ניתוח חוזר

שלום, אני כותב מכתב שני ואני מקווה שהפעם הוא יהיה ברור כי לא הצגתי באמת את הבעיה שלי. שמי גבריאל אני סובל מקרהון ובספטמבר האחרון עברתי ניתוחי Segmental resection ו- strictureplasty קריטה של 40 ס"מ וקשירה ב30ס"מ באזור העליון של המעי. לאחר שלושה חודשים חזרו לי כאבים ועשיתי הרחבה אנדוסקופית שעזרה לי לחודש ומאז עשיתי עוד שלושה פעמים, ללא הצלחה. ההצרות נימצאת בג'ג'נום (לפי מה שהבנתי אני מקווה שזה מספיק בשביל להבין איפה זה) בכל מיקרה לפי הטיפול האחרון שיצא ללא הצלחה הרופא שלי אמר שהדרך היחידה לפתור את הבעיה היא בטיפול כירוגי, מה שאני לא כ"כ רוצה לעבור עכשיו. אני מבקש לדעת עם יש דרך נוספת שאפשר לעשות, רק לא פתיחה נוספת של הבטן... המצב שלי כרגע הוא שקט אין לי כאבים וגם לא התנפחויות, יציאות רגילות אני משתדל לאכול נכון וכמיות קטנות ככה שהבטן לא מציקה לי יותר מידי. שמעתי על טיפול לפרוסקופי? השמח לתשובה ואני מקווה שהכל ברור. חיוך עושה פלאים. גבריאל

גבריאל שלום, מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. היצרויות של המעי הדק במחלת קרוהן יכולים להגרם משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא דלקת פעילה, הגורמת לבצקת והיצרות המעי, והשניה היא רקמת צלקת, הנוצרת באיזור בו היתה בעבר דלקת פעילה. אם ישנה בעיקר דלקת פעילה, בד"כ כדאי לנסות לטפל בה בתרופות נוגדות דלקת. אם הטיפול התרופתי לא מצליח להשתלט על הדלקת, או שהדרך היחידה לשמור על הדלקת רגועה הוא בטיפול ארוך טווח בתרופות הגורמות לנזק כגון סטרואידים, והקטע המוצר אינו ארוך מדי, כדאי לשקול טיפול כירורגי הכולל את כריתת המקטע החולה. אם עיקר ההיצרות נובע מרקמת צלקת, הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול כירורגי, והתועלת הצפויה בטיפול נוגד דלקת אגרסיבי במקרה זה קטנה מהסיכון הכרוך בו. בניתוח להיצרות פיברוטית יש לעיתים צורך לכרות את הקטע הנגוע (בעיקר אם ההיצרות היא בחיבור של המעי הדק למעי הגס), ולעיתים ניתן לבצע ניתוח שנקרא סטריקטורופלסטי בו פותחים את המעי לאורך ותופרים לרוחב, באופן שמרחיב את חלל המעי. מטרת הניתוח היא להתגבר על הבעיה הנוכחית שגורמת לסבל ולפגיעה באיכות החיים, ואין ביכלת ניתוח לרפא את מחלת הרקוהן. רוב החולים שעוברים ניתוח מרויחים תקופות ארוכות של שקט סימפטומאטי, שפעמים רבות נמשך מספר שנים, אך אורך תקופה זו משתנה מחולה לחולה ולא ניתן לצפיה מראש. צר לי לשמוע שאצלך הסימפטומים חזרו כבר לאחר 3 חודשים. יחד עם זאת, אם איכות חייך כיום אינה מספיק טובה, לדעתי זכותך וחובתך להלחם על איכות חיים טובה, גם אם פירוש הדבר שיש צורך לעבור עוד ניתוח. תזמון נכון של הניתוח במכלול הטיפול במחלה הוא חשוב, מפני שירידה במצב התזונתי כתוצאה מהיצרות המעי ואף טיפולים תרופתיים אגרסיביים כגון סטרואידים מגבירים את הסיכון הניתוחי באופן ניכר. לכן כאשר איכות החיים אינה מספיק טובה, והסיכוי שטיפול תרופתי יעזור אינו גבוה, כדאי לא להסס, ולשקול טיפול ניתוחי. ניתוח לפרוסקופי הוא ניתוח בו מבוצעים מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, ודרכם מכניסים מצלמה ומכשירי ניתוח, ומבצעים חלק מהניתוח בתוך הבטן, ללא חתך גדול. יש לציין כי בסופו של דבר יש צורך לבצע חתך מסויים על מנת להוציע את הקטע הדורש כריתה או סטריקטורופלסטי. בניתוח לפרוסקופי מבוצע אותו ניתוח שמבוצע בניתוח פתוח, רק ללא חתך ארוך, ולכן התועלת הצפויה והסיכונים העיקריים דומים בשתי השיטות. הניתוח הלפרוסקופי הוא קוסמטי יותר (ספק אם לאחר ניתוח קודם זה קריטי) וההתאוששות ממנו מעט יותר מהירה. היום יש כירורגים רבים (ואנוכי ביניהם) המבצעים את רוב הניתוחים הראשוניים בקרוהן בטכניקה לפרוסקופית, אולם כשמדובר בניתוח חוזר המלאכה קשה בהרבה, והסיכוי שנצטרך לעבור במהלך הניתוח לניתוח פתוח אינו מבוטל. ולסיום אני שולח חיוך, בתקוה שיעשה פלאים (גם אני מאמין בזה)