האם יש לי תקווה נוספת ע'מ למנוע ניתוח?

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

09/11/2008 | 15:15 | מאת: עוזי שחף

שלום לכולכם שמי עוזי ,בן 45,ואני מאמין מאד שישנם מספר גורמים לכאב גב,כ'כ אני גם בטוח שלא תמיד מכניסים את החולה "הנכון" לחדר הניתוח,ומכאן החשש שלי..וזהו סיפורי הלא קצר אני סובל מכאבי גב מגיל 16.ההתחלה היתה ב"פריצות דיסק" לאחר משחק כדורגל,(כאב חד ביותר ותפיסה של הגב התחתון)למשך יומיים שלושה,ועד היום היו לי כ 15-20 התקפים כאלה, לא תמיד אחרי מאמץ.היו "פריצות" שהתחילו בפתאומיות סתם ממצב של עמידה,כאב חד ביותר,העתקת נשימה,ממש קושי בלנשום,וכו..מה שהביא אותי לטיפול דחוף במיון וקבלת קוקטייל נרקוטי באמצעות זונדה לוריד.חוץ מ"פריצות דיסק" שהפסיקו כבר 4 שנים, אני חי עם כאב באופן כרוני. אופי הכאב לא דומה לכאב שנובע מלחיצה של פזיוטרפיסט על נקודה כואבת בגב התחתון-מדובר בכאב כללי מאד,עקשן וטורדני,שתמיד תמיד עולה למעלה הגב בזמן ישיבה מול מחשב,,או הליכה של 12 דקות,ועל ריצה אין מה לדבר כלל.ריצה על הליכון גורמת לכאב כללי חזק בגב ליומיים רצוף,והליכה על הליכון הוא דבר שגם לא בא בחשבון. ההתקף הנוכחי הוא מאמצע חודש אוגוסט 2008 ועד עכשיו !!! האבחנה בסי טי לאורך השנים(כל 4 שנים בערך) ללא שינוי: ספונדילוליזה בשתי קשתות L_5 תעלה לא מוצרת,אין שינויים ניווניים חריגים,ולמעט בסי טי של 1998 שנמצא בו ספונדילוליסטזיס,הממצאים לעניות דעתי-לא מעידים על סיבה לכאבים כמו שיש לי. אופי הכאב: הכאב הוא כאב כללי,עם נוקשות בוקר חזקה,הגבלה רצינית בכיפוף(למשל: וזו המגבלה החמורה אצלי.. אם אני יושב על מזרן ,רגליים מושטות קדימה-ומנסה להגיע עם הראש לכיוון הרגליים,אני אפילו לא מצליח לשבת ישר בזוית של 90 מעלות)-שרירי רגליים קצרים(האמסטרינג) עד לפני כשבועיים היה לי התקף חזק ביותר,לא כאב חד של פריצה,אלא כאב כללי חזק עם חולשת שרירים ברגל שמאל,עד מתחת לברך,(זה קורה כל שנה וחצי בערך)מצב שמעיב על מצב הרוח,וגורם לי לשכב הרבה על מיטה. על המיטה הנחתי פלטה מעץ, במידה של מזרן אימונים,ועל זה אני ישן בלילה,עם הטבה מסויימת בבוקר,כמו כן אני מתאמן כבר כחודש וחצי בחיזוק זוקפי הגב,ושרירי הבטן על מזרן,וכן בקבוצת פזיוטרפיה של קופח.