סגירת אליאוסטומי
דיון מתוך פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
שלום דוקטור זמורה ! בעלי עבר ניתוח לסגירת אליאוסטומי ליפני חודש. הוא היה עם סטומה חמישה חודשים לאחר ניתוח לכריתת רקטום עקב גידול ממאיר. מאז הניתוח ועד עכשיו הוא סובל מדחף כמעט בילתי פוסק ללכת לשירותים(שלושים פעם ביממה) כל האזור של פי הטבעת נפוח, מגורה וכואב מאוד. כל התכשירים שאמורים לטפל בטחורים לא עוזרים כי הגורם(יציאות מרובות) לא חולף.כירירג המנתח שלו אמר שזה אמור להסתדר תוך חודש , חודש וחצי מהניתוח. אבל עדיין אין שיפור אפילו מינימלי בשלב הזה. אנחנו מאוד מודאגים כי עם איכות חיים כזאת אי אפשר לחיות.הוא בן ארבעים וארבע וכל טיפולים הקשים הקשורים לגידול עצמו עבר די בסדר וחשב שכל הקטע הקשה כבר מאחוריו ועכשיו הוא מתחיל לפקפק בזה.דוקטור ! מה דעתכה בנושא ? תודה מראש.
דינה שלום, לא להתייאש. ראשית, צריך תמיד להסתכל על מחצית הכוס המלאה- בעלך סבל מגידול ממאיר ועבר תהליך קשה שיכול בסיכוי סביר לרפא אותו לחלוטין ממחלה זו! שנית, התופעות מהן סובל בעלך מוכרות מאד לאחר ניתוחים מסוג זה, ולרוב משתפרות בהדרגה לאורך כשנתיים מהניתוח. למעי שמשמש כעת כתחליף לרקטום אין את הגמישות ויכולת ההתנפחות של רקטום טבעי, ולכן אינו יכול להכיל כמות רבה, וכבר בכמות קטנה של תוכן בעלך חש צורך להתרוקן. הרקטום החדש הזה הופך ונהיה יותר גמיש בהדרגה עם הזמן לאורך כשנתיים (ובעיקר אם בעלך לא קיבל קרינה לאחר הניתוח), עם שיפור הדרגתי באיכות החיים, למרות שלרוב לא מגיע ממש לאותה הגמישות של רקטום טבעי. בשביל הסיכוי להרפא מסרטן או להמנע מסטומה קבועה, זה לרוב מחיר משתלם.