כאבים כרוניים בפי הטבעת

שלום, לפני 12 שנה עברתי ניתוח פיסורה, אך שנתיים לפני הניתוח וכל השנים האחרונות אחרי הניתוח אני סובל מכאבים כרוניים בפי הטבעת. המצב החמיר בחודשים אחרונים. נבדקתי אצל רופאים פרוקטולוגים וגסטרואנטרולוגים. לא נמצאה סיבה לכאבים. עברתי הרבה טיפולים במרפאת כאב, אך ללא הצלחה. אף תרופה נגד כאבים לא משפיעה עלי. מצבי מחמיר מיום ליום.אודה על תשובתך והמלצתך.

אלק שלום רב, אני מצטערת שלמוע על הקשיים שאתה עובר. קשה מאוד לייעץ בהעדר מידע. ציינת שעברת טיפולים במרפאת כאב ושקיבלת תרופות, אך לא ממש ציינת על אילו סוגי טיפולים או תרופות מדובר. כמו"כ לא ניתן היה להבין מדבריך האם מדובר בכאב מתמיד, כאב המופיע אך ורק לאחר היציאה/בזמן היציאה, כאב בישיבה, האם הכאב מקומי או פנימי ועמוק יותר וכו'. לאור כל הנ"ל מתן יעוץ ממשי לא אפשרי. אני גם מבינה מדבריך שנבדקת מקומית ובשלב זה נשללו פתולוגיות פריאנליות או רקטליות. בכל אופן אני יכולה להציע לך 3 דברים: ראשית,כתבת שעברת כל מיני טיפולים במרפאת כאב וכלום לא משפיע עליך. אומנם לא פירטת מה קיבלת ומה לא, ומבלי חלילה לערער על דבריך, אך לרוב ניתן למצוא לכל אחד משהו שיעזור לו. נכון- לא תמיד התרופה מעלימה את הכאב, לפעמים היא אפילו לא מפחיתה אותו למחצית מעוצמתו, אך הפחתה מסוימת עד משמעותית, ניתן להשיג וניתן למצוא תרופה או שילובי תרופות שמשיגים הקלה. איני יודעת כמה זמן טופלת במרפאת כאב, ולעיתים כשכמה וכמה טיפולים לא מניבים תועלת מספקת או לפי ציפיותינו, יש נטייה לוותר. לאמר- "הם ממילא לא עוזרים לי, אז לשם מה להישאר". חשוב להבין שתהליך איזון כאב יכול לקחת זמן, ולעיתים הרבה, לפעמים דרושים ניסיונות רבים להתאמת התרופות, המינונים, השילובים, ודווקא לכן חשוב להישאר באותו המקום שמכיר אותך ולא לעזוב.בנוסף, קורה שנוטלים תרופה והיא לא משיגה השפעה שלה ציפינו, כי עדיין יש כאב, ואז מפסיקים אותה, ואז הכאב מחמיר עוד יותר, ואז מבינים שאולי התרופה לא העלימה את הכאב, אך הפחיתה אותו אולי ב- 15% אולי ב- 30% ,אך כל דבר יותר טוב מכלום, כי כשלא לוקחים גם את זה, הרי העוצמה מתחדשת ומתעצמת עוד יותר.לסיכומו של דבר, אני ממליצה לחזור לטיפול מסודר למרפאת כאב. אני בטוחה שלא מיצית את כל התרופות והטיפולים הקיימים שם, ואני בטוחה שאם תתמיד לאורך זמן בטפול מסודר תוכל להפיק מכך. 2)איני יודעת אם קיים לך סבל מקומי באיזור פי הטבעת עצמו. אם כן, אפשר לנסות טיפול ע"י אילחוש מקומי במשחת עזרקאין 5% 3)חלק בילתי ניפרד מהטיפול בכאב זו ההתמודדות עם הכאב. להתמודדות עם הכאב יש שלבים וזהו תהליך בו אתה בעצם משנה את התפיסה שלך כלפי הכאב ולומד כיצד לחיות ולתפקד עם ולמרות הכאב. אתה לומד שלא להילחם בו, שלא לשנוא אותו כאויב אלא להבין שבמידת מה הוא חלק ממך. אולי היית מעדיף שהוא לא יהיה, אך כרגע הוא שם, וצריך למצוא את הדרך הכי טובה להסתדר איתו. יש אנשים שהכאב אצלם עם הפוגות ממושכות או שוכך לעוצמות נמוכות, ויש כאלו שמה שהם לא עושים ומנסים, הכאב מתמיד יומם ולילה, חזק, טורדני ומקשה, אך לא בהכרח החיים אצל הראשונים יותר קלים משל האחרונים, כי מה שקובע את איך ניחייה, זה לא האם הכאב קיים, ולא האם הוא חזק או בילתי ניסבל או אם התרופות משפיעות או לא, אלא מה אנחנו כאנשים בוחרים לעשות. בן גוריון ז"ל אמר: "כגודל הציפיה כך גודל האכזבה"- אם תצפה שתרופה תעלים את כל מכאוביך- תתאכזב בכל פעם מחדש. אך אם לא תצפה, תקבל זאת, ובכל זאת תמשיך לנסות ולטפל, ולהשתדל, הרי שכל שינוי, כל שיפור, כל התקדמות- הם ניצחון והפתעה ויום חג. - לפני סיום, שוחחנו כאן בפורום לא אחת על החשיבות של החזרת השליטה העצמית לידיים. ביחוד באותם מצבים בהם קיימת התחושה כאילו "כלום לא עוזר",דווקא אז, אני ממליצה בחום על לימוד בסיוע של פסיכולוג קליני של שיטות דימיון מודרך או היפנוזה עצמית לצורך הקלת הכאב, הרפיית שרירים, השגת רגיעה כללית וכו'. אלו שיטות מאוד יעילות, אם כי לוקח זמן לרכוש ולתרגל אותן, אך מי שהמתין 14 שנים, יכו להשקיע למען עצמו מס' שבועות של תרגול למען רכישת כלי שיסייע לו לשארית חייו, הלא כן ?

גם אני סובלת כאבים נוראים שגם מקרינים לרגלים ולבטן והם כאבים הנובעים מפגיע בחוט השדרה מה עושים