פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב, אני בת 25 ובעוד חודש אני עוברת ניתוח טחורים ופיסורה , הרופא שלי אמר לי שביום הניתוח הרופא מרדים יחליט באיזה שיטה להרדים אותי ( הרדמה מלאה / אפידורלית ) . אם זה היה תלוי בי הייתי מאוד מעדיפה לעבור הרדמה מלאה, ויש לי שאלה קטנה בנושא : אני מעשנת כ 4 סגריות ביום - האם זה מה שיכול למנוע ממני לקבל הרדמה מלאה ? מודה לך מראש ורד.

ורד שלום למיטב שיפוטי לא צריכה להיות לך בעיה לעבור הרדמה כללית אם זו עדיפה בעינייך, אך ההחלטה בנושא צריכה להתקבל במשותף בינך ובין הרופא המרדים (וגם דעתו של הכירורג המנתח יכולה לתרום). בהצלחה.

שלום דוקטור בת 51 תוצאה מדימום לפני שנתיים וחצי בוצעה בדיקת קולונוסקופיה עד לצקום, נמצאו טחורים, הטיפול היה בצריבה והבעיה נעלמה. לפני חצי שנה היו דימומים, חירורג בדק ונתן טיפול במשחה ומצא טחורים חיצוניים זה שלושה ימים שאני סובלת כאבי טופת, לא עזרו המשחות "פרוקטוגליבנול או הנרות כנ"ל אנא דעתך על טיפול יעיל להקל על הכאבים

כאבים כמו שאת מתארת יכולים לנבוע מטחורים חיצוניים שנוצר בהם קריש דם, אך יכולים לנבוע גם מבעיות שכיחות אחרות כגון פיסורה (חתך, סדק) בפי הטבעת. גם אם מצאו בבדיקה מסויימת שיש לך טחורים, אין זה אומר בהכרח שזה כרגע מקור הבעיה. לכן חשוב להבדק אצל רופא המתמצא בתחום (בד"כ כירורג קולורקטאלי/ פרוקטולוג) בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול נכון. בכל מקרה, ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. תוכלי למצוא עוד מידע בנוגע לטחורים או לפיסורה בתשובותי הקודמות באתר זה בימים האחרונים.

כידוע לי אבל שיש נפילת רקטום אז עוד יותר הצואה מתקשה לצאת, העם זה נכון? ועם כן למה?

נעה שלום, פרולפס הוא בד"כ תוצאה של עצירות יותר מאשר גורם לה, אלא אם מדובר בפרולפס פנימי בלבד בו הקרטום לא יוצא החוצה מפי הטבעת בעת יציאה (מצב שנקרא בשפה מקצועית internal intussusception) . במצב של פרולפס פנימי בלבד הפרולפס גורם להיצרות של התעלה בה אמורה לעבור היציאה, וככל שלוחצים יותר כך גובר הפרולפס ומחמירה ההיצרות, שמפריעה ליציאה.

שלום, אני בת 30, נמצאת בחודש השמיני להריון. לפני שבועים החלה אצלי תופעה מוזרה, בזמן "יציאה" (קיבה) העור החיצוני מסביב לפי הטבעת נהיה נפוח ובולט.הנפיחות נעלמת לאחר כשעה שעתיים. האם אלו טחורים? כמו כן אין לי דימום אך לעיתים דקירות קלות בפי הטבעת לאחר כמה שעות. תודה.

המצב שאת מתארת יכול להתאים לטחור חיצוני שמציק. חשוב לציין שישנן עוד אבחנות אפשריות, ורק בבדיקה ניתן להגיע לאבחנה ברורה. הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות על-פי המיקום שלהם: טחורים חיצוניים: נמצאים בחלק החיצוני של פי-הטבעת ונראים כבליטת עור. טחורים פנימיים: נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנאלית ואינם נראים מבחוץ. אפייני שטחורים חיצוניים גורמים לכאב ונפיחות מקומית סמוך לפי הטבעת. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. ניתן להשתמש גם במשחות מקומיות ובאמבטיות של מים חמימים ונעימים בכדי להקל על הכאב, וכאמור הכי מומלץ להבדק על ידי מי שמתמצא בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג) טחורים נוטים לעיתים להחמיר בהריון וכן בזמן לידה וגינאלית, אך אינם מהווים סיבה ללידה קיסרית או מכשירנית (למשל ואקום), ובד"כ משתפרים לאחר כמה ימים.

שלום לך ד"ר אני אחרי ניתוח ניקוז פילונידל אבסס הייתי אצלך בביקור ראשון ןלמראית עין מדבריך הכל כשורה , רק שכחתי לציין שאני לפני IVF וכמובן אני מקבלת הורמונים לעת עתה אני מחכה שזה יעבור אז די הקפאתי את הנושא אבל השאלה שלי האם יש קשר אולי?? בין הזריקות שקיבלתי לבין האבסס שגדל רצוי לציין שזה אכן חוזר על עצמו האבסס אבל מטרידה אותי המחשבה שאולי החומרים הניתנים לי במקביל אולי מעוררים באיזהשהוא אופן, והיות ואני עשויה לעבור אותם שוב רציתי להיות בטוחה בנושא , ברשותך

מירב שלום למיטב ידעתי אין קשר בין טפולים הורמונאליים של IVF לבין התפתחות אבצס או סינוס פילונידאלי ואין מניעה שתמשיכי בטיפולי IVF כשתחליטי. שבוע טוב.

בשבוע וחצי האחרונים הצואה שלי קשה כמו אבן! אחרי מאמץ ממושך בשירותים אני סובלת מכאבים איומים בפי הטבעת אנני יכולה ללכת לישון בלי משככי כאבים ובקושי אני יכולה לשבת. תמיד יורד גם דם. הצואה שלי קשה לפעמים ולעיתים רחוקות יורד גם דם אבל רק לאחרונה בעוצמה כזאת. אני בת 29 מתעמלת כמעט כול יום שעה בחדר כושר,שומרת על תזונה בריאה: מיצים סחוטים טרי בבית יוגורט הרבה ירקות ופירות לחם מלא אורז מלא,מידי פעם אני מבשלת עם עוף או הודו, ולעיתים רחוקות עם בשר אדום,כמובן קטניות ואגוזים וכול השאר. הסתכלתי בראי והבחנתי במין פיסת בשר קטנה שמבצבצת לה החוצה מפי הטבעת,וזה כואב. אני מתחילה להלחץ! אני גרה בקנדה ועדיין אין לי כאן קופת חולים וכול רופא שאראה יהיה יקר מאוד.התחתנתי לאחרונה ואני מתביישת לספר לבעלי על הכאבים וזה משפיע על חיי הסקס שלנו כזוג טרי. האים יש איזו טיפול ביתי או מישחה ביתית או ללא מרשם שאני יכולה להשיג בבתי המרקחת כאן? אשמח לכול עצה! תודה

יסמין שלום התלונות שאת מתארת יכולות להתאים בעיקר לפיסורה (סדק) בפי הטבעת או לטחור חיצוני עם קריש דם בו. בשניהם בסיס הטיפול הוא על ידי ריכוך היציאות וכדאי להשתמש בתוסף סיבים שלדעתי גם בקנדה נמכר ללא מרשם כגון Konsyl או Metamucil (שאינו נמכר בישראל), ולהקפיד על שתיה מרובה מאד. מידע לגבי טחורים ופיסורה תוכלי למצוא בתשובותי בימים האחרונים באתר זה? מעבר לזה אם עדיין תסבלי כנראה שתזדקקי בכל זאת לבדיקת רופא.

לגבי התזונה שלך - קודם כל תפסיקי לגמרי עם הבשר האדום. לשתות הרבה, אבל מיצי ירקות ופירות, לא מים. לאכול אוכל חם/מבושל/מאודה. להפסיק לאכול לחם (אפילו מחיטה מלאה) בפרט ומוצרי חיטה בכלל. ולכי ליעוץ תזונתי.

אני סובל מהפרשות צהובות מפי הטבעת.רקע קודם : ניתוח כריתה ויצירת פאוץ' בגלל אולצרטיב קוליטיס.מהו הטיפול המומלץ והאם ניתן לטפל דרך הגסטרואנטרולוג הקבוע. תודה מראש.

הפרשה לאחר ניתוח כריתת הקולון והרקטום ויצירת פאוץ' של מעי דק יכולה להיות ממספר סיבות, כולל אטימה לא מספיק טובה של פי הטבעת או ירידה ביכולת השליטה, זיהומים סביב החיבור של הפאוץ' לפי הטבעת, דלקת של הפאוץ', או דלקת של החלק של המעבר בין פי הטבעת לרקטום אם חלק זה לא נכרת (פעולה הנקראת מוקוזקטומי). הבסיס לאבחנה הוא בדיקה על ידי הרוםאים המטפלים. בעקרון בטיפול באנשים עם מחלות מעי דלקתיות חשוב מאד שיתוף הפעולה הרב מקצועי בין הגסטרואנטרטלוג המטפל, הכירורג המנתח, ועוד תחומים רפואיים כגון דיאטיקאית וכד', בכדי להגיע לתוצאה האופטימאלית. לכן כן הייתי ממליץ להתייעץ גם עם הגסטרואנטרטלוג המטפל וגם עם הכירורג המנתח. שבת שלום

.

שלום דר' זמורה, לבני בן ה-4.5 יוצאים טחורים אחרי כל יציאה. אחרי זמן מה הם "נכנסים", אך זה קורה שוב ביציאה הבאה. בדר"כ זה לא מפריע לו, אך פעם אחת הוא התלונן על כאב, שעבר לו תוך שעה בערך אחרי היציאה. האם זה דורש פניה לרופא, ואם כן האם פניה לרופא ילדים תספיק או שצריך לפנות לפרוקטולוג? מה הטיפול הרצוי?

ענת שלום בעקרון טחורים דורשים טיפול כשהם מציקים ולא דורשים טיפול כשהם לא מפריעים. חשוב לשמור על יציאות רכות והמנעות ממאמץ או ישיבה ממושכת בשרותים. יחד עם זאת, איני מטפל בשגרה בילדים. מומלץ לפנות לרופא ילדים או לכירורג ילדים או לגסטרואנטרולוג ילדים.

הוחלט בסופו של דבר לעשות לי ניתוח להחזרת הרקטום למקום, הוחלט שהניתוח יהיה דרך הבטן, העם יש לך מושג כמה זמן לוקח להשתקעם אחרי ניתוח כזה? ומה אחוזי ההצלחה פחות או יותר של ניתוח כזה? ומה מידת ההרגשה עם ישר מרגישים יותר טוב מבחינת הבטן והכל, או שלוקח זמן עד שמרגישים שהכל חוזר למקומו ולארוך החיים שהיו לי פעם? והעם בדרך כלל אחרי ניתוח כזה נישארים כמה ימים בבית חולים או שרק בבית?

