מהם החסרונות של ניתוח PPH ?

ד"ר זמורה שלום, האים תוכל לפרט מהם החסרונות בניתוח טחורים ב PPH ? תודה מראש.

בניתוח PPH ("ניתוח עם סטייפלר") משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחורים אלא משיב אותם למקומו התקין בתעלה האנאלית. ניתוח זה אינו מתאים לכל אחד (למשל אינו מתאים לאנשים שיש להם רכיב משמעותי של טחורים חיצוניים), ויש להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי האמון על הטכניקות השונות על מנת לקבוע התאמתך לניתוח זה. לחולים מתאימים, הנבחרים נכון, זהו ניתוח טוב עם תוצאות טובות. התוצאות בריפוי הטחורים מתקרבות (ואולי נופלות רק במעט מעט) מזה של ניתוח כריתת הטחורים המסורתי, אולם יש לציין כי מדובר בניתוח המבוצע באופן נרחב פחות מעשור, ואיננו יודעים מהן התוצאות ארוכות הטווח (אך זה אינו שורף את הגשר לעבור בעתיד כריתת טחורים). עוצמת הכאבים לאחר הניתוח וקצב ההתאוששות לרוב טובים יותר באופן משמעותי ב PPH. אין הבדל ניכר בשיעור הסיבוכים בין 2 סוגי הניתוחים. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. אופציה חדשה נוספת היא HAL, בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. בקיצור, ישנה קשת של טיפולים בטחורים, ויש להתאים את הטיפול הנכון למטופל לפי מצבו ורצונו.

המידע עוזר לי לגיבוש החלטה לנבי הטיפול בטחורים. ושוב תודה לך ד"ר עודד זמורה !

כמה זמן הניתוח, ומה הסיכונים?