(עם הטבה קלה) טיפולים ותרופות: לאחר שטופלתי בצהל כמתנדב עקב בעיות גב אלו,טיפל בי ד'ר רווח שהיה ק'רפר בזמנו,ד'ר אנגל,וכן ד'ר אוטרימסקי,וד'ר גיבשטיין בבית חולים מאיר,שהציע לי ניתוח, בשנת 2002 (סרבתי מפחד...),אך עשיתי ניתוח בגלי רדיו ללא הטבה. כ'כ טופלתי 3 פעמים במרפאות כאב,בהזרקות אפידורל,ללא הטבה.מאחר ותרופות רגילות לא עזרו לי,אני מטופל לפי הצורך באוקסיקונטין 10 מ'ג בכאב בינוני,ו 20 מ'ג בכאב חזק,אך אני נמנע מאד מליטול את התרופות מכיוון שהן מנטרלות אותי לגמרי עם סדציה חזקה! בשבועיים האחרונים גיליתי את הטרמדקס שהוא המלאך הגואל שלי,ואיתו אני מחזיק 8 שעות ללא כאבים..(90 אחוז מהכאב נעלם,וגם זה מתנה בשבילי) את התרופה קיבלתי מהרופא ששלח אותי למיפוי עצמות שעשיתי כבר שבוע שעבר,ו MRI שאני עומד לעשות בקרוב לפני ניתוח....ניתוח קיבוע !! מאחר והממצאים הקליניים שלי לא נחשבים ל"קשים"-ומאחר והרבה סיבות עלולות לגרום לכאבי גב(מפרקים,דיסק בין חולייתי,סיבי עצב מגורים,וכו...) אני מעוניין לקבל אבחנה מדוייקת לגבי מקור הכאבים הבלתי נסבלים לאחרונה שלצערי אני חי איתם ללא איכות חיים. מה אני עושה ע'מ להיטיב עם הבעייה הקשה שאני מצוי בה? 1.אני כבר חודש עושה תרגילי פלדנקרייז (לפני 5 ימים עשיתי הפסקה עקב התגברות הכאבים) מדי יום על מזרן בקבוצה במועדון בו אני מנוי 2.הצטרפתי לקבוצת פזיוטרפיה של קופ'ח כללית,קראתי "ים" של חומר על החשיבות של חיזוק הזוקפים,ושרירי הבטן,וכך עשיתי,מדי יום כ 10 תרגילים לזוקפי הגב+שרירי בטן. 3.עשיתי מיפוי עצמות ואני אעשה בקרוב אם אר איי לצורך מתן שיקוף טוב יותר לצורך ניתוח קיבוע מותני 4.שיניתי את הרגלי הישיבה מול מחשב,והיום אני יושב זקוף מול המחשב....(יציבון) שאלתי: מאחר ובמרפאות כאב טופלתי רק ע'י זריקות אפידורל לגב,ולא באמצעים אחרים: 1.האם "הריסת עצבים" פונקציונאלית במקרה שלי? 2.האם הזרקת מורפין לנוזל ע'ש עשויה לעזור? 3.האם ניתן לדעתך לקבל אבחנה מדוייקת ונקודתית יותר המתייחסת למקור הכאבים שלי,בכלים אחרים מאלה שציינתי? ואם כן,באיזה אופן? 4מה עוד אני צריך לעשות שלא עשיתי? 5.איזה שיטה כדאי לי להוסיף לפעילות המונעת? אלכסנדר,או שמא פילאטיס? האם יש מחקרים בנושא מניעת כאבי גב באמצעות שיטות אלה,או אחרות? תודה רבה לכולכם! עוזי שחף