עדי שלום, יובל שלום, את בטח מתכוונת למצב שנקרא צניחת קרטום או פרולפס. צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. כעקרון, ניתוחים המבוצעים דרך הבטן הם בעלי שעור הצלחה גבוה יותר, שפירושו שאחוז המטופלים בהם חוזר פרולפס לאורך החיים קטן יותר. שעור ההצלחה בניתוחים אלו לטווח ארוך הוא מעל 90%. מאחר שמדובר בניתוח גדול יותר, אנו מציעים אותו בד"כ למטופלים צעירים , שהסיכון הניתוחי שלהם נמוך וסביר שיוכלו לעמוד היטב בניתוח. יש לציין שבמקרים רבים ניתן כיום לבצע ניתוח זה בשיטה לפרוסקופית, בה לא מבצעים חתך גדול בדופן הבטן, ואז ההתאוששות מהירה יותר והתוצאה הקוסמטית טובה יותר. ניתוח דרך פי הטבעת הוא פשוט יותר וההחלמה ממנו קלה יותר, אולם שעור ההצלחה נמוך יותר. בד"כ אנו מציעים אותו בעיקר למבוגרים בהם יש חשש לבצע ניתוח גדול יותר דרך הבטן. אם הפרולפס הוא קטן מאד, יתכן כי ניתן לבצע ניתוח חדש הנקרא STARR שמבוצע גם הוא דרך פי הטבעת. מדובר הניתוח די חדשני שהנסיון בו עדיין די קצר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות וההתאוששות בד"כ מהירה. כמובן שבכל מקרה חשוב להמנע מעצירות ומומלצת תזונה עשירה בסיבים. בקיצור- מומלץ להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי ולבחור ביחד את שיטת הניתוח המתאימה לך ביותר. מיד אחרי הניתוח אין יותר צניחה של הרקטום, ומהבחינה הזו השיפור מיידי. צניחת הרקטום היא בד"כ יותר תוצאה של העצירות מאשר הגורם לה, ולכן מבחינת היציאות תצטרכי להמשיך ולרכך אותם לטווח ארוך. גם בניתוח דרך הבטן יש מספר טכניקות ניתוחיות, ולכן קשה לענות על השאלה של משך האשפוז וה"שיקום". לרוב מדובר על סביב שבוע או קצת יותר בבית החולים ועוד כ 3-4 שבועות של התאוששות עד לחזרה לפעילות מלאה, אך זה משתנה בתלות בסוג הניתוח, הגיל, והמהלך לאחר הניתוח. בהצלחה.

שלום, אובחנה אצלי פיסורה, אני לוקחת ג'ל לטיפול כבר יומיים ואין שיפור משמעותי. הבנתי שהאופציה הבאה היא ניתוח. א. האם הניתוח הוא בהרדמה מקומית או מלאה? ב. מה בדיוק מנתחים? ג. האם ישנה אופצייה נוספת? ד. תוך כמה זמן עלי לגשת שוב לכירורג אם לא יהיה שיפור? תודה רבה מראש..

פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות והנפוצות לצורך זה. שפול שמרני של יומיים הוא קצר, ובנוסף אני לא יודע בדיוק איזה ג,ל קיבלת. בד"כ אנו ממליצים על כשבועיים של טיפול שמרני מיטבי לפני שאנו אומרים שהוא נכשל. בכל מקרה, מאחר שמדובר בבעיה של איכות חיים, פה ושם יש חולים שמעוניינים "לקצר הליכים" ולא לחכות, וזה גם לגיטימי. למי שמאד חושש מניתוח, ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנרקא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. אם כיום את לא סובלת- ספק אם יש מקום לניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- - 15% - מיכולת השליטה ביציאה. לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר זמורה שלום רב האם ל-agiolax אותה השפעה כמו לפסיליום? על מה אתה ממליץ כיותר יעיל לשימוש יומיומי ? תודה

אגיולקס הוא תוסף סיבים על בסיס פסיליום המכיל גם סנה. אנו לא ממליצים על שימוש בסנה לטווח ארוך, מאחר שהוא יכול להביא להתמכרות של המעי. לטווח קצר של שבועות- זה בסדר. ניתן להשתמש באגיוקור של אותה חברה, שאינו מכיל סנה, או במוצרים של חברות אחרות.

לד"ר זמורה שלום עברתי לפני מספר ימים ניתוח טחורים בשיטת hal ואני סובל מעצירות וכאבי בטן ולא עוזר לי אגיולקס ניסיתי שזיפים ובנופלקס וקיבלתי כאבי בטן ומעיים עצבניות הרגשתי כאבי בטן וגזים וחשבתי שאני צריך לצאת אבל חוץ מכאבי תופת ויציאה ממש מזערית היה לי שוב דימום שלמעשה הופיע שוב לראשונה מאז הניתוח אני פוחד לצאת ....מה לעשות ??? צביקה

ד"ר עודד זמורה שלום רב, ראשית ברכות על הפורום החדש. אני סובלת בשנתיים האחרונות מפיסורה שחוזרת מדי חודש. אני שומרת על תזונה עשירה בסיבים, בתוספת של פגלקס. כמו כן טיפלתי בפיסורה עם משחת הנפידיפין 0.2 בכל פעם שהופיע הפיסורה כמובן לאחר פגישה עם פרוקטולוג. לפני כחודש וחצי הופנתי לניתוח אך החלטתי לנסות שוב לטפל בזה באופן עצמאי. הפיסורה עברה וחודש לאחר מכן חזרה שוב והפעם בצורה חמורה יותר. שוב ניגשתי לפרוקטולוגית , היא רשמה לי נרות והפנתה אותי לניתוח. הייתי אצלה אתמול לביקורת ואכן יש שיפור. בכל מקרה הסכמתי לעבור את הניתוח למרות השיפור. האם באמת מומלץ לנתח במיקרה שכזה? הניתוח שאעבור נקרא "LETERAL SPHINCTEROTOMY" . נאמר לי שההחלמה מהירה יחסית. אך שמעתי שאנשים שעברו ניתוח כזה ההחלמה היתה איטית ומאד לא נעימה. אני די מפחדת. מה עושים בניתוח כזה? ומה הסכנות הכרוכות בו? אגב הניתוח הוא בשבוע הבא... סליחה על האורך...אשמח לשמוע חוות דעתך. תודה מראש ויום טוב!

פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנרקא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. אם כיום את לא סובלת- ספק אם יש מקום לניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- - 15% - מיכולת השליטה ביציאה. לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב לאחר לידת ביתי יצא לי וריד (בליטה שהרגישה כמו וריד) ליד פי הטבעת. רופא הנשים נתן לי משחה (פרוקטו-משהו) וזה אכן עזר. עכשיו, שנה לאחר מכן, שוב יש את אותה בליטה שמציקה לי- זה לא מלווה בעצירויות או בכאב בזמן מתן צואה וגם לא בלתי נסבל אך מציק, כואב מעט ומלווה גם בגירודים. רופא המשפחה נתן לי הפניה לפרוקטולוג על מנת שיראה. בקופ"ח אמרו לי לעשות חוקן לפני הבדיקה. שאלותי הן: האם נשמע שאכן מדובר בטחורים? מה יעשו לי בבדיקה? מדוע יש לבצע חוקן? האם אפשר להמנע מכך? תודה רבה מראש

המצב שאת מתארת יכול להתאים לטחורים שמציקים. חשוב לציין שישנן עוד אבחנות אפשריות, ורק בבדיקה ניתן להגיע לאבחנה ברורה. הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות על-פי המיקום שלהם: טחורים חיצוניים: נמצאים בחלק החיצוני של פי-הטבעת ונראים כבליטת עור. טחורים פנימיים: נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנאלית ואינם נראים מבחוץ. אפייני שטחורים חיצוניים גורמים לכאב ונפיחות מקומית סמוך לפי הטבעת. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. ניתן להשתמש גם במשחות מקומיות ובאמבטיות של מים חמימים ונעימים בכדי להקל על הכאב, וכאמור הכי מומלץ להבדק על ידי מי שמתמצא בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג) בדיקה "פרוקטולוגית" היא בעיקרה בדיקה של פי הטבעת והרקטום (החלק האחרון של המעי הגס, המתחבר לפי הטבעת) באמצעות מכשירים המאפשרים הסתכלות על איזור זה. מאחר שבאופן טבעי איזור זה יכול להיות מלא, לעיתים מעדיפים לבצע חוקן על מנת לרוקן אותו ולאפשר ראיה טובה יותר.

שלום! אני סובלת מטחורים דרגה 3 ונמצאת בהריון בחודש ה 8. אני סובלת מהטחורים עוד מלפני שנכנסתי להריון אך כרגע נהייתה החמרה והטחורים מדממים לעיתים. לפי בדיקה פרוקטולוגית אמרו לי שצפוי פרולפס בלידה. הגניקולוגים אמרו לי שיש אפשרות ללידת ואקום ובכך הם יעזרו לי בכמה שפחות ללחוץ בזמן הלידה וכן הציעו את האפשרות של ניתוח קיסרי. שאלתי היא האם אפשרי שאלד בצורה ואגינלית רגילה/ואקום, האם עצם מעבר העובר בתעלה יכול לגרום לי לפרולפס, האם הכי עדיף לעבור ניתוח קיסרי ואחרי כן לעבור ניתוח לתיקון טחורים שעדיף יותר מניתוח לתיקון פרולפס?

אנה שלום טחורים אכן נוטים להחמיר בהריון וכן בזמן לידה וגינאלית, אך אינם מהווים סיבה ללידה קיסרית או מכשירנית (למשל ואקום), אלא אם את מעדיפה זאת בכדי לצמצם את הסבל מהטחורים לאחר הלידה. צריך לזכור שגם לניתוח קיסרי וללידת וקום יש סיכונים משלהם, והטחורים, גם אם מאד מציקים לאחר הלידה, בד"כ משתפרים לאחר כמה ימים. כשדיברו איתך על פרולפס (צניחת רקמה) לאחר הלידה, סביר שהתכוונו לפרולפס של הטחורים ולא לפרולפס של כל הרקטום, שאינו שכיח כתוצאה מלידה. בפרולפס של טחורים מטפלים כמו שמטפלים בטחורים. בינתיים כדאי להקפיד על יציאות רכות על ידי כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. בקיצור- לדעתי יותר חשוב שתהיה לך לידה בטוחה ככל שניתן, ועם הטחורים כבר אפשר יהיה להסתדר אח"כ, גם אם יציקו. בהצלחה.

היום הייתי אצל פרוקטולוג, כאמור, הכאבים המקומיים בפי הטבעת עברו חלפו להם, אך לעתים הם חוזרים, בבדיקה הוא טען שאין פיסורה ואין טחורים גדולים(בדיקה ידנית+מכשיר) כלומר לדבריו הבדיקה תקינה. שאלתי היא א) האם זה שציין שאין טחורים גדולים יכול להעיד שישנם טחורים מזעריים? ב) האם העבודה שעברו לי בנתיים הכאבים וכעת הבדיקה תקינה, אני יכולה להיות רגועה שבטוח אין לי כל בעיה בפי הטבעת? דבר נוסף, הוא ציין שיכול להיות שהיה לי סדק קטן עקב שילשולים, ולכן היו כאבים, הסברתי לו שלא היו לי כלל שילשולים ובכל זאת הוא ציין שייתכן והיה לי סדק. נניח שאכן היה סדק, האם זה יכול לעבור כך פתאום? אם בבדיקה הוא לא ראה סדק אז זה אומר שזה עבר? לא כל כך ברור לי....

