנו דרך להבדיל בין אלו על פי אופי הדימום בלבד, ויתכן בהחלט שהדמם שלך נובע מטחורים פנימיים, אך לא ניתן לשלול מקור דמם במעי הגס. לאור גילך, הדמם והעצירות היחסית חדשה, מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה מלאה של המעי הגס. אם הבדיקה תהיה תקינה נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה ולצבוע את חייך בורוד. אם הדימום הוא מאיזור פי הטבעת עצמו, כגון טחורים פנימיים, הוא לרוב אינו מהווה סכנה בריאותית, ויש לטפל בו בעיקר אם הוא פוגע באיכות חייך באופן ניכר. בכל מקרה מומלץ להמנע מעצירות ולרכך את יציאותיך. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. גמר חתימה טובה.

אמי עברה ניתוח להסרת פוליפ ממאיר לפני מספר ימים. ביציאה הראשונה שלה שוב היה דימום האם המצב תקין? איך ניתן לדעת למה לצפות לאחר הניתוח? גם אחרי הגעה הביתה

עידן שלום, כעקרון מעט דם ביציאה הראשונה אחרי ניתוח אינו חריג ולרוב נגרם מדמם בניתוח או באיזור החיבור. פרט לכך, איני יודע איזה ניתוח עברה אימך ולכן איני יכול לייעץ למה לצפות לאחר הניתוח. מומלץ להתייעץ עם הכירורג המטפל.

ד"ר עודד זמורה שלום רב! הנני בן 29, שוטר, כבר חודש וחצי מבצע פעילות גופנית מאומצת, לפני כשבוע גליתי שיש לי טחורים ודימום, האם יתכן כי אחרי פעילות גופנית למשך חודש וחצי יכולה לגרום לטחורים, ותודה מראש.

לי שלום, פעילות גופנית מאומצת אינה נחשבת כגורם לטחורים, אך הרמת משאות כבדים יכולה להחמיר סבל מטחורים. יתכן מאד גם שהעבודה החדשה גרמה לשינוי בהרגלי התזונה והשתיה שלך, אפילו מבלי משים, והחמירה את הטחורים. חשוב לשמור על יציאות רכות והרגלי יציאה נכונים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- תוארה לעיל. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. שנה טובה

שלום רב,כהקדמה-ברקע המשפחתי שלי מס' מקרי סרטן המעי הגס. אבי וסבתי נפטרו בגילאי 62-65 מהמחלה. גילי-40. לפני כשנתיים עברתי קולונוסקופיה,שהיתה תקינה. התייעצתי עם רופא המשפחה לגבי תדירות בדיקה נוספת,ולדבריו יש לבצעה בגילי כל כ-3 שנים. לאחרונה-החל מלפני חודש-חודשיים-אני מרגישה תחושה מוזרה בבטן- לא כאבים,אלא גזים ו"רעשים " (בדומה לבטן שמקרקרת מרעב....). אין תופעות של דימום בצואה. האם היית ממליץ להתעקש בדחיפות על קולונוסקופיה נוספת או אכן להמתין עוד כשנה?

דורית שלום, אין לשאלתך תשובה חד משמעית, אבל נכון הוא שההמלצה לחזור על הבדיקה כל כ 3 שנים מתייחסת לאנשים החפשיים מסימפטומים, ואם יש לך סמפטומים חדשים (ואפילו קלים) אישית הייתי שוקל בחיוב לחזור על הבדיקה כבר עכשיו. רוב הסיכויים שתהיה תקינה, אבל לפחות נוכל לישון כולנו יותר טוב בלילה. שנה טובה ובריאה.

