לכל הסובלים מ-RSD חשוב מאוד

בס"ד שלום לגולשים!!! קראתי בפורום מס' פניות ושאלות לגבי RSD , כסובל 3 שנים אבקש לעניין אתכם במס' דברים בנושא, בדוקים ומדוייקים: 1.הנני חבר ב- "ארגון הפעולה למען הנעים בישראל" www.nachim.org.il 2.באחת הוועדות של פניות הציבור בכנסת בראשותה של ח"כ סופה לנדור, התקיים דיון שבו נכחו נציגים בכירים מביטוח לאומי. הוועדה דנה בהתנהלותן של הוועדות הרפואיות כגון: א. חוסר סבלנותם של הרופאים כלפי הנבדק. ב. גילם של הרופאים,ישנם כאלו בני שמונים,שבעת הבדיקה נתמכים ע"י הנבדק,מהלכים עם מקל, {לא מצחיק לי זה קרה} ג. חוסר מומחיותם של הרופאים, לשלב בין מומחיות רפואית, לבין השלב של קביעת האחוזים הנכונים והמתאימים.{בעניין זה כבר ישנה החלטה כי הרופאים יעברו הכשרה מיוחדת. ד. עדכון והוספת סעיפי ליקוי. כאחד הדוברים בוועדה, הצגתי את בעייתי כי בוועדה לנכות כללית לא הוזכר RSD , התשובה שקיבלתי מנציג המל"ל, כי אין סעיף לRSD והמל"ל מבקש כבר שנתיים מהכנסת, להוסיפו לסעיפי הליקוי{אחד מפיל את התיק על השני} לאור האמור שיהיה ברור כי אין סעיף ליקוי ל-RSD , אך מאחר והתופעות הן כאבים קשים כרוניים, ניתן להחיל זאת בסעיף "כאב כרוני" שהמקסימום הינו 30% אני נפגעתי בתאונת עבודה בשנת 2004 בברכיים ובגב, והמל"ל בחר להכיר רק בגב, כי יש לי רקע קודם. ואילו לגבי הברך אשר ננעלה שנה לאחר הפגיעה, והחלו הבעיות הגדולות, בחרו שלא להכיר בכך, בטענה שלא יכול להיות שפניתי לטיפול רפואי,שנה לאחר הפגיעה, למרות שנחקרתי ע"י, {והאמינו לי שהם יודעים כי RSD יכול לתת אותותיו זמן רב לאחר הפגיעה, וכן הברך יכולה להינעל מאוחר יותר, אך למה שיתנו לנו 30% נכות?} לכן לא צריך להתייאש אלא להמשיך בתביעה לבית הדין לעבודה, ואף ניתן לקבל סניגור ללא תשלום דרך פנייה לסנגורייה הציבורית. בבדיקה של מס' משפטים נגד המל"ל בבית דין לעבודה{חיפוש באינטרנט} מצאתי כי במספר מקרים מחליט בית המשפט להחזיר את התובע למצב שהוא יכול לגשת לוועדה נוספת במל"ל. חברים, אל לנו להרים ידיים, מחד צריכים לקבל את הטיפול הטוב ביותר עבורנו, וכן להמשיך ולדרוש את זכויותנו. כאחד הסובל קשות מ-RSD אמליץ בחום לפנות למרפאת כאב טובה, מאחר ושם ישנם מכלול אפשרויות טיפול והקלה בכאב. למען ההבנה אספר קצת אודות הדו-שיח שנהלתי בדיון בכנסת מול נציגי המל"ל: שאלתי אותם שאלה פשוטה ביותר: אני עבדתי עשר שנים בעבודה פיזית, כעובד מדינה. מאז בפגיעה התדרדרתי והיום יושב בכסא גלגלים. פניתי לשתי ועדות רפואיות: נכות כללית- קבעו לי 81% רפואית, תפקודית- 100% נכות עבודה- שימו לב טוב 10% בלבד כל בר דעת מבין כי הדבר תמוה ביותר, אך אני מבין אותם הרעיון שלהם הוא, ניתן לו אחוזים גבוהים בנכות כללית, ונכות עבודה ניתן לו מזערי. וזאת למה? כי בנכות עבודה למרות הקצבה ניתן להמשיך ולעבוד{כמובן מי שיכול} ללא הגבלה בהכנסה, מה שאין כן בנכות כללית המגבילים את הנכים להשתכר עד 1900 ש"ח, ומי שיחרוג חלילה קצבתו מופסקת, ואוי לו. חברים נכבדים: הבעיות רבות הן צריך להרים את הכפפה ולהתאחד, לפעול יחד וכך נשיג את זכויותנו. אשמח לענות ולעזור ככל שאוכל, מכל הלב. בברכת חג- שמח וולא כאב ירון לוי 054-6341136