דנית שלום, אכן פיספסתי... אני שמח לשמוע שאת מרגישה יותר טוב. בעיות באיזור פי הטבעת הן בד"כ לא מסוכנות אך מציקות ופוגעות באיכות החיים. אם כרגע כלום לא מציק לך, אז כרגע אכן אין בעיה. אם את עדיין סובלת, אז כנראה שיש בעיה שלא אובחנה בבדיקה. בכדי להקטין את הסיכוי שתסבלי מבעיות באיזור פי הטבעת בעתיד, מומלץ להקפיד על יציאות רכות והמנעות ממאמץ יתר בשרותים. טחורים הם מעין כריות של כלי דם קטנים בפי הטבעת שכולנו נולדים איתם, ולכן לכולנו יש טחורים קטנטנים וזה תקין. הבעיה מתחילה כשהם באבדים את המנח הנכון שלהם בפי הטבעת ומתחילים להציק, וכמו שאמרתי- אם הם לא מציקים, אז אין בעיה. בקיצור- תמשיכי להנות מהחיים.

שלום יש לי כל הזמן הצטברות של גזים, רציתי לדעת מה עליי לעשות, אם יש תרופות לכך?

גזים בד"כ נוצרים על ידי חידקים ש"גרים" באופן תקין במעי, בתהליך פירוק שאריות המזון. ניתן לנסות תרופות לטיפול בגזים שנמכרות בבתי המרקחת ללא מרשם רופא, ואם זה לא עוזר- לפנות לבדיקה לגסטרואנטרולוג העוסק בתנועתיות המעי.

לאחרונה שמתי לב במיוחד לוריד בולט במעלה פי הטבעת שמכאיב לי כשאני יושבת. זהו אינו מצב קבוע, והוא קורא לסירוגין. האם יש חשש לטחורים?

המצב שאת מתארת יכול להתאים לטחור חיצוני שמציק. חשוב לציין שישנן עוד אבחנות אפשריות, ורק בבדיקה ניתן להגיע לאבחנה ברורה. הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות על-פי המיקום שלהם: טחורים חיצוניים: נמצאים בחלק החיצוני של פי-הטבעת ונראים כבליטת עור. טחורים פנימיים: נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנאלית ואינם נראים מבחוץ. אפייני שטחורים חיצוניים גורמים לכאב ונפיחות מקומית סמוך לפי הטבעת. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. ניתן להשתמש גם במשחות מקומיות ובאמבטיות של מים חמימים ונעימים בכדי להקל על הכאב, וכאמומ הכי מומלץ להבדק על ידי מי שמתמצא בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג)

שלום דוקטור, מזה זמן רב אני סובל מטחורים. טופלתי בקשירות (כשנתיים) שלא עזרו. המצב החמיר לאחרונה (דימומים וצניחה של הטחורים אשר חוזרים לאחר מספר שעות). נבדקתי על ידי מספר פרוטולוגים. ההמלצות נעו מניתוח קונבנציונלי עד דופלר. כשבדופלר נאמר שיכול לעזור אבל מומלץ מכלב שיפתור את הבעיה (דופלר פחות מומלץ לצניחה). לגבי ניתוח קונבנציונלי, מבחינתי בעדיפות אחרונה עקב הסבל הרב לאחר הניתוח. מספר שאלות: 1. במידה והמכלב מוקם לא טוב והדבר גורם לסבל האם ניתן לתקן את המיקום ולקבל תוצאות טובות? מה הסטטיסטיקה אומרת לגבי מיקום המכלב, והאם יש מידע סטטיסטי של מנתחים בארץ בנושא זה? 2. האם שילוב של דופלר וקשירה-גומיות יכול להיות בא בחשבון (דופלר להפסקת הדימום וכיווץ הטחורים, וקשירה לסילוקם) 3. האם יש שיטות נוספות (כמו שמפורסמים במספר אתרים) אשר יכולים גם להתאים לדרגה זו של הטחורים?

גד שלום אכן יש שיטות רבות לטיפול בטחורים, החל מטיפול שמרני וכלה בכריתה מוחלטת שלהם. לכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, ומאחר שמדובר בבעיה של איכות חיים (טחורים הם לרוב לא בעיה מסוכנת), תפקידנו להסביר ולהציע, ורק אתה יכול לבחור בין האלטרנטיבות השונות. לגבי מיקום קו הסיכות בניתוח PPH (מכלב), אכן בתחילת הנסיון בניתוח זה היו מקרים בהם קו הסיכות הונח נמוך מדי וגרם לכאבים, אולם עם הצטברות הנסיון בעולם והבנת חשיבות המיקום הנכון של קו הסיכות, זו הפכה בעיה נדירה. כמו בכל ניתוח, חשוב שהמנתח יהיה מנוסה בפעולה זו וידע לבצעה נכון. אין בידי סטטיסטיקה של אחוז המקרים בהם מיקום קו הסיכות היה נמוך מדי, ולמיטב ידיעתי אין סטטיסטיקה כזו בעולם ובוודאי לא בארץ. לאחר שקו הסיכות הונח והניתוח הושלם לא ניתן להזיז את קו הסיכות. קשירת טחורים אינה מיועדת לסלק את הטחורים (כמו בכריתה) אלא רק לצמצמם, ו HAL הוא בעצם סוג של קשירת טחורים המכוונת באמצעות דופלר, שהנסיון הראשוני מציע שיתכן שהיא יותר יעילה מקשירת טחורים רגילה. מאחר ששניהם בעצם עובדים על עקרון דומה של כווץ הטחור, אין טעם רב לשלב ביניהם. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואבת במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני , כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. איני יודע למה אתה מתכוון בשיטות נוספות, אולם להלן קצת מידע כללי על טחורים שניתן בעבר באתר זה: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

האם ה-PPH יעיל רק לטחורים פנימיים ולא לחיצונייים? ואז בכדי להפתר גם מהחיצוניים יש צורך בניתוח רגיל להסרת טחורים? תודה

אכן PPH יעיל בעיקר לטחורים פנימיים, אולם הם אלה שגורמים ברוב האנשים לסבל שמתבטא הדמם, התבלטות של הטחורים ואי נוחות. לאחר הניתוח נשארים קפלי העור החיצוניים שהם הרכיב החיצוני של הטחורים, ואלו לרוב מצטמקים בהדרגה אך לא נעלמים. אם קפלי עור אלו מאד מפריעים לך, או שהם מאד גדולים וגורמים לסבל, אז כנראה שניתוח רגיל לכריתת טחורים יותר מתאים לך.

שלום יש לי ילד בן 10 הסובל מיציאות ומלכלך את עצמו מגיל 3 בערך ,עם הפסקות ,אבל בשנתים האחרונות זה קורה כמעט כל יום ,פניתי לרופא ילדים שהפנה אותנו לפסיכולוג ,הילד מקבל טפול פיסכולוגי על רקע אחר ,רציתי לדעת האם ייתכן שזה בכלל בעיה רפואית ואם יש דרך לבדוק את זה כי כל פעם שאני פונה עם בעיה זו לרופא הילדים טוענים שזה פיסיכולגי , מיותר לציין שהילד סובל וגם אנו ויש לנו על רקע זה בעיות לא מועטות ,, הוא טוען שהוא לא מרגיש כשזה קורה לו ,ורק אחרי שהוא מוציא הוא מרגיש .

לצערי איני מטפל בילדים ואיני מנוסה מספיק בתחום זה כדי לתת לך תשובה אמינה. בעקרון אני יודע שאכן פעמים רבות בעיות שליטה אצל ילדים נובעות מבעיות פסיכולוגיות אבל יתכן שיש גם גורמים נוספים. נסי לראות אם את מוצאת פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים.

שלום , אני בת 45 ,סובלת מיזה כחצי שנה מגרד בלתי פוסק באיזור פי הטבעת ,זהו גרד בתוך פי הטבעת שמקרין לי החוצה מסביב עד לאזור הנרתיק ,הייתי אצל קניגולוגית שהפנתה אותי לפורטולג. הייתי אצל רופא פורוטלוג שלל מימיצאים הקשורים לאזור המעי ,והפנה אותי לרופא עור שנתן לי למרוח משחות שאינן עוזרות לי . אני לא ישנה לפעמים לילות וזה מוציא אותי מדעתי ,אין לי מושג מה לעשות עם זה ולאן לפנות הלאה . מקווה שתוכל לענות לי לפחות חלקית י כי אפילו שם לזה איני מוצאת . תודה . ש.

שרי שלום, גרד באיזור פי הטבעת אינו נדיר ויכול להגרם ממספר סיבות כולל זהומי עור פטריתיים ואף תולעים במערכת העיכול. אם כל הסיבות האלו נשללו יתכן שמדובר במצב הנקרא גרד אנאלי (ובלשון מקצועית פרוריטוס אני) והוא נגרם מסיבה לא ידועה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. הטיפול כולל ארבעה מרכיבים עקריים: •להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא. לא לשפשף את האזור. להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות. להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. •להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה להימנע משמוש באבקות מבושמות •להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם (מומלץ לנסות!). מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. •להימנע משתייה מוגברת, ולנסות להמנע לתקופה מסויימת ממאכלים שיכולים להגביר גרד כמתואר למעלה ולראות אם יש שיפור. רב האנשים מרגישים הקלה מסוימת בגרד תוך שבוע. ריפוי מלא לוקח כ4-6 שבועות. מעקב ע"י הכירורג הקולורקטלי מומלץ. אם כלום לא עוזר ואין אבחנה אחרת שמסבירה זאת ניתן לפנות לפרופ' יוסי ליסי בהדסה עין כרם בירושלים- הוא רוקח משחה מיוחדת שעוזרת פעמים רבות במקרים עקשניים במיוחד.

שלום לד"ר זמורה אני שואל בקשר להמלצות להקטנת הסיכויי ליצירת טחורים, בן 40 אני מבקש להתיחחס לשאלתי ברצינות 1. לגבי אופן הישיבה בשרותים, האם יש דרך המומלצת יותר במחינת זוית הישיבה , האגן והיחס בין האגן לגו. וגם העם עדיפה ישיבה או כריעה כמו בתרבויות מסויימות. 2. לגבי אופן הניגוב לאחר הטלת הצואה. האם עדיף בתנועות מלמעלה למטה, או להיפך, וכן האם מבחוץ פנימה או להיפך. כל זאת כי עדיפה מניעת היווצרות מטרד הטחורים מאשר הטיפול בו אח"כ תודה מראש

אכן שאלה טובה, שכן ברור שעדיף למנוע בעיות מאשר לטפל בהם. הדבר החשוב ביותר כנראה במניעת סבל מטחורים הוא להמנע מעצירות וממאמץ בשרותים, בעיקר על ידי כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה, ולהמנע מישיבה ממושכת בשרותים. עיתון יותר נוח לקרוא על הכורסא בסלון. לגבי אופן הישיבה בשרותים, אכן יש כאלה הממליצים להטות את פלג הגוף העליון מעט קדימה בכדי להקל על ההתרוקנות. נכון שיתכן שכריעה יותר פיזיולוגית ומאפשרת התרוקנות קלה יותר, אבל לא נראה לי שזו מטלה הגיונית לבקש מאדם שבא מתרבות מערבית לוותר על ישיבה בשרותים ולהתרוקן בכריעה. לגבי אופן הניגוב- לא ידוע לי כי יש דרך מסויימת עדיפה, ואני לא חושב שהניגוב תורם להווצרות טחורים מציקים.

