אני שבורה.. נמאס לי מהכאבים..

כואב לי וכואב לי וכואב לי ושום דבר לא משתנה..... אין לי כבר כוח.

לגלית היקרה! אני מבינה שכתבת בשעת מצוקה קשה, אני גם מזדהה, נסי למנות את הדברים הנחמדים בחייך, אני בטוחה שיש כאלה, נסי לראות סרט טוב או לקרא ספר ( אני נשמעת כמו פרסומת אבל יצא עכשיו ספר מתח שנראה מעביר יופי את הזמן של הרלד משהו.. אני חלשה בשמות..) בכל מקרה אל תשברי!!! החיים הם מאוד הפיכים וגם למצוקה הכי גדולה ימצא מזור. קראתי שאת מנסה את התרופה ליריקה תני לה הזדמנות.. כתבתי לפורום אחר בנושא כאב והרופאה כתבה לי שיש 14 סוגים של תרופות שאינן נרקוטיות נגד כאבים. אם תרצי את הכתובת אחפש לך .. שמרתי במועדפים. נסי אם אפשר ואם לא אז תגרמי לזה שיהיה אפשר לצאת לאיזה חופשה של מנוחה. ואם אני נשמעת לך מדברת בסיסמאות אז לא! כל מה שהצעתי לך אני עושה, כולל חופשה ואפילו שתיים. יהיה טוב!!!!!!!!!!

הי גליתי סתם קפצתי לביקור קראתי אותך ואיני יכולה להתעלם... אז, גם לי היה קצת קשה בסופ"ש. אני יודעת שזה מתסכל שבא לצעוק!!! תזכרי שכל יום נגמר בסוף ואחריו אחד חדש.. אני גם מצטרפת לדברי שושי.. ואם את רוצה אני כאן בשבילך, תמיד. תתקשרי מתי שאת רוצה.. אני כותל טוב.. אל תכנעי לכאב, את יותר חזקה ממנו. לילה טוב יקרה.

גלית יקירה, אני כל-כך מבינה אותך, וכל כך מזדהה איתך. גם לי נורא כואב, גם לי נמאס, אני ניסיתי היום ללכת לשמוע שיעור באוניברסיטה, אחרי שהרבה זמן לא העזתי לעשות את זה בגלל הכאב ומפני שלא היה לי כוח, והיום, עד שכבר העזתי, היה כל כך קשה - היה כואב, לא יכולתי לשבת יותר מעשר דקות רצופות, אני נוטלת תרופות נרקוטיות (ממשפחת המורפיום, כידוע) ולכן אני גם די ישנוניץ אבל לא ישנה.... לא ישנתי כבר 4 לילות רצופים!! ובכל זאת ולמרות זאת - אני משתדלת לומר לעצמי שמחר זה יעבור, מחר מתחיל יום חדש, תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, ולכן - אני מקוה שעוד יהיה יותר טוב. זה ללא ספק מתסכל נורא, מעצבן נורא, ו מייאש נורא, אבל - אין לנו ברירה, את יודעת, זה מה יש ועם זה ננצח!!!! אם אני לא טועה את נשואה ואימא, הלא כן? ואם כם - את בודאי יודעת שיש לך בשביל מה להמשיך הלאה, לא לוותר, לא להתיאש. בקיצור, גם אני פה לרשותך, ואם את רוצה להחליץ מילים בטלפון, אני אשמח לשוחח איתך ולנסות לעודד או לסייע ככל יכולתי. אני

כתבי פרטים ואולי נןכל להתחלק בנושא עגום זה. מירה

שלום לך מירה ולכל חברי הפורום! תודה על התגובות! עכשיו אני במצב טוב יותר ממה מהייתי כשכתבתי אז.. הרגשתי אז כאב במצב של שיא- כאילו שיש לי סכין תקועה בגבול שבין הצוואר לראש- עם הקרנה לחצי השמאלי של הראש והקרנה לכתף שמאל ויד שמאל.. וזה כאב וכאב ללא הפסקה.. בידיוק הייתי בתחילת טיפול של כדור הליריקה שידוע שבשבוע הראשון הוא אינו משפיע.. ובגלל חוסר ידע של מה שיש לי.. הפסקתי בעוונותי את הטיפול השני (כדורי אטופן).. היום אחרי כשבועיים נסיון של הליריקה, הכאבים הנוירופטים שלי אכן פחתו, אך בכאבים ה"אחרים" שלי אני ממשיכה לטפל באטופן (שהוא כדור אנטי דלקתי) ואני מרגישה טוב יחסית. המצב העגום הוא שגיליתי שיש לי שני סוגי כאבים...