לירון שלום, תודה ששיתפת אותנו בניסיונך עם מוסדות המימשל. אין ספק שהמאבקים להשגת הזכויות אינם קלים, ויכולים להיות מתישים לא אחת, וזהו נדבך נוסף ומעיק המצטרף אל ההתמודדות היומיומית עם הכאב והנכות. יש לצערנו בנושא ביטוח לאומי , ניידות, כאב כרוני בכלל ו-CRPS בפרט, עוד דרך ארוכה לעשות. החוקים מיושנים ולא מכירים לא בכאב כמחלה, ולא ב- CRPS כבעיה אמיתית, לאור התאוריות שסבבו בעבר שמדובר במחלה על רקע נפשי, לפחות בחלק מהמטופלים, כשכיום אומנם ידוע שיש נזק עיצבי בכולם, במי גלוי ובמי סמוי, אך קיים, אך הנהלים עדיין תקועים אי שם בשנות התרפ"ח בערך, והדרך אל המאה ה-21 עוד ארוכה. מעבר למאבק הדרוש בתחום הזה, נראה לי שחשוב לא פחות להתמקד גם בסוגייה של עידוד התפקוד והחזרה לעבודה למרות הנכות, דבר שגם תלוי במידה לא מבוטלת באפשרות לתת קיצבת נכות גם לאדם עובד. אין סיבה למנוע לחלוטין קיצבה אם אדם מעוניין לצאת לעבודה, להפך, יש לעודד זאת. יש לשנות את הגישה שמי שבא לביטוח לאומי, מטרתו לקבל כסף ולשבת בבית. שבאתי לוועדה, רק בגלל שאני עובדת במישרה מלאה, ולמרות שאני מרותקת לכיסא, עם מלאי חומר רפואי ומימצאים בבדיקה שלא ניתן להתעלם מהם, הם לא היו מסוגלים לעכל כיצד זה מסתדר, שאם אני כל כך סובלת וחולה, אז איך אני עובדת כל כך קשה, הרי לפי הסטנדרטים שלהם, יתכן רק פיתרון אחד- שיש פה בוודאי איזה מעשה רמאות,נוכלות. הרי לא יתכן שאדם מנסה להתמודד עם מצבו, ולתפקד כאחד האדם? עם עורך דין, 3 וחצי שנים לקח לי להשיג את האחוזים המגיעים לי, אחרי 2 עירעורים בבית דין, והכל כי אני עובדת, אם הייתי בבית, זה היה ניגמר כבר בועדה הראשונה,האם זה לא מגוחך? הרי זכויות ואחוזים זה חשוב, אבל החיים והתפקוד שלנו חשובים יותר, וצריך בתוך המערכת ואיתה לנסות למצוא את הדרך לגישור איך המערכת יכולה לעבוד איתנו ולא נגדנו. לימים קלים ואופטימים יותר, חג אביב שמח

בס"ד שלום דניאלה!! את צודקת בהחלט, בעניין קבלת קיצבה ויציאה לעבוד ללא שום פגיעה. ישנם נכים רבים המרותקים לכסא גלגלים, מקבלים קיצבת נכות, ומאוד רוצים לצאת למעגל העבודה,איש איש כפי יכולתו, והאמיני לי מפגישות רבות עם נכים, הם פשוט מפחדים לצאת לעבוד,וזהו האפסורד של ביטוח לאומי. במצבנו הכל-כך קשה, אנו רוצים לנסות ולצאת לעבוד,במקום לשכב במיטה,ולהוסיף חולי על חולינו. אך את הממסד זה לא מעניין. ישנה טיוטא מוכנה להצעת חוק בעניין, אנו מטפלים בזה ללא מעצור, כמובן שישנם בעלי אינטרסים המנסים לטרפד את המהלך,אך לא יעזור אנו נצליח. כדוגמא: תנו לנכים אפשרות להשתכר עד 5000 ש"ח, וככל שתעלה גובה ההשתכרות ניתן לקבוע מדרגות מס. ושימי לב לעוד דבר מעניין: ביטוח לאומי אומר נכה שנקבעו לו 90% נכות ,זכאי לפנות לוועדה רפואית של מס הכנסה, {המצחיק הוא שגם ועדה של מס הכנסה,מתקיימת בביטוח לאומי} ואם הוועדה מאשרת מקבל אותו נכה פטור ממס עד סכום מסויים לשנה. זהו אינטרס של המל"ל כי במצב שכזה, הנכה יעבוