דמם רקטאלי

על מה יכול להצביע דמם רקטאלי לאחר יציאות אם הוא אינו מלווה בכאבים או בשום תחושה אחרת? האם יש צורך להיבדק ע"י רופא?

בעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדימום מפי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים או מפיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. אין לנו דרך להבדיל בין אלו על פי אופי הדימום בלבד, ויתכן בהחלט שהדמם שלך נובע מטחורים פנימיים לדוגמא, אך לא ניתן לשלול מקור דמם במעי הגס. איני יודע את גיך וגורמי הסיכון האחרים כגון הסטוריה משפחתית, אך בעיקרון כדאי להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג שישקול אם יש מקום לבירור נוסף. אם הדימום הוא מאיזור פי הטבעת עצמו, כגון טחורים פנימיים, הוא לרוב אינו מהווה סכנה בריאותית, ויש לטפל בו בעיקר אם הוא פוגע באיכות חייך באופן ניכר. בכל מקרה מומלץ להמנע מעצירות ולרכך את יציאותיך. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.