טחורים

אמי סובלת זה זמן רב מטחורים. לפני כשנתיים בגלל דימומים חזקים בזמן התקף הופננו לבדיקת קולונוסקופיה מחשש לסרטן במעי. לשמחתנו הבדיקה יצאה תקינה ואושר כי הדימום נובע מהתקף של טחורים. הוצע לאימי לעשות ניתוח להסרת הטחורים אבל היא מסרבת גלל פחד מההליך והכאב הכרוך בו (לפני כשנתיים וחצי בערך ביצעו לה קשירה של הטחורים והדבר השאיר אצלה זכרונות קשים..) ברגעים אלה קראתי באתר כי יש שיטת טיפול חדשה בטחורים - משהו ע"י טיפול באולטראסאונד. האם באמת קיים טיפול כזה? לא פולשני וללא כאבים? לפי המאמר נאמר כי ההחלמה מהירה אחריי ההליך וכי כבר ביום למחרת אפשר לחזור לשגרה. האם הדבר נכון? אם כן, איפה מבצעים את הטיפול? תודה

הטיפול שאת מדברת עליו נקרא HAL, והוא בעצם מעיין סוג של קשירת טחורים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. אכן לרוב ניתן לחזור לפעילות די מהר עם אי נוחיות קלה. חשוב לציין כי במקרים רבים הטיפול מביא לשיפור, אך אינו טיפול רדיקאךי בטחורים. איני יודע אם הטפול הזה מוצע כיום באיזשהו בית חולים ציבורי בארץ (אצלנו בתל השומר לא קיים) אולם הוא מבוצע על ידי כמה וכמה כירורגים בארץ במערכת הפרטית. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). גם בתחום הטיפול הכירורגי ישנם מספר חידושים, כולל ניתוח בשם PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר.

אני אישה בת 44, עברתי את הניתוח PPH, הניתוח עצמו ארך כחצי שעה. לאחר הניתוח סבלתי מכאבים נוראיים כולל התעלפויות, לחץ דם נמוך, לא הצלחתי לישון במשך שבוע בלילות מרוב כאבים, משככי הכאבים שנטלתי כגון: אופטלגין, אלגולוזין, טרמדקס, לא עוזרים ממש, לבסוף ניתן לי מורפיום וגם זה לא עזר לי. במחשבה לאחור אני לא ממליצה לעבור ניתוח זה ולא על אף ניתוח להסרת תחורים. עדיף לשנות תזונה ואורח חיים ולא לתת לרופאים הכירורגיים" לנתח אותך. אני שבוע לאחר הניתוח ועדיין כואב ביציאות.אותי לא הכינו כראוי למה שאצטרך לעבור לאחר הניתוח. אוסיף ואומר שהכאבים כוללים כאבים בדרכי השתן, כאבים ברגליים ובעצמות הרגליים.