עברתי ניתוח ביום שישי לפני שבוע. היתה לי פיסורה גדולה וטחורים פנימיים גדולים שכנראה הפיורה היתה על אחד מהם. החלמה אכן קשה מעבר למה שציפיתי. היום אני מתמודדת עם 2 דבירים שנראה לי שאפשר להקל עליהם. אני משתמשת בקונסיל X 2 ביום מזה שנתיים והוספתי חודש לפני הנתוח 2 כפות פרפין. לצערי במהלך היממה יש לי 4 יציאות כשכל פעם זה סיפור לא קל. אמנם הכאב היום כבר רק חיצוני ממש אבל בכל זאת מיק מאוד. הבעייה השנייה שיש לי כמות גדולה מאוד של גזים כל היום דבר שממש לא מוכר לי מלפני הנתוח. האם יש לך עצות להקל על התופעות, הבנתי כבר שהזמן יעשה את שלו בקצב שלו..... מודה לך מראש על תשובתך ומעריכה את תשומת ליבך.

מיכל שלום. אכן, ההחלמה מניתוח לכריתת טחורים יכולה להיות ארוכה וכואבת, ולמרות שלכל אחד הקצב האישי שלו, היא בד"ד אורכת כשבועיים שלושה. הצד המשמח של המטבע זה שבד"כ מדובר בניתוח יעיל ולאחר ההחלמה בד"כ יש שיפור ניכר באיכות החיים. מרקם נכון של היציאות אכן חשוב מאד אחרי ניתוח, וחשוב שלא תהיה עצירות כפי שחשוב שלא יהיה שלשול. אם יש לך יותר מדי יציאות ביום הייתי מנסה להפחית קצת את כמות הקונסיל (תוסף סיבים על בסיס פסיליום) שאת נוטלת, אבל מבלי להגיע לעצירות. לגבי גזים- הפחתת הקונסיל יכולה לפעמים לסייע גם בזה, ואם לא-ניתן לנסות תרופות שונות הנמכרות ללא מרשם בבית מרקחת כנגד גזים. שתהיה לך החלמה מהירה.

המון תודה על העצה ויישר כח, מיכל

שלום רב. הבנתי שאתה ממליץ על פסיליום כתוסף. בבית המרקחת ישנם כמה מוצרים (אבקה, גלולות) ולכל יצרן מינון מומלץ משלו. האם תוכל להדריך אותי על שימוש נכון (אופטימלי) בתוסף ? מינון רצוי, אחרי/לפני ארוחה, כל יום/לסרוגין.. תודה.

תוסף הסיבים מומלץ לשימוש יומיומי, והמינון מווסת אישית על ידך כך שהיציאה תהיה רכה וספוגית ולא שלשולית. בד"כ ברוב התכשירים המבוססים על אבקה או גרגירים אנחנו ממליצים להתחיל בכף אחת עד שתיים ביום ולעלות או לרדת בהדרגה (אפשר גם לעלות ל 3 ו 4 כפות ביום) לפי הצורך. חשוב מאד מאד להקפיד על שתיה מרובה של לפחות 2 ליטר נוזלים ביום. לא קריטי מתי נוטלים את זה (יש כאלה שנוטלים קצת לפני ארוחה בכדי להפחית תאבון ולדרת קצת במשקל). כדורים בד"כ מכילים מינון נמוך של סיבים ולכן בד"כ צריך לקחת הרבה כדורים ביום כדי להגיע לאפקט טוב. כמו כן, אנחנו לא ממליצים על תוספי סיבים המכילים גם משלשל מסוג סנה לשימוש לטווח ארוך, כי זה יכול לגרום להתמכרות של המעי. פרט לכך מבחינתי אין עדיפות ברורה למוצר זה או אחר, אתה יכול לבחור לפי הטעם/מרקם או סתם מה שאתה מתחבר אליו. שיהיה שבוע חוב.

תוסף הסיבים מומלץ לשימוש יומיומי, והמינון מווסת אישית על ידך כך שהיציאה תהיה רכה וספוגית ולא שלשולית. בד"כ ברוב התכשירים המבוססים על אבקה או גרגירים אנחנו ממליצים להתחיל בכף אחת עד שתיים ביום ולעלות או לרדת בהדרגה (אפשר גם לעלות ל 3 ו 4 כפות ביום) לפי הצורך. חשוב מאד מאד להקפיד על שתיה מרובה של לפחות 2 ליטר נוזלים ביום. לא קריטי מתי נוטלים את זה (יש כאלה שנוטלים קצת לפני ארוחה בכדי להפחית תאבון ולדרת קצת במשקל). כדורים בד"כ מכילים מינון נמוך של סיבים ולכן בד"כ צריך לקחת הרבה כדורים ביום כדי להגיע לאפקט טוב. כמו כן, אנחנו לא ממליצים על תוספי סיבים המכילים גם משלשל מסוג סנה לשימוש לטווח ארוך, כי זה יכול לגרום להתמכרות של המעי. פרט לכך מבחינתי אין עדיפות ברורה למוצר זה או אחר, אתה יכול לבחור לפי הטעם/מרקם או סתם מה שאתה מתחבר אליו. שיהיה שבוע טוב.

תודה

שלום, אני סובלת מאז סוף הקיץ האחרון משלשולים (צואה רכה ולא מימית). בנוסף, כשאני נחשפת לקור (אפילו לכמה דקות), אני ישירות חשה באי נוחות בבטן התחתונה, ומרגישה צורך ליציאה דחופה. עם הזמן למדתי לשלוט בזה, ולא לרוץ לשירותים עם קבלת תחושה כזאת, אבל הדבר עדיין מפריע לי ותחושת אי הנוחות עדיין מלווה אותי. תחילה, תחושת אי הנוחות הזאת נראתה לי כמו צורך להוציא גזים, אך במקום גזים יצאה צואה רכה, דבר אשר מונע ממני לנסות להוציא גזים, לבל תצא צואה בטעות. כלומר, בכל תחושה של לחץ וצורך להוצאת גזים, אני מבינה שזאת צואה רגילה ולא גזים. כמובן, כשאין ביכולתי להוציא מחמת אי זמינות של שירותים קרובים, תחושת אי הנעימות הזאת מלווה אותי עד היציאה. כשקר מאוד, כמות הצואה מעטה, כמות שבוודאי יכולתי להתאפק איתה בעבר. זכור לי שבעונת המעבר האחרונה, לא לבשתי בגדים חמים ובעיקר הלכתי יחפה בבית, על רצפה קרה, ומאז זה מלווה אותי. מאז לא הייתה לי יותר צואה קשה בכלל. אני מבקשת לדעת מה אפשר לעשות ומה ההערכה שלכם למצב שלי. יכול להיות שזה קשור להתקררות בעונת המעבר? יכול להיות שזה קשור למשחקים אנאליים? רופא המשפחה נתן לי STOPIT וזה עזר והצואה הפכה למוצקה יחסית, אבל זה לא נמשך לזמן רב - רק יום יומיים אחרי נטילת הגלולה. אודה לעזרתכם...

גילי שלום איני רואה הרבה קשר בין התקררות או הליכה יחפה לבין צואה רכה, ונדיר שמשחקים אנאליים גורמים לפגיעה ביכולת השליטה ביציאות (שעדיין לא ברור לי שיש לך בכלל). ניתן לנסות לגדיל את נפח היציאות עם תוסף סיבים על בסיס פסיליום שניתן לרכישה בכל בית מרקחת ללא מרשם וניתן לקחת מדי פעם אימודיום על בסיס לא קבוע למשל כשיש לך אירוע או משהו כזה. אם עדיין זה מקפח מספיק את איכות החיים מומלץ ללכת להבדק אצל כירורג קולורקטאלי או אצל גסטרואנטרולוג העוסק התנועתיות המעי. כל טוב

אני סובל מטחורים במשך שנים והומלץ לי הניתוח. האם ניתוח זה לא בא כאופציה לאחר קשירה?

PPH הוא ניתוח בו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי (סטייפלר), שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר, ביחס לניתוח המסורתי. קשירת טחורים בעבר אינה פוסלת את האופציה לבצע ניתוח מסוג PPH, או כל טיפול או ניתוח אחר לטיפול בטחורים. עוד לגבי הטפול בטחורים, ראה תשובתי ליולי ב 3/1 בפורום זה. בהצלחה.

בן 57 נכה . יושב בכסא גלגלים. לפני10-14 שנים היו תחושות בפי הטבעת לפעמים דימום . כירוג לא ראה. ושלח אותי לבדיקה .במשך שבוע שבועיים שהתפניתי רק בדקה ה-90 בלי להתעמץ ומרחתי משחה עם המאנליס עד התור הכל נעלם . ביטלתי הבדיקה . אך לעיתים רחוקות במאמץ משהו מפריע שם, ולעיתים מלווה בטיפונת דם זעירה בנייר בסוף הניגוב.בקדם הפתח למעלה . אולי נמתח או לוחץ שם.? השנה עשיתי קולונוסקפיה ולרע מזלי אבדה להם ההפנייה .!! ורק......תוך כדי ההרדמה !!!!!!!!!!!?שאלה הרופאה לסיבת בואי? מלמלתי סרטן ...מע... לא הספקתי להגיד שתבדוק בעיה גם בפי הטבעת........נרדמתי מיד . התוצאה:ב.מ.פ. למחרת צלצלתי כעוס לרופאה אמרה שמצטערת מאד!??!!? ואם היו טחורים הייתה רואה אותם .אולי פיסורה קטנה,שאם ידעה היתה יותר שמה לב."..???????????.. לפי התאורים לסובלי הפיסורה יש כאבים חזקים וקושי לשבת , אני יושב כל הזמן ללא כאב .ורק אחרי יציאה עבה ומאומצת יש תחושה קלה שמשהו מפריע שם ,שחולפת בין 8-2 ימים . ולפעמים באותו היום בלבד . שמנסה להחדיר המשחה יש משהו שמפריע שמתנגד חזק וכמעט אי אפשרי לחדור ?מה זה ? .גם גז שנפלט מציק באותו היום . דוקא בחודש הבדיקה שום תחושות ....אם טחורים ?.יעלמו בבדיקה? דוקא הבדיקה גרמה לתחושות האלו כמעט כל היום ! !! שנעלמו רק לאחר 40- 50 ימים,. כיום לאחר תאונה קשה לא מסוגל לעשות בדיקות נוספות , ואולי מיותרות .. ששוב יהיה ב. מ. פ. או יסתיים במשחה . רוב הזמן לא מפריע . רק אחרי יציאה עבה שגולשת ליום השלישי לא כמו בזמן האחרון כל יום שני אז יש תחושות וכאבון ביציאת גז לא יותר .. אין גם דימום בזמן האחרון . כמובן ללא שום התחיבות מה יש שם? ומה עצעתך? דרך אגב אני טבעוני.ואוכל המון פיירות וירקות תודה מראש

קשה מאד לומר מה גורם לתחושותיך, גם מאחר שתאורך את המצב לא מכוון בבירור ובאופן אופייני לבעיה ספציפית, וגם מפני שאין לי מספיק מידע לגבי הסיבה שבגינה אתה מרותק לכסא גלגלים והאם יש לך תחושה רגילה באיזור זה או לא. מה שחשוב הוא שאם עברת קולונוסקופיה שהיתה תקינה, רוב הסיכויים שאין לך משהו מסוכן. כך שתהיה הבעיה אשר תהיה, רוב הסיכויים שהיא מתמקדת בהפרעה לאיכות החיים, ולכן רק אתה יכול להגיד אם הבעיה מציקה לך מספיק כדי ללכת ולהבדק או לא. בנוסף, אנו בד"כ לא ממהרים להציע ניתוח אנאלי לאנשים שמרותקים לכסא, אלא אם אין ברירה, מאחר שריפוי הפצעים באיזור זה אצלם יכול להיות ירוד. דוקא בתחום הטחורים, בעיה מאד נפוצה אצל נכים עם בעיות עמוד שדרה למשל, אנו חושבים כיום שיכול להיות שניתוח יחסית חדש מסוג PPH יכול להועיל תוך סיכון נמוך, מאחר שאין בו פצע חיצוני. כל טוב.