09/11/2008 | 19:43 | מאת: דניאלה

עוזי שלום רב,קודם כל לפי מה שכתבת, למרות שאתה משתמש במינוח של "פריצות דיסק", אני מבינה שלפי ה- CT, בעצם אין אבחנה שכזו, אלא אבחנה של ספונדילוליסטזיס ללא בעיה דיסקלית ברורה. אני חושבת שכשמחליטים על כל טיפול שהוא, ובעיקר ניתוחי, המרכיב העיקרי שאמור להכריע הוא הנושא של ציפיות,תועלת וסיכונים. פעמים רבות אנשים נדחקים לבצע ניתוחים מתוך מחשבה שניתוח יפתור להם את הכאב, כי שאר הטיפולים לפני כן לא הצליחו לעשות כן. יש ציפיה שניתוח "ירפא" או יעלים את הכאב, ולכן אם טיפולים שמרניים כמו תרופות וטיפולים אחרים שציינת לא העלימו את הכאב לגמרי, יש נטייה לחפש דרך אחרת- דהיינו ניתוח. מצד שני- האם אתה בטוח שזהו הפיתרון ? האם אתה יודע מהם סיכויי ההצלחה של ניתוחי קיבוע להקלת כאבי גב ?. אם אינך יודע- אסבר את אוזניך, באחוזים לא משמחים, שרק כ- 50% יש להם תועלת מהניתוח, וגם אז אין ציפיה שהכאב יעלם לרוב, אלא יוקל. בשאר מחצית החולים, לא רק שלא צפויה הקלה, אלא יתכן אפילו שהניתוח יגרום להחמרה במצב, ובטוחני שיש כאן די חברים ב"פורום" שעברו כבר ניתוחי גב "מוצלחים" וישמחו לספר לך על כך. לעניות דעתי, ניתוח אמור להיות אופציה של "אין ברירה". כלומר, לאחר שמוצו כל האפשרויות הטיפוליות הקימות האחרות, ואם בכל זאת לא מצליחים לאזן כלל את הכאב, אז ניתן לשקול זאת. דבר נוסף, זה הציפיות הריאליות עד כמה בכלל ניתן להקל/להעלים את הכאב. הלוואי וניתן היה לגרום שלא יהיה כאב כלל כל הזמן. לצערינו במרבית המיקרים זה לא ממש מתאפשר. במצבים שונים התגובות והאיזון הוא שונה. יתכנו אנשים שישיגו תקופות כאלו ואחרות ללא כאב, לפעמים אפילו ארוכות, ולעיתים יאלצו להתמודד עם התלקחויות קשות יותר או פחות. אחרים מתמודדים עם כאב מתמיד יומיומי. כך או אחרת, יש לדעת היכן אתה נמצא, עד כמה ניתן באמת לעזור ולקבוע מטרות הניתנות להשגה אחרת תמיד תתאכזב. ציינת ש-3 פעמים טופלת במירפאת כאב לזריקות אפידורל. לעניות דעתי, אין זוהי הדרך לטיפול במירפאת כאב. הטיפול במירפאת כאב אינו בשיטת טכנאות של לבוא לקבל זריקה וללכת. יש חשיבות רבה למעקב, להתמדה, לקשר עם הרופא, עם מירפאה, לטיפול המולטי-דיסיפלינרי, לתמיכה. לפיכך, בשלב ראשון הייתי ממליצה למצוא מרפאת כאב טובה באחד מבתי החולים באיזור מגוריך. לשאלתך אם יש עוד מה לעשות לפני ניתוח- אז התשובה היא כן- תרופתית אינך מטופל ראשית כלל כיאות. לקחת כדור מידי פעם ולפי הצורך, אינו מהווה טיפול נאות לכאב מתמיד. יש כיום מס' תרופות חדשות שבשילוב עם התרופות שאתה נוטל לסירוגין יכולות להשיג תועלת והקלה. כמ"כ אם טיפול תרופתי טוב לא יעזור ישנן אפשרויות פולשניות כמו השתלת אלקטרודה (שלרוב קודמת למתן של מורפין לנוזל עמוד שדרה), השתלת משאבה לעמוד שדרה, זו לרוב אופציה די אחרונה- אך היא גם קיימת. בכל מיקרה- יש עוד הרבה מה לנסות, והכל עדיף על ניתוח, לדעתי. תזכור- אם תלך מספיק פעמים לאורטופד ותתלונן על כאב- תגמור על שולחן הניתוחים, לא תמיד כי זה הדבר הכי טוב, אלא כי זה מה שהוא יודע לעשות וזה המיקצוע שלו, ולכן אם אתה רוצה להימנע מזה, הדרך הבטוחה, היא להתייעץ עם רופא כאב ולא אורטופד !!