שלום ד"ר זמורה, לפני 3 חודשים עברתי ניתוח לתיקון רקטוצלה. לפני הניתוח הרופא אמר לי שיש לי 20 ס"מ מעל הרקטום שלא מתפקד טוב ואולי נצטרך לכרות. כרגע התפקוד שלי גרוע מאוד. אני במשך כל הבוקר (במשך 3-4 שעות מרגישה כל הזמן לחץ, כלומר מרגישה שיש לי יציאה שכמעט ואין אפשרות להתאפק, אני רצה לשירותים ומקבלת תוצאה של 2-3 גולות או 1-2 כפות של דייסה, כלומר צואה קשה או שלשול לסירוגין או גם ביחד - גושים קטנים קשים מלווים בשלשול נוזלי ממש. ככה במשך הבוקר אני מרותקת לבית ולא חופשייה לקום ולצאת אם אני רוצה (בגלל זה אני עובדת רק בערב), וכל חצי שעה-שעה, או לפעמים אחרי 10 דקות אני רצה לשירותים ויוצאים עוד כמה פירורים. המצב הזה מתיש ומתסכל.גם אחרי שנכנסתי לשירותים איזה 5 פעמים בערך ויצא מה שיצא, אין תחושה שהתרוקנתי וכל מה שאני אוכלת גורם לי כאבי בטן איומים. אני בת 34 ורוצה כבר להתחתן ולא יכולה במצב כזה לחשוב על האפשרות הזאת בכלל. האם לפי הסימפטומים האלה זה ברור שאני צריכה עוד ניתוח? הרופא שניתח אותי שלח אותי לבירור אצל רופא גאסטרו. בינתיים דחו לי את התור כי הרופא יצא למילואים ואין להם עדיין תאריכים. מייאש. אולי רק בעוד חודש אזכה ללכת לרופא הזה. אשמח לקבל את חוות דעתך על מצבי. כמו כן רציתי לשאול איזה בדיקות מומלץ לי לעשות? תודה, אני.

שלום, לצערי אין בידי את כל המידע על הבירור שעברת טרם הניתוח וסוג הניתוח שבוצע, ולכן לא ניתן לתת יעוץ פרטני אחראי. תלונותיך מחשידות שיתכן שישנה הפרעה כלשהי בתהליך ההתרוקנות, שבלשון מקצועית אנו מכנים pelvic outlet obstruction, אבל לא ניתן ללא בדיקה ולרוב גם בדיקות הדמיה לומר בודאות אם אכן יש בעיה כזו ומה מה סיבתה. לא כל הגורמים להפרעה זו מטופלים בניתוח, ועל סמך סיפורך סביר שתזדקקי לפחות לבדיקה הנקראת דפקוגרפיה בה מדגימים את תהליך ההתרוקנות עם חומר ניגוד.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן / תנועתיות מערכת העיכול לבירור להכוונת הטיפול. שתהיה שנה טובה ובריאה.

אני בן 33. מזה מספר ימים התפתחו בפי הטבעת גבשושיות קטנות לבנות, בגודל של מילימטר או שניים, עגול או אליפטי. לא כואב. טיפה דומה חיצונית לראשי שומן של פצעונים. מה זה יכול להיות ומה עלי לעשות? שמתי על זה פרוקטוגליבנול, כי לפעמים היתה לי נטייה ברורה יותר לטחורים. שמתי גם קצת דקטרין. שמתי רק עכשיו כך שאיני יכול לדווח על התגובה. האם זה יכול להתפתח מגירוי אנאלי מסוים?

איתי שלום, ה"גבשושיות" שאתה מתאר יכולות להגרם ממספר סיבות, כולל קונדילומות באיזור פי הטבעת. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לאבחנה והכוונת הטיפול, ולא לנסות עצמאית משחות שונות. שנה טובה ובריאה.

הסיפור כזה: לפני 10 יום עקרתי שן בינה ואז הרופא נתן לי כדור אטופן להרגעה לקחתי כדור אחד בלבד ובנוסף נתן לי אנטיביוטיקה בשם אטוגן(נידמה לי) ל7 ימים לקחתי את למשך 3 ימים הפסקתי יומיים והמשכתי עד הסוף. דרך אגב ביום של העקירה אכלתי 2 סברסים ל אבטוח שזה קשור למקרה. לאחר 2 ימים מיום אחילת הסברס התחיל לשרוף לי ולגרד בפי הטבעת. איך שסימתי את האנטיביוטיקה לפני 5 ימים התחילה להיו ת לי בעיה ביציאה כלומר כל פעם שהולך לשרותים מרגיש שריפה בפי הטבעת ולא יכול להוציא כי זה שורף אז היתי מנסה קצת קצת כל פעם או סוגר ולוחץ ומשחרר מהר את הטבעת בנוסף גם הי הלי בעיקר בבוקר מין לחץ וכאב אדיר באזור פי הטבעת שזה קרה בעיקר שלוצים ומשחררים בפי הטבעת כאב חזק אבל לא שריפה. מה שקורה עכשיו זה כאבים ביציאה של שריפה כאילו יש שם פצע או משהו שמפריע לצאת ואני משתדל כמה שפחות ללכת לשרותים וזה מלווה ביומיים האחרונים בכאבי בטן. (ללכת לרופא אניאלך היום) בינתים מישהו פה ניתקל בזה מישהו מהרופאים יכול לומר מה קרה לי ?

אבי שלום, תלונותיך יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת, אך לא ניתן להגיע לאבחנה ללא בדיקה. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לאבחנה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. שנה טובה ובריאה.