לדר' עודד שלום, לבני בן החודשיים,נתגלתה מחלת ההירשפונג,ע"פ ביופסיות+חוקן בריום. החלק הפגום נמצא קרוב לפי הטבעת כ-15-8 ס"מ. איזה סוג ניתוח ממולץ-האם הלפרוסקופיה או חיתוך בטן?

גילה שלום, אינני כירורג ילדים, ולכן קשה לי לענות במדויק לגבי הטכניקה העדיפה. כעקרון מדובר בניתוח מורכב הדורש מיומנות ועדיף לבצע אותו בטכניקה בה בכירורג המטפל מיומן. מה שמבוצע בתוך הבטן חשוב יותר לתוצאה בטווח ארוך מהטכניקה להכנס לבטן. אם הכירורג המטפל מיומן בניתוח הלפרוסקופי, מה טוב, אבל גם הניתוח הפתוח לגיטימי וטוב. יתכן שכדאי להתייעץ גם בכירורג ילדים/פורום כירורגית ילדים. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה.

שלום. לאחי יש אבסס בעצם הזנב. הוא עבר ניתוח לניקוז הדלקת וההפרשות. היום התקשרו ודיווחו שיש לאחי תור לחוקן בגלל שצריך לעשות בדיקה פרוקטולוגית. 1. מהי בדיקה פרוקטולוגית 2. למה צריך לעשות חוקן בשביל זה 3. מה זה קשור לאבסס בעצם הזנב. מקווה לתשובה במהרה. תודה מראש אופיר

אופיר שלום סביר שבמונח בדיקה "פרוקטולוגית" מתכוונים לבדיקה של פי הטבעת והרקטום (החלק האחרון של המעי הגס, המתחבר לפי הטבעת) באמצעות מכשירים המאפשרים הסתכלות על איזור זה. מאחר שבאופן טבעי איזור זה יכול להיות מלא, לעיתים מעדיפים לבצע חוקן על מנת לרוקן אותו ולאפשר ראיה טובה יותר. אבצס באיזור עצם הזנב נגרם בד"כ עקב בעיה שנקראת סינוס פילונידאלי. סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. המחלה מופיעה בעיקר אצל מתבגרים וצעירים עד גיל 40 ושכיחה יותר בגברים ונשים בעלי שיער עבה ונוקשה. לעיתים הסינוס מזדהם ויכול ליצור אבצס ואז יש לבצע פתיחה של המורסה באופן דחוף. בניתוח מנקזים את המורסה, ומשאירים את שולי העור בחתך פתוח להמשך טיפול ע"י שטיפות וחבישה בפד סופג עד לריפוי הפצע. לעיתים ניקוז אבצס פותר את הבעיה, ולעיתים יש צורך אח"כ בניתוח מתוכנן לטפל בבעית הסינוס מיסודה. סינוס פילונידאלי מטופל בד"כ ע"י כורורגים קולורקטאלים. פרוקטולוגים ויתכן שבמרפאה הפרוקטולוגית שאליה הוזמן אחיך יש נוהל להכין את כל החולים עם חוקן לקראת הבדיקה.

שלום דוקטור אני אחרי 2 לידות מאז הלידה השניה לפני שנה אני ממש סובלת מטחורים בעבר טופלתי עקב בעית פיסורה בימים האחרונים אני סובלת מצריבה כואבת מאוד לאחר ההתפנות כתוצאה משילשולים מה עלי לעשות? האם יש משהו שיקל עלי? יום נעים דנה

שלום, בעקרון שלשול יכול לגרום לצריבה בפי הטבעת מסיבות רבות, כולל החמרת טחורים. אם את סובלת משלשול לעיתים תכופות, כדאי לברר את הסיבה לכך. אם זה ארוע חד פעמי אפשר לחכות שיחלוף. לא כדאי לקחת תרופות הגורמות לעצירות מאחר שגם זו מחמירה טחורים. אפשר לקחת תוסף סיבים על בסיס פסיליום, שבא באבקה או בגרגרים, וניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם, ולרוב גורם ליציאות להיות ספוגיות (כמו ספוג) ולכן טוב גם לשלשול וגם נגד עצירות. ניתן גם למרוח משחות לטפול מקומי בטחורים. אם לא תהיה הטבה, מומלץ בכל זאת להבדק אצל רופא העוסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג)

לד"ר זמורה שלום, אני בת 43 וסובלת מזה שנתיים מכאבים בפי הטבעת עקב יציאות קשות. הייתי אצל מספר רופאים בתקופות שונות, חלקם איבחנו פיסורה. חלקם אמרו כי אינם מבחינים בפיסורה...טופלתי במשחת ניפדיפין עם הטבה מסויימת, אך כעת הכאבים חזרו. אני משתמשת בזרעי פשתן ושותה שמן זית/פשתן. הייתי היום בבדיקת התייעצות אצל פרוקטולוג, פרופ' באחד מבתי החולים הגדולים (ובאתי מוכנה נפשית לכך שיפנה אותי לניתוח, מה ששני רופאים המליצו לי בעבר), שאמר כי אינו מבחין בפיסורה, וציין כי ייתכן שמקור הכאבים בלחצים ברקטום (proctology fuga). הוא הפנה אותי לבדיקת מנומטריה, והמליץ על הרחבת הרקטום (בינתיים, עד למועד הבדיקה) על ידי שימוש בנרות גליצרין ובספריי איזוקט (שכאשר השתמשתי בו בעבר חשתי צריבה עזה). הוא טען כי טוב עשיתי שלא עשיתי ניתוח, עקב הסיכון לאיבוד שליטה, וכי גם אם אני סובלת מפיסורה, ייתכן כי היא רק הסימפטום ומקור הבעייה הוא בלחצים ברקטום. הייתי רוצה לדעת מהי בדיוק הבדיקה הזו, ואם אכן יתברר כי מוקד הבעייה הוא הלחצים - מהו הטיפול. תודה וסליחה על אורך הטקסט. דנית

ד"ר זמורה שלום, אני סובלת מפיסטולה ארוכה וחוצת שרירים ובניתוח הושאר לי סיטון לניקוז. נקבע לי ניתוח להזרקת דבק ביולוגי לעוד 3 חודשים. אני כבר יותר מ 3 חודשים עם החוט ורציתי לדעת אם יש סכנה להישאר עם אותו החוט עוד 3 חודשים נוספים. שאלה נוספת, נאמר לי שעליי לרכוש את הדבק בעצמי ורציתי לשאול כיצד אני יכולה לאתר ספקים של הדבק תודה אלונה

שלום, בעקרון לאחר הכנסת נקז מסוג סטון אנחנו מעדיפים לחכות לספר שבועות לפני הזרקת דבק ביולוגי בכדי לתת לתעלת הפיסטולה "להצטמק" ולהפוך צרה יותר על חוט הסטון. המתנה של כ 3 חדשים היא בד"כ מספקת, אולם בד"כ אין נזק בהמתנה יותר ארוכה פרט למשך הסבל שלך. אני בד"כ מפנה את מטופלי לרכוש את הדבק בבית מרקחת בשם "קונספט" (אין לי כרגע עלי את מספר הטלפון שלו) או אצל הסוכן של המוצר בחברת אומריקס (יצרנית הדבק) בשם נאפז, טל 054-4545273 יש לציין שישנם מספר סוגי דבק של חברות שונות, ולכן חשוב שתבררי קודם עם הרופא שלך עם איזה דבק הוא עובד והיכן הוא בד"כ מפנה לקנות אותו. בכל מקרה הרופא יצטרך למלא עבורך מרשם ועוד טופס שנקרא 29ג בכדי לרכוש את הדבק. בהצלחה.

ד"ר זמורה היקר, רוב תודות על ההבהרות והעזרה הרבה בהצלחה בפורום החדש אורנה

האם ישנו קשר בין שקיעת דם גבוהה (שקיעה של 60) לכאבים בפי הטבעת? הכאבים שלי הם כפי שכתבתי מקומיים, ללא דימום או עצירות, כמו כן הכאב נמשך לעצם הזנב עם הקרנה לגב, האם נראה לך שמקור הבעיה אכן מפי הטבעת?

שקיעת דם מוחשת יכולה להעיד על תהליך דלקתי כלשהו בגוף. יכולים להיות תהליכים דלקתיים שיכולים לגרום לכאב באיזור פי הטבעת כגון אבצס (מעין "כיס זיהומי") באיזור זה או אפילו מחלת מעי דלקתית, ויתכן גם שמדובר בשני דברים שאינם קשורים. בקיצור- מומלץ להבדק.

היום הייתי אצל פרוקטולוג, כאמור, הכאבים המקומיים בפי הטבעת עברו חלפו להם, אך לעתים הם חוזרים, בבדיקה הוא טען שאין פיסורה ואין טחורים גדולים(בדיקה ידנית+מכשיר) כלומר לדבריו הבדיקה תקינה. שאלתי היא א) האם זה שציין שאין טחורים גדולים יכול להעיד שישנם טחורים מזעריים? ב) האם העבודה שעברו לי בנתיים הכאבים וכעת הבדיקה תקינה, אני יכולה להיות רגועה שבטוח אין לי כל בעיה בפי הטבעת? דבר נוסף, הוא ציין שיכול להיות שהיה לי סדק קטן עקב שילשולים, ולכן היו כאבים, הסברתי לו שלא היו לי כלל שילשולים ובכל זאת הוא ציין שייתכן והיה לי סדק. נניח שאכן היה סדק, האם זה יכול לעבור כך פתאום? אם בבדיקה הוא לא ראה סדק אז זה אומר שזה עבר? לא כל כך ברור לי....

אני סובל מטחורים מזה 3 שנים תמיד אחרי יציאות ,אולם הנפיחות והכאבים יורדים די במהרה (כ 3-4 שעות) כך שלא טיפלתי בבעיה מבחינה תרופתית . לפני כ -3 ימים אחרי יציאה הטחורים הופיעו שוב כרגיל אך לשם שינוי לא יורדת הנפיחות והכאבים ממשיכים להתגרות.מטפל במשחה לטיפול בטחורים. אשמח לדעת מהי הבעיה ואם היא תחלוף בקרוב מאוד העניין שאני שוהה ברגע זה בחו"ל ואין באפשרותי לפנות לרופא להתייעצות. תודה מראש

אין לי דרך לחזות אם הבעיה תחלוף בקרוב או לא. בכל מקרה טחורים הם בעיה של איכות חיים ולא סכנת חיים, ולכן אם חשוב לך לשפר את איכות חייך מומלץ לפנות לבדיקה וטיפול בזמן המתאים לך. בינתיים מה שאתה יכול לעשות זה לרכך את יציאותיך. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

אמי סובלת זה זמן רב מטחורים. לפני כשנתיים בגלל דימומים חזקים בזמן התקף הופננו לבדיקת קולונוסקופיה מחשש לסרטן במעי. לשמחתנו הבדיקה יצאה תקינה ואושר כי הדימום נובע מהתקף של טחורים. הוצע לאימי לעשות ניתוח להסרת הטחורים אבל היא מסרבת גלל פחד מההליך והכאב הכרוך בו (לפני כשנתיים וחצי בערך ביצעו לה קשירה של הטחורים והדבר השאיר אצלה זכרונות קשים..) ברגעים אלה קראתי באתר כי יש שיטת טיפול חדשה בטחורים - משהו ע"י טיפול באולטראסאונד. האם באמת קיים טיפול כזה? לא פולשני וללא כאבים? לפי המאמר נאמר כי ההחלמה מהירה אחריי ההליך וכי כבר ביום למחרת אפשר לחזור לשגרה. האם הדבר נכון? אם כן, איפה מבצעים את הטיפול? תודה

הטיפול שאת מדברת עליו נקרא HAL, והוא בעצם מעיין סוג של קשירת טחורים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. אכן לרוב ניתן לחזור לפעילות די מהר עם אי נוחיות קלה. חשוב לציין כי במקרים רבים הטיפול מביא לשיפור, אך אינו טיפול רדיקאךי בטחורים. איני יודע אם הטפול הזה מוצע כיום באיזשהו בית חולים ציבורי בארץ (אצלנו בתל השומר לא קיים) אולם הוא מבוצע על ידי כמה וכמה כירורגים בארץ במערכת הפרטית. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). גם בתחום הטיפול הכירורגי ישנם מספר חידושים, כולל ניתוח בשם PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר.