09/11/2008 | 20:46 | מאת:

שלום עוזי, בנוגע לניתוח, שמעת כבר דברי חכמה רבים מדניאלה. רק אחזק את דבריה ואומר שאם מטרת הניתוח היא להפחית את הכאב ולא לתקן בעיות מכניות, אז הייתי ממליצה לך בהחלט לחשוב בשנית כי פנו אלי דרך העמותה עשרות אנשים אשר הסתבכו עם לפחות ניתוח גב אחד או יותר שלבסוף, גם אם הם פתרו בעיות אחרות, יצרו החמרה רצינית בכאב. מדבריה של דניאלה אתה יכול להבין כי לכל סוג מומחיות שונה בתוך עולם הרפואה יש גישה שונה לכאב והאורטופד, ינסה לנתח אם הוא לא מצליח לטפל תרופתית אך בכדי לטפל בהצלחה בכאב כרוני, מאוד חשוב לפנות לטיפול עקבי במרפאת כאב - אם אפשר אז כדאי בבית חולים כי יש שמה יותר אופציות טיפוליות. טיפול עקבי זה אומר הליכה ברצף, לפני המלצות רופא הכאב, וכל פעם יש לפעול לפי המלצות הרופא וכמובן שיש לעדכנו. כפי שאני מסבירה בפורום הרבה פעמים - טיפול בכאב הינו טיפול אינדבידואלי בגלל האופי הסובייקטיבי של הכאב ולכן גם אם יש לשני חולים אותה מחלה בדיוק ועם אותם סימפטומים, אין הכרח שהם יגיבו בהצלחה לאותם תרופות. גם רופא הכאב הטוב בעולם לא בהכרח יצליח למצוא את הסוס המנצח בפעם הראשונה או השנייה. חשוב גם לדעת אם ניגשים לטיפול במרפאת כאב שמאוד חשוב לא רק איך מתחילים לקחת תרופה אלא גם אם מפסיקים אותה, אסור לעשות זאת לבד ויש להתייעץ עם רופא הכאב כי ההפסקה יכולה לגרום לתופעות לוואי קשות. אם תרצה הכוונה למרפאת כאב באיזור מגורייך, נשמח לשתף בידע שיש לנו. לגבי שאר השאלות שלך: 1. טיפול של הריסת עצב הינו טיפול שלא מנסים ישירות ומי שמציע אותו יציע רק לאחר שניסה לטפל בדרכים אחרות. עצתי האישית והלא רפואית - צריך להיזהר בטיפולים מן הסוג הזה ולהתייעץ עם עוד רופא. לא תמיד זה עוזר. 2. לגבי הזרקת מורפין לנוזל ע"ש - שוב פעם קפצת לטיפול קיצוני שנותנים רק אחרי שניסו טיפולים אחרים ובתנאים מאוד מסוימים. בדרך כלל, אם יש צורך בטיפול במורפין ינסו את זה פומי, כאמור אלא בנסיבות מסוימות. יש גם למשל הזרקות של חומרים אחרים לעמוד השדרה כדי להרגיע את הכאב, כאשר משתמשים בשיקוף בשביל להזריק בדיוק למקום הנכון. 3.מכיוון שאתה עומד גם לעבור MRI ומיפוי,בנוסף לבדיקות שכבר עברת בעבר, נראה לי בהחלט שעברת כלים שונים כדי להגיע לאבחנה אך היה סמוך ובטוח שאם רופא הכאב שתפנה אליו ימצא לנכון, הוא ישלח אותך לעוד בדיקות. היתרון של רופא כאב הוא שלא רק שהוא מתמחה באבחון הכאב, ככל שניתן, אלא הוא מתמחה בעיקר בטיפול בכאב. הם מתייחסים לכאב בשיא הרצינות ומטפלים בה בדרכים שונות ולא פעם בשילוב של שיטות. היום יודעים שצריך לתת טיפולים מכיוונים שונים כדי לסייע בהתמודדות עם כאב. 4. כפי שכבר דניאלה כתבה, מה שחסר לך זה ריכוז הטיפול אצל רופא כאב שיפעל כדי להקל על הכאב. לא תמיד אפשר לרפא כאב ולכן מה שחשוב זה להקל ולאפשר לאדם לתפקד באופן הטוב ביותר שניתן. 5. לגבי שיטות נוספות - הרבה אנשים מדווחים על הצלחה בטיפול בהידרוטרפיה למשל. לגבי פילאטיס או שיטת אלכסנדר - אני חושבת שזה מאוד אישי וצריך לנסות ולראות מה נכון לך יותר. אם תיכנס לאתר העמותה למאבק בכאב, יש כמה וכמה מאמרים שנכתבו ע"י מטפלים בשיטות שונות. אולי זה יסייע לך בקבלת החלטה. לסיום כל שנותר לי לאחל לך שתגיע לטיפול נכון והעיקר הלוואי שתמצא טיפול שישפר את איכות חייך ויפחית את הכאבים. בהצלחה!

09/11/2008 | 21:00 | מאת: עוזי שחף

שלום לך דניאלה,ולכולכם ! מה שאת כותבת כאן,מחזק אותי מאד,והיום לאחר שיחה עם מנדי התחזקתי עוד...!!! אני תמיד טענתי שאני לא תמים,אך במיקרה שלי אני מתחיל להבין שאכן כל אדם עסוק בלעשות את עבודתו ובאיזשהוא מקום "נעול" על קונספציה מסויימת. המנתח נעול על הניתוח,הפזיוטרפיסט נעול על פזיוטרפיה,והדיאטן נעול על דיאטה לפי סוג הדם.... ואכן !!! אני חש שאני מתחיל להיות ממוקד מטרה,וגם מבין מה מתרחש סביבי.... אני מתחיל להבין שהתרופה שאני נוטל היא בכמות מזערית,לא ממכרת,והיא בשבילי כבר 10 ימים ה"אלוהים" שלי....ייקח לי עוד תקופה מסויימת להעלים את הפחד מתלות וליטול אותה גם בחצי היום שבו אני סובל מכאב... מאד מאד מאד לא נעים לחיות עם הכאב,אצלי הכאב מנטרל את מצב הרוח,ומוציא לי את החיות ואת היכולת להנות מכל מה שאני עושה... בדיחה טובה לא מצחיקה אותי כשכואב לי,וגם אוכל טוב לא מענג כשיש לי כאבים,והכל הכל סובב סביב זה... אפילו הפרספקטיבה על הסביבה משתנה פתאום,ואני שואל את עצמי לא פעם "מה הם היו עושים,ואיך היו מתנהגים לו היו חשים ל 15 שניות את מה שאני חש"...? אני מצפה גם לתשובתה של מנדי היקרה,בין היתר ע'מ לשאול על נזק בנטילת התרופה טרמדול לצמיתות.....אני פשוט מסתדר עם התרופה וכרגע עדיין לא מבין מה עובר עלי...(זה כמו לזכות ב 1000,000,000 דולר במזומן !))) מכל מקום,אתחיל לבצע מטלות כמו הליכה למשך 20-25 דקות בהשפעת התרופה,ולמחרת אראה אם התוצאה מחמירה את הכאב... יש לי שאלה נוספת: האם עצם העובדה שהתרופה הנ'ל התגלתה כמתאימה מאד עבורי-עשוי לשמש כ "רמז" לצוות מומחי הכאב? תודה רבה דניאלה,! שמרתי אצלי את תגובתך לקריאה והפנמה נוספת..ולהשתמע... עוזי שחף