היום יום האם?

שלום.. המצב בבית לא קל: בתי בת השנתיים חולה עם דלקת ריאות, בעלי חולה עם חום זה היום השלישי, הבן המתוק של (בן 4 ) רוצה כרגיל את תשומת הלב שמגיעה לו... ואני מקוררת לגמרי ועם הכאבים המעצבנים.... אמש בלילה קמתי לא פחות מ- 7 פעמים ... (בשביל לטפל בכל אחד מבני הבית שהתעורר/ בכה/ אף סתום/ חלם חלום/ רצה אקמול / לשתות מים וכו'- כי בלילה הרי רוצים רק את אמא..) וכולם מסכנים....ואח"כ בבוקר לקום ולהקפיץ את הילד לגן ואת הילדה לקופת החולים, ואח"כ לשחק איתה ולהאכיל אותה וממש- אבל ממש להכריח אותה לקחת אנטיביוטיקה...לנסוע לגן ולהחזיר את הבן, טלויזיה, משחקים,בכי, השתתחויות על הרצפה, ארוחת ערב, אמבטיה, סיפור, שיר, ולישון אל תבינו אותי לא נכון- אני לא מתלוננת - אני אמא. מצבים שנראים פשוטים למדי- הופכים להרבה יותר מסובכים ודורשים כוחות נפש רבים יותר כשסובלים מכאב כרוני.. פשוט בשבוע האחרון היה לי קצת יותר קשה מהרגיל. בתקווה שכולם יחלימו ושנחזור לשגרה פשוטה יותר..

הי גלית, את לא צריכה להתנצל ואנחנו יודעים טוב מאוד שאת לא מהמתלוננים. את פשוט עושה את הדבר הנכון ומוציאה פה את התסכולים/קשיים בשביל שישארו לך הכוחות להתמודד במציאות היומיומית שלך. אין ספק שהמצבים הכל כך רגילים האלה, הם כל כך יותר קשים ומתישים כשיש כאב כרוני. זה משהו שרק אנחנו מבינים. אומנם אני עוד לא אימא אבל קודם כל, אני מודעת לקשיים האלה כי אני יודעת שכל דבר קטן יהיה קשה פי אלף. חוץ מזה, אני מנסה לעשות כל כך הרבה דברים בכל דקה מהיום, יחד עם הכאבים והתשישות שאני מבינה אותך לגמרי. תחזיקי מעמד וקבלי ממני חיבוק מעודד גדול גדול, מנדי

גליתוש, מקווה שאת מרגישה טוב יותר. שלחתי לך אי מייל.

תודה על התמיכה הרבה! ! זה באמת עוזר ומעודד! אתמול- הייתי עם בעלי במיון כי הוא לא הרגיש טוב בכלל - ובסוף הסתבר שזו מחלת חום וירלית בלבד...לפני זה בבוקר הייתי אני אצל הרופאה בקופת החולים ומסתבר שאני עם ברונכיט...(כמה נחמד..) אז היא נתנה לי אנטיביוטיקה.. למרות הכל יש נק' אור משמעותית!- אתמול כשהייתי עם בעלי בבית החולים פגשתי את הנוירולוג שלי והוא נתן לי שתי קופסאות של ליריקה!! אז עכשיו אני ישנונית למדי.. אבל אני הצלחתי לישון בלילה! וגם יש הקלה מסויימת בכאבים שלי!! תרגישו טוב!