אני אישה בת 44, עברתי את הניתוח PPH, הניתוח עצמו ארך כחצי שעה. לאחר הניתוח סבלתי מכאבים נוראיים כולל התעלפויות, לחץ דם נמוך, לא הצלחתי לישון במשך שבוע בלילות מרוב כאבים, משככי הכאבים שנטלתי כגון: אופטלגין, אלגולוזין, טרמדקס, לא עוזרים ממש, לבסוף ניתן לי מורפיום וגם זה לא עזר לי. במחשבה לאחור אני לא ממליצה לעבור ניתוח זה ולא על אף ניתוח להסרת תחורים. עדיף לשנות תזונה ואורח חיים ולא לתת לרופאים הכירורגיים" לנתח אותך. אני שבוע לאחר הניתוח ועדיין כואב ביציאות.אותי לא הכינו כראוי למה שאצטרך לעבור לאחר הניתוח. אוסיף ואומר שהכאבים כוללים כאבים בדרכי השתן, כאבים ברגליים ובעצמות הרגליים.

בת 26, מזה כמה ימים כאבים בפי הטבעת, אין עצירות ו/או דימום, רק כאבים מקומיים איני בטוחה אם מקור הכאבים מעצם הזנב או מפי הטבעת האם פרוקטולוג יכול לאבחן את מקור הכאבים? דבר נוסף, יש לי תור לעוד שבועיים, במידה והכאבים יופסקו או יופחתו (הלוואי..., האם יש צורך להבדק בכל זאת? אם נניח מדובר בטחורים או כל בעיה אחרת בפי הטבעת, בהנחה שאני נבדקת לא בהתקף כאבים, האם עדיין הרופא יכול לראות/לאבחן את מקור הבעיה?

דנית שלום ישנן אכן מספר אבחנות שיכולות להסביר את תלונותיך, ולכן מומלץ להבדק על ידי רופא המתמצא בתחום זה, בכדי לכוון את הטיפול נכון. רוב הבעיות הגורמות לאי נוחות בפי הטבעת בגילך פוגעות באיכות החיים אך לרוב לא מסוכנות, ולכן אם הסבל יחלוף לגמרי יתכן שתוכלי לוותר על הבדיקה (למרות שפעמים רבות עדיין יוכלו להגיע לאבחנה). אם עדיין תסבלי- בהחלט מומלץ להבדק, כי לרוב הבעיות האלה יש טיפול שיכול לעזור.

שלום האם חייבים ללכת לרופא פרוקטולוג עם בעיות טחורים או שאפשר ללכת לכל כירורג כללי? תודה

בכל בעיה רפואית עדיף ללכת לרופא שמתעסק בבעיה זו בשגרת יומו. בתוך מקצוע הכירורגיה קיימת תת התמחות (ענף) של כירורגיה קולורקטאלית, העוסקת בטיפול בבעיות פרוקטולוגיות (מחלות פי הטבעת) ובמחלות של המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל טיפול בבעיות שכיחות כגון טחורים, פיסורה, סינוסים פילונידאליים, פיסטולות סביב פי הטבעת, קושי בשליטה ביציאות, ועוד. מחלות המעי כוללות בין היתר גידולים של המעי, דלקות שונות של המעי, ובעיות תפקודיות שונות. מכאן שכל פרוקטולוג הוא כירורג בהכשרתו, אולם לא גל כירורג עוסק השגרת יומו בפרוקטולוגיה. למרות זאת, ישנם כירורגים כללים רבים בעלי נסיון בתחום זה, וסביר שאלו יוכלו גם הם לתת מענה טוב לבעיתך.

תודה רבה! האם אפשר לקבל ממך המלצה לרופא כזה באזור חיפה? עדיף ממכבי (חיפשתי כבר, אבל כולם כירורגים כלליים ואיני יודע למי לפנות) תודה

לפני כשבוע חשתי כאבים קלים בפי הטבעת. בדקתי עצמאית את העניין וגיליתי מן בליטה, כדור קטן בפתחו החיצוני של פי הטבעת. מה הדבר? ממה נובע? מה עליי לעשות? אודה לכם מאוד על תשובה מהירה.

כאבים קלים בפי הטבעת ונפיחות מקומית יכולים לרמז על סבל מטחורים, למרות שיכולות כמובן להיות גם סיבות נוספות, ולכן חשוב להבדק על ידי כירורג המתעסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג). סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טיפולים מעבר לכך ניתנים על ידי כירורג העוסק בתחום זה, לאחר בדיקה, לפי הצורך. שיהיה שבוע טוב.

בימים האחרונים החלו לי כאבים בפי הטבעת,(אין דימום, אך כאבים ואי נוחות) הפנו אותי לפרוטולוג, האם פרוטולוג זהה לרופא כרורג? מה ההבדל בעצם? מהו זמן המתנה לקבלת תור לפרוטלוג? הכאבים מתחזקים מיום ליום, במידה ואין תורים קרובים האם יכול להווצר נזק כלשהו מזמן ההמתנה לבדיקת רופא?

התלונות שאתה מתאר מחשידים לפיסורה (חתך, סדק) בפי הטבעת, אולם כמובן שלא ניתן לקבוע אבחנה ברורה מבלי להבדק, ויש גם אבחנות אפשריות נוספות. בתוך מקצוע הכירורגיה קיימת תת התמחות (ענף) של כירורגיה קולורקטאלית, העוסקת בטיפול בבעיות פרוקטולוגיות (מחלות פי הטבעת) ובמחלות של המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל טיפול בבעיות שכיחות כגון טחורים, פיסורה, סינוסים פילונידאליים, פיסטולות סביב פי הטבעת, קושי בשליטה ביציאות, ועוד. מחלות המעי כוללות בין היתר גידולים של המעי, דלקות שונות של המעי, ובעיות תפקודיות שונות. מכאן שכל פרוקטולוג הוא כירורג בהכשרתו, אולם לא גל כירורג עוסק השגרת יומו בפרוקטולוגיה. לגבי אורך התור- השאלה הזאת תלויה באיזה מסגרת אתה פונה, ולכן אין לי דרך לענות עליה. לרוב "הנזק" העקרי מעיכוב בהפניה הוא סבלך מהמצב, ובכדי להקל סבל זה מומלץ להבדק בהקדם. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה והכאב גורמים להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה חוזרת של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. ריכוך היציאות הוא הנדבך הבסיסי והחשוב ביותר הטיפול בפיסורה, והוא גם היחיד עליו אני יכול להמליץ גם ללא בדיקת רופא. לריכוך היציאות מומלצת תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ושתיה מרובה. טיפול מעבר לכך צריך להנתן על ידי רופא ולאחר בדיקה.

בהמשך להודעתי, אחרי התייעצות עם הרופא המולץ כן לעשות דרך הבטן, כנראה גם בגלל הגיל שלי, מה שחשוב לי לדעת, עם אחרי הניתוח מלבד זה שברור שקצת כואב והכל. העם מרגישים ישר שיפור במצב? כאילו פתאום יהיו לי ישר יציאות טובות ואני ירגיש כבר בנוח, ואתה ידוע בערך כמה זמן הניתוח? ועם זה נקרא ניתוח קשה?

נעה שלום מיד אחרי הניתוח אין יותר צניחה של הרקטום, ומהבחינה הזו השיפור מיידי. צניחת הרקטום היא בד"כ יותר תוצאה של העצירות מאשר הגורם לה, ולכן מבחינת היציאות תצטרכי להמשיך ולרכך אותם לטווח ארוך. גם בניתוח דרך הבטן יש מספר טכניקות ניתוחיות, ולכן קשה לענות על השאלה של אורך הניתוח. ניתוח "קשה" זה מונח שאנחנו לא כ"כ משתמשים בו, אולם אם שאלתך מכוונת להחלמה מניתוח כזה, הייתי מדרג אותו כבינוני. הרבה הצלחה.

כן, אבל כנראה לא ציינתי, שכנראה יש לי מעי מפול או משהו כזה, וחשוב לי להגיד לך גם שלקחתי משלשלים זה פשוט לא עזר! לא יצא כלום אבל אני בטוחה שנפילת הרקטום מוסיפה לעצירות לא? העם כדי להתחיל בתרגילים לריצפת האגן לפני הניתוח או רק אחריו?

שלום, אני סובל מקוליטיס כבר 28 שנה. בשנתיים האחרונות זה כבר לא נסבל (15 שילשולים ביום-כולל בלילה) נסיתי כל התרופות (כולל אלטרנטיביות) - שום דבר לא עזר. אני רוצה לנתח. רציתי לברר: מה הסיכונים.?האם איכות החיים שלי תשתפר ? יש אפשרות לניתוח לברוסקופי ? תשובתכם המהירה תתקבל בברכה

איתמר שלום כשאתה אומר קוליטיס, אני מניח שאתה מתכוון לקוליטיס כיבית (ulcerative colitis). קוליטיס כיבית היא מחלת מעי דלקתית כרונית הפוגעת רק במעי בגס. ישנן 2 סיבות עיקריות לבצע ניתוח אלקטיבי (ז"א לא דחוף אלא מתוכנן) במחלה זו. האינדיקציה הראשונה היא מחלה שגורמת לסבל רב ואינה מגיבה לטיפול תרופתי מקסימאלי (או שמגיבה רק לסטרואידים, שלהם תופעות לואי קשות). מתאורך עולה כי סביר שמחלתך נכנסת להגדרה זו. האינדיקציה השניה היא מניעת סרטן המעי הגס. למי שסובל ממחלה זו למעלה מ 10 שנים יש סיכון מוגבר ללקות בסרטן המעי, ולכן אנו לוקחים ביופסיות מהמעי באופן תקופתי על מנת לחפש שינויים טרום ממאירים, ולבצע ניתוח לפני שמתפתח סרטן. הניתוח במחלה זו כולל בד"כ כריתה מלאה של כל המעי הגס כולל הרקטום. על למנת לאפשר יציאה בדרך הטבע, אנו יוצרים מעין מיכל הנקרא פאוץ' ממעי דק, ומחברים אותו לפי הטבעת. מדובר בניתוח גדול ומורכב, הדורש מיומנות, אולם 90-95% מהחולים מרוצים או מרוצים מאד מהתוצאה עם שיפור ניכר באיכות החיים. לאחר הניתוח יש בממוצע כ 6 יציאות ביום (שזה שיפור לעומת היום) אבל בד"כ אין את תחושת החולי הכללי שיש עם קוליטיס פעילה. יש שעור לא זניח של סיבוכים, שברובם אפשר לטפל, אבל כ 5% מהחולים לא נהנים מהתוצאה בסופו של דבר. אפשר לעשות את הניתוח בשיטה לפרוסקופית, אולם מדובר בניתוח מורכב מאד, והיתרון העיקרי שלו על הניתוח הפתוח הוא קוסמטי + התאוששות מעט יותר מהירה. אנו בוחרים בקפידה חולים שמתאימים לניתוח לפרוסקופי, משום שבעינינו יותר חשוב שהפאוץ' יתפקד טוב לאורך שנים מאשר שהניתוח יהיה יותר קוסמטי.

אני בן 42 לפני כמעט 3 שבועות החלו לי כאבים בבטן תחתונה בצד שמאל עם צריבה בשתן במוקד חירום ביצעו בדיקת שתן עם סטיק הרופאה קבעה שיש לי דלקת בדרכי השתן. קבלתי אנטיביטיקה צפפןיט פורטה 500mG מכיוון שלא השפיע לאחר יומים נגשתי לרופאת משפחה אנטיביטיקה הוחלפה ל - macrodantin 100mg וכן כדורי הרגעה ספסמלגין כמו כן צילום רנטגן סקירת בטן וסונר כליות,בדיקת שתן+תרבית ודם. בקשה שאחזור אליה לאחר מספר ימים עם לא יהיה שיפור צריבה השתפרה אך כאב לא חלף לכן חזרתי אליה הופנתי לכירורג.בכירורגית המליצו שראה קודם אורלוג שעל סמך סונר כליות תקין ללא אבנים צילום תקין ללא חשד לאבנים ופיזור גזים תקין במעי וכן בדיקת שתן תקינה כולל תרבית ללא צמיחה ובדיקות דם תקינות הופנתי לכירורג שגם ראה את הבדיקות ושלח אותי לסונר בטן(כבד,טחול,כיס מרה,כליות,אאורטה ביטנית,לבלב,ררופריטוניאים) הכל תקין,בכליה שמאלית ציסטה אגנית 2.3 ס"מ עם הסתידות דופנית(קיימת אצלי כבר שנה)באבחנה נבדלת אבן בגביע מרכזי 7 מ"מ. לפני חזרה לכירורג לאחר התיעצות עם רופאת משפחההלכתי למיון עם כל התוצאות עברתי בדיקת שתן ודם שיצאו תקינות וכן נבדקתי ע"י כירורג שקבע שבטן רכה רגישות בבטן שמאלית תחתונה ללא גירוי צפקי. המלצות בשיחרור ct בטן ,רופא גנטי לשלול fmf(יש במשפחה). לא נכלל בהמלצות לשחרור אך כירורג המליץ גם פסג מעי דק(לשלול מחלת קרון). רציתי לציין שעברתי בירור גסטרו לפני חצי שנה גסטרוסקופיה וקולסקופיה שיצאו תקינים.כמו כן אני סובל מזה שנה מכאבי גב תחתון צד שמאל ומטופל אצל אוטופד אך אף פעם לא גרמו לי לכזה כאב. רציתי להתייעץ כי יצאתי יותר מבולבל ולחוץ מהמיוןוהמלצות בשיחרור לא מרגיעות אותי במיוחד שאני סובל כבר 3 שבועות מכאבים מה עלי לעשות ? כמו כן כששאלתי האם כיווןן של בעיה אולי במעי אז נאמר לי שעברתי בירור לפני חצי שנה וגם זה צריך לבוטא עם תסמינים של חום ויציאות לא סדירות שלילשולים הקאות וכוואני שואל האם בכל זאת צריך לבדוק כיוון זה.

כאבי בטן שמאלית תחתונה יכולים להגרם ממגון של סיבות, כולל בעיות בדרכי השתן כגון זיהומים ואבנים, דרך בעיות גב הקורנות לבטן התחתונה, ועד לבעיות במעי. אם עברת קולונוסקופיה מלאה רוב הסיכויים שאין לך גידול במעיים, אולם יתכן כי ישנה דלקת במעי. דלקת כזו, וספציפית בטן שמאלית תחתונה, יכולה להגרם למשל כתוצאה מסעיפים של המעי, שיתכן שלא הבחינו בהם בקולונוסקופיה. סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד". רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה . כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים שיכולים להיות מלווים בחום ותחושה כללית רעה. כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו', בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר לעיתים דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. CT בטן, שאליו נשלחת, יכול לעזור באבחנת דלקת מסוג זה. כל טוב.

עברתי ct בטן לגבי התיחסותך נאמר שם סעיפים בסיגמא כל שאר האיברים הנבדקים תקין סיכום:ציסטה פשוטה בכליה שמאלית ללא הסתידות בתוכה,ללא אבנים. 1. איך אני ממשיך מפה והלאה עדין סובל מכאבים לוקח משככי כאב (איזה רופא אמור לרכז את הטיפול מקצועי ,רופאת משפחה)? 2. מה זה עוד יכול להיות האם זו יכולה להיות בעיה גסטרונולוגית למרות שעברתי בירור גסטרוקופיה+קולנסקופיה לפני חצי שנה(הכאב הוא רק בחודש האחרון)? 3. אם ראו אבן באולטראסאונד(באבחנה מבדלת) וב ct לא אז אין אבן ? 4. אם התשובה ל -2 שלילית האם רצוי שאפנה למרפאת כאב? 5.רופאת המשפחה אמרה לי לפני ct שאם ct יהיה תקין סביר להניח שמדובר במעי רגיז הוא fmf אך כיוון שאני סובל שנים ממעי רגיז אף פעם הכאב לא הופיע בצד שמאל חוץ מזה היה מלווה ביציאות רבות וגזים וכאב באמצע הבטן מה שאני לא חש כעת ולגבי fmf השקיעה שלי היתה תקינה כך שקשה לי לחיות בשקט עם התאוריה הזו שגם תפטור אותה מהמשך בירור ואני אשאר עם הכאב

בני, בן 9, חולה קרוהן כשנה וחצי. לפני כחצי שנה היתה לו פיסטולה פריאנלית, פצע קטן בפי הטבעת, חיצוני, כואב, ובנוסף יצאה לו הפרשה צהובה ברגע שהיינו לוחצים על פי הטבעת. הוא טופל כחודש באוגמנטין, שלא ממש עזר, בסופו של דבר אשפזו אותו, ניסו לתת לו קוקטלים שונים דרך הוריד, לאחר 10 ימים בדקו אותו תחת הרדמה מלאה, וטענו שהפסטולה נסגרה, נעלמה, היה שפור במצבו, והוא שוחרר הביתה עם המלצה לטפול ברמיקייד. לצערנו בטפול השלישי הוא פיתח תגובה אלרגית, קוצר נשימה, והפסקנו עם רמיקייד, ניסינו גם יומירה, אבל זה לא השפיע עליו. לאחרונה הוא מתעורר בבוקר עם תחתונים מלוכלכים ברירית, כתם צהוב בהיר, כמו נזלת, מוגלה, לפעמים יותר לפעמים פחות. היום "ברח לו" כמות, באמצע היום , אין לי מושג אם זה מוגלה, או שלשול צהוב בהיר. מה אמורים לעשות? איך יודעים אם יש פסטולה ? קראתי על איזה דבק, האם זה יכול לעזור אצלו? האם אתה מטפל גם בילדים?

רונית שלום צר לי לשמוע על מחלתו של בנך, אני בטוח שזה לא קל גם לכם ההורים. מחלת קרוהן היא מחלה כרונית שלצערנו היום אנו לא מבינים מה גורם לה, ואין בידנו טיפול שיכול לרפא אותה. מטרת הטיפול היא לטפל בסבל הנגרם על ידי המחלה בכדי לאפשר ללוקים בה איכות חיים טובה ככל האפשר, כך שיוכלו לגדול, ללמוד, לעבוד, להקים משפחה, וכל דבר אחר שכל אדם נורמאלי עושה בחייו, ביחד עם המחלה. חלק מהמחלה יכול להתבטא בבעיות באיזור פי הטבעת, ואז אנו מכנים זאת מחלת קרוהן פריאנאלית, והביטוי השכיח ביותר שלה הוא פיסטולות סביב פי הטבעת. לפני שניגשים לטפל, יש לזכור כי מטרת הטיפול היא לאפשר איכות חיים מלאה, ולא נסיון לרפא את המחלה, ולכן חשוב מאד לשאול את עצמנו אם בנך בכלל סובל באיכות חייו הנוכחית מהפיסטולה הזו, ולהתאים את אגרסיביות הטיפול לרמת הסבל שנגרם. הטיפול במחלת קרוהן פריאנאלית מורכב מטיפול תרופתי ומטיפול כירורגי שמשלימים אחד את השני, ולכן חשוב שיתוף הפעולה בין הכירורג ובין הגסטרואנטרולוג המטפל. לשאלתך האם יש כרגע פיסטולה- קשה לענות על זה מבלי לבדוק את בנך. מבחינת הטיפול הכירורגי- אכן יש טיפול בדבק ביולוגי המוזרק לפיסטולות, אולם יעילותו בחולי קרוהן לא לגמרי ידועה. כעת אנו מבצעים בארץ מחקר רפואי בנושא זה (המרוכז אצלנו בתל השומר) אולם הוא מיועד לחולים מעל גיל 18, ומשלב גם טיפול קצר ברמיקייד, לו בנך רגיש. ולשאלתך האחרונה- אינני מטפל בילדים בגיל זה. מומלץ לפנות לכירורג ילדים המנוסה בתחום זה, בתאום עם הגסטרואנטרולוג המטפל.

פי הטבעת, מי זה 7 חודשיים יש לי את זה, ואני כרגע חיילת, הומלץ לי ניתוח לתיקון של הפרולפס, ויש הבנתי שתי גירסאות ניתוח שעושים דרך הבטן שהבנתי שזה עדיף, כי ככה זה לא יחזור להיות כמו אז.. וניתוח שעושים דרך פי הטבעת? מה באמת לדעתך עדיף? וביינתים עד הניתוח, כדי לי לעבוד על משהו, מה כדי לי לאכול ובכלל הכל? זה גרה לי בגלל עצירויות. עכשיו כבר אין לי. עצוריות אבל עדיין.. השמח לקבל תגובה לכל מידע, חשוב לציין שאני רק בת 19. ואני לא רוצה שיהיו לי בעיות בגלל זה בעתיד, מה ניתו לעשות ביינתים, על מנת שלא יהיו? כל דבר קטן השמח לקרוא

יובל שלום, את בטח מתכוונת למצב שנקרא צניחת קרטום או פרולפס. צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר. כעקרון, ניתוחים המבוצעים דרך הבטן הם בעלי שעור הצלחה גבוה יותר, שפירושו שאחוז המטופלים בהם חוזר פרולפס לאורך החיים קטן יותר. מאחר שמדובר בניתוח גדול יותר, אנו מציעים אותו בד"כ למטופלים צעירים כמוך, שהסיכון הניתוחי שלהם נמוך וסביר שיוכלו לעמוד היטב בניתוח. יש לציין שבמקרים רבים ניתן כיום לבצע ניתוח זה בשיטה לפרוסקופית, בה לא מבצעים חתך גדול בדופן הבטן, ואז ההתאוששות מהירה יותר והתוצאה הקוסמטית טובה יותר. ניתוח דרך פי הטבעת הוא פשוט יותר וההחלמה ממנו קלה יותר, אולם שעור ההצלחה נמוך יותר. בד"כ אנו מציעים אותו בעיקר למבוגרים בהם יש חשש לבצע ניתוח גדול יותר דרך הבטן. אם הפרולפס הוא קטן מאד, יתכן כי ניתן לבצע ניתוח חדש הנקרא STARR שמבוצע גם הוא דרך פי הטבעת. מדובר הניתוח די חדשני שהנסיון בו עדיין די קצר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות וההתאוששות בד"כ מהירה. כמובן שבכל מקרה חשוב להמנע מעצירות ומומלצת תזונה עשירה בסיבים. בקיצור- מומלץ להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי ולבחור ביחד את שיטת הניתוח המתאימה לך ביותר. בהצלחה.

תודה רבה, על התשובה המעמיקה. הייתי אצל שתי רופאים, רופא אחד אמר לי מפי הטבעת, ולא אמר לי שיש אפשרות גם דרך הבטן, והרופא השני שאתה בטוח מכיר עם יגיד לך את שמו, היה ממש ממש בסדר איתי , והסביר לי לפי מה שהוא ראה שעדיף דרך הבטן, כמה זמן התאוששות? זהו הבעיה שלי זאת הייתה עצירויות, לא משנה מה אכלתי ואיך שניתי את התזונה שלי אצל תזונאיית. ורק סיבים ורק מים והרבה ספורט וממש לא משנה מה ניסינו זה לא עזר, כלום לא עזר. שלחו אותי לגסטרו זה היה לפני 4 חודשיים והיא אמרה לי שיש לי IBS. באמת לא משנה מה אכלתי שום דבר לא שינה את ההרגשה, בסוףמסתבר שאין לי IBS טפו טפו טפו ואני פשוט צריכה הרחבה..

שלום דוקוטור לפני כמה חודשים הייתה לי בעיה של "צואה עם דם" כל פעם שהייתי עושה קקי היה יוצא לי דם על ההפרשה וגם מטפטף לבד לאסלה מפי הטבעת. הופנתי לבית החולים שמה בדק אותי רופא. עשו לי חוקן. בבדיקה הראשונית במיון שלי הרופא אמר (אני כמעט בטוח שזה מה שהוא אמר) שזה בטח פצע במעי שמדמם עם כל הפרשה. לא עשו\נתנו לי שום דבר מיוחד ושחררו אותי הביתה..כעבור כמה ימים הבעיה נפתרה - רק אלוהים יודע איך. כיום כעבור כמה חודשי רגיעה זו היציאה השלישית שלי כבר שמלווה בטפטופי דם - אודה לך אם תוכל לייעץ לי כיצד עליי לטפל בבעיה? :-)

יוסף שלום, דם ביציאה יכול להגרם ממספר סיבות, אולם השכיחות ביותר הן טחורים מדממים ופיסורה (חתך, סדק) בפי הטבעת. אם אינך סובל מכאבים סביר יותר כי מדובר בטחורים. לגבי בידע מפורט על טחורים ופיסורה ראה תשובותי בנושא זה ליולי ולבן 42 בימים האחרונים. הבסיס לטיפול בשני מצבים אלה הוא ריכוך היציאות, והדרך המומלצת לרוב לעשות זאת היא באמצעות סיבים תזונתיים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום הנמכר בכל בית מרקחת ללא מרשם). מעבר לכך מומלץ להבדק על ידי כירורג העוסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי או פרוקטולוג) בכדי להתאים טיפול. ברצוני לציין כי כמעט בכל מקרה של דמם מפי הטבעת מומלץ לבצע בדיקה של המעי הגס על מנת לשלול מקור דמם מהמעי, מצב שיכול להזדקק לטיפול ספציפי ואף להציל חיים.

שלום רב, האם יש קשר בין ניתוח הסרת חלקו הימני של המעי הגס - לפני כשנתיים (כתוצאה מגידול טרום סרטני) + הסרת הטחול (דימם במהלך הניתוח)לקושי בעיכול מזון כגון: גזר חי, קולורבי, שומר, פירות הדר לכל סוגיו ועוד? - אכילתם גורמים לי לכאבי בטן קשים ביותר, בחילות והקאות. מאחר ומדובר בסוגי מזון "בריאים, מזינים ולא משמינים" - המנעות מאכילתם מתסכלים ביותר. לתשובתך אודה, חנה

חנה שלום, המעי הגס אינו סופג מזון אלא סופח את שאריות הנוזל במעי בכדי ליצור יציאה מוצקה. כריתת חלקו הימני של המעי הגס יכולה לעיתים לגרום לשלשולים עקב ריבוי נוזלים או מלחי מרה, אולם בד"כ אינו גורם קושי בעיכול של סוגי מזון כפי שציינת.לטחול אין כל שייכות לעניין העיכול. עצתי היא לפנות ליעוץ לגסטרואנטרולוג העוסק בתנועתיות המעי. כל טוב.

מבקשת לדעת מה הטיפול היעיל והמומלץ בבחינת טיפול בטחורים דרגה 3 בצניחה..? בעקבות שיוט באינטרנט נודע לי שקימות שיטות רבות אני בוחרת בטיפול יעיל וללא כאבים עם החלמה מהירה...קיים? אני נוטה לטיפול של לייזר אשמח למידע נוסף אודות השיטות סטפלר והאל דופלר האם גם הם מתאימים בכבוד רב ובברכה, יולי

סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום אני סובל מטחור אחד מחוץ לפי הטבעת כבר מספר שנים אך רק לאחרונה הלכתי לרופא כדי שיטפל בזה מאחר והתחלתי לסבול מגרד באיזור בלתי נסבל הרופא נתן לי משחה שנקראת פרוקטו-גליבול הטחור עדיין לא נעלם והגירוד לא נפסק מה עליי לעשות? עליי לציין שאין דימום שרון

שלום ד"ר זמורה, ראשית, אני מצטרף למברכים על הפורום החדש שעוסק בנושאים שלא מרבים לדבר עליהם גם עם רופאים, מה שמביא אותי לשאלתי המרכזית, שאני מרגיש אי-נוחות לשתף בה את רופא המשפחה שלי. מזה כחצי שנה אני סובל מגרד מתמיד ודימום בפי הטבעת הנצפה על נייר הטואלט לאחר יציאה (אין דם בצואה). אני בן 50, אינני יודע אם מדובר בטחורים או בבעיה אחרת ושאלתי היא כיצד ניתן לטפל בכך. כאמור, אני מתקשה מאוד לדבר על כך עם רופא, קל וחומר להראות לו את פי הטבעת, כפי שבוודאי יהיה צורך לעשות ולכן אודה לך על תשובתך, תוך הכרה בכך שהפורום אינו משמש תחליף לייעוץ פנים אל פנים. תודה, חנן

לאחר קריאת חלק מהתשובות, ברצוני לציין שאינני סובל מעצירות ואני כן משתמש בסיבים (KONSYL).

חנן שלום, הגורם הסביר השכיח ביותר לתלונות כפי שאתה מתאר יכול להיות טחורים מציקים. אולם יש גם אבחנות אחרות כגון גרד אנאלי כרוני או אבחנות פחות שכיחות אחרות שיכולות לגרום לסימפטומים דומים. מאחר שהטיפול בכל אחת מהאבחנות האלה שונה, אין תחליף לבדיקה על ידי רופא. כירורגים קולורקטאליים ופרוקטולוגים רגילים כחלק ממקצועם לטפל במעי ובפי הטבעת, ולמרות שהמבוכה שלך מובנת, מומלץ להתגבר עליה ולהבדק (כפי שנשים מתגברות על מבוכתן והולכות להבדק על ידי גניקולוג למשל). בנוסף, אנו ממליצים לכל אחד בגילך שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי.

שלום רב אני שואלת בשם בעלי הוא בן 64 עברו שנתיים בערך מאז שכרתו לו חלק גדול מהמעי הגס ואז התגלה אצלו non hojkin limfoma מאז 4 חודשים הוא מקבל כימו הוא יורד במשקל ויש לו כל הזמן שילשולים שאלתי האם צריך לקחת כדורים לשילשולים או שאין צורך וזה יעבור עם גמר הכימו בתודה אסתר

אסתר שלום. אני מאחל לבעלך החלמה מהירה. אכן אנשים שעברו כריתה של חלק ניכר של המעי הגס נוטים לשלשל יותר, אולם במקרה של בעלך השלשול הוא כנראה תופעת לואי של הטיפול הכמוטראפי יותר מאשר תוצאה של הניתוח, וסביר שעם הפסקת הטיפול יחול שיפור בשילשול. אם הוא סובל מאד מהשלשול סביר כי כדורים נגד שלשול יכולים להועיל, אולם הייתי מתייעץ קודם גם עם האונקולוג המטפל.

שלום, אני בן 27. ולאחרונה, בעת יציאה(גדולים) יש לי כאבים נוראיים, בעיקר בהתחלה. וכשאני מנגב אני רואה דם שיוצא מפי הטבעת. מעבר לכך בשוטף יש לי כאבים(מין עיקצוצים) בפי הטבעת. מה זה יכול להיות? איך מטפלים בזה? תודה.

הגורם השכיח ביותר לתלונות שאתה מתאר הוא פיסורה אנאלית, שהיא סדק הנוצר בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. יכולים כמובן להיות גורמים נוספים, ולכן חשוב להבדק על ידי כירורג המתעסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג). הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה והכאב גורמים להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה חוזרת של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. ריכוך היציאות הוא הנדבך הבסיסי והחשוב ביותר הטיפול בפיסורה, והוא גם היחיד עליו אני יכול להמליץ גם ללא בדיקת רופא. לריכוך היציאות מומלצת תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי). טיפול מעבר לכך צריך להנתן על ידי רופא ולאחר בדיקה. רפואה שלמה.

שלום! בתשובתך למטה לאיריס הזכרת בדיקת תנועתיות של המעי ובדיקת תפקוד ריצפת האגן. תוכל בבקשה להסביר ולפרט בדיוק באילו בדיקות מדובר - איך הן נקראות, כיצד הן נעשות והאם יש סיכונים/סיבוכים אפשריים כתוצאה מהבדיקות עצמן ? תודה ואיחולי הצלחה בפורום החדש. אהובה

הבדיקה לתנועתיות המעי נקראת colonic transit study(זמן מעבר מעי גס) וכוללת בליעת קפסולה הנראית בצילום וביצוע מספר צילומי בטן רגילים לראות את מעבר הגלולה. בדיקות לתפקוד רצפת האגן כוללות קודם כל בדיקה על ידי כירורג שזה תחום עיסוקו, ויכולות בד"כ לכלול בנוסף בדיקה של התרוקנות המעי תחת שיקוף רנטגן הנקראת דפקוגרפיה, בדיקת לחצים בפי הטבעת הנקראת מנומטריה (בעיקר למי שסובל מעצירות מגיל צעיר- לשלול מחלה מולדת בעצבוב המעי), ולעיתים אולטרסאונד דינאמי של רצפת האגן. הסיכון הכרוך בבדיקות אלה זניח לחלוטין והתועלת בהכוונת הטפול הנכון יכולה להיות משמעותית. אם את סובלת- לא הייתי מהסס לבצע בירור.