פיברומיאלגיה/תשישות כרונית

שלום לכולכם, שמי שירלי בת 33 ומאובחנת מס/ שנים כחולת פיברומיאלגיה ע"י ד"ר אבלין יעקב. היום בעקבות טיפול בסימבלתה ואלטרול סובלת פחות מכאבים אבל מתשישות קשה. יש ימים שאני מצליחה לתפקד לגמרי, לעבוד משרה מלאה ולנהל בית למרות שכמובן עושה פחות. ויש ימים שהתשישות והחולשה כל כך קשים שאני לא מסוגלת לקום מהמיטה. ושאלה למי שסובל מהתיסמונות האלה, האם חולשות קשות, רעד שרירים ו"קפיצות שרירים" מוכרים לכם כחלק מהמחלה? כמו כן רוצה לציין שאני סבלתי בעבר מהתקפים קשים מאוד של המעי והסימבלתה מאוד עזרה לי וכיום סובלת פחות מכאבים במעי ומיגרנות. מה יכול לעזור לתשישות ולחולשות? אשמח לשמוע מכם, שירלי

לשירלי שלום רב, אני מכירה כמה וכמה אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה ונעזרים מאד במדבקות התדר של Lifewave - מוצר חדשני, לא פולשני, אינו מחדיר כל חומר לגוף (איננו תרופה), הפועל על נקודות דיקור (לכל סוג מדבקות יש הנחיות למיקום על הגוף). יש מדבקות להקלה מכאבים, שפועלות על רוב האנשים (כמובן כל מקרה לגופו, ויש כאלה שאינן עוזרות להם), ויש גם מדבקות לתוספת אנרגיה הפועלות על קרוב ל-100% של האנשים. המדבקות מיוצרות בארה"ב וניתנות להשגה רק אצל מפיצים מורשים. את מוזמנת לצפות בסרטון בן 6 דקות על הכאב (עדויות משתמשים), וליצור עמי קשר אם תרצי מידע נוסף. http://il.youtube.com/watch?v=tgPLjJUFkEM טלי שכטר 052-480-8388 www.lifewave-il.com/all-health www.lifewave.com/all-health [email protected]

שירלי שלום רב, לפיברומיאלגיה נילווים מיגוון תסמינים, כאשר תשישות ודיכאון הם מהשכיחים ביותר, ותסמונות כאב אחרות כמו תסמונת כאב רגיז, מיגרנות,תסמונת קדם ויסתית ועוד הם גם בין המתוארות. בעוד שבשנים האחרונות בהחלט חלה התקדמות בטיפול התרופתי במחלה, וכפי שציינת בדברייך, בסיוע התכשירים החדשים, גם את השגת הקלה תסמינית בולטת ולכן את מצליחה לקיים לרוב אורח חיים כמעט ותקין, ובכל זאת ישנם תסמינים, כמו תשישות, שאין לה מענה תרופתי, ובכך ההתמודדות איתה היא אחרת. אין ספק שכשקיים תסמין כתשישות אשר משבש את כל סדר יומך ומונע ממך לתפקד כתמול שלשום, נגרמם תחושת אין אונים ותסכול. בכל מקום בו אנו קוראים על הגישה הטיפולית בפיברומיאלגיה, מודגש כי הטיפול הוא רב תחומי ועליו לכלול הקלת הכאב, תמיכה רגשית וטיפול פיזיקלי. פעמים רבות אנו פונים לחלק ה"קל" בטיפול שזה לקחת את התרופות, ומזניחים את החלקים האחרים, שהם אלו הדורשים מאיתנו המטופלים, את המאמץ והעשייה. אם אנו רוצים להתמודד ולתפקד ביום יום, יש לתחזק את הצדדים החלשים, ולא לתת להם לקרוס. איני בטוחה שניתן למנוע מתשישות להיות שם או להחמיר מידי פעם, אך בהחלט ,לדעתי, ניתן לנסות ולשלוט ולהפחית אותה. ראשית חשוב לנסות והכליל בסדר היום טיפול פיזיקאלי סדיר. בפיברומיאלגיה קיימת התעיפות מהירה של השרירים ולכן במאמצים יש קושי. על ידי ביצוע פעילות אירובית סדירה ,ניתן לבנות סיבולת בקצב עולה, וכל יכולת השרירים לשאת מאמצים עולה, וגם התשישות בעיקבות ביצועם יורדת. הרבה מדווחים על הקלה בביצוע של הידרותרפיה לעומת פעילויות אירוביות בצורות אחרות-כגון הליכה למשל. יש נטייה בגלל קשיי היום והעייפות הבסיסית וההתעיפות המהירה, לותר על כך- אך זהו צעד ראשון להפגת התשישות. שנית, וזה מושג שלמדנו בתוכנית שיקום לחולי כאב בארה"ב, זה הנושא של "קיצוב"-הכוונה לדעת לקצוב זמן וקדימויות לפי הצרכים, והיכולות. לדעת לאמר "לא עכשיו" אפילו אם אתה מת לעשות משהו, אבל כעת זה יותר יזיק לך מיועיל. לדעת לשים סדרי עדיפויות-לנוח היום למען הפעילות של מחר. לחשוב לפני שעושים, ולדאוג גם לעצמך-כי בסופו של יום כך את דואגת גם לאחרים, הרי מה טוב את עושה אם את מתישה עצמך ביום אחד, ולא מתפקדת שבוע ? כמו בכל מצב, תסמין או מחלה כרונים- בשלב מסוים לומדים למצוא איזון כלשהו כיצד להתמודד ולחיות לצד המצב. כיצד למרות שהבעיה לא נעלמה לגמרי, בכל זאת לגרום שהיא תפריע כמה שפחות למהלך חיינו. נכון, לפעמים יש לבצע שינויים בחיים, או התאמות שאינן תמיד נוחות, ונכון שזו לא הבחירה שהיינו רוצים עבורנו, אך כך הדברים התגלגלו, וכרגע נותר לבחור האם אתה נותר במקום, או ממשיך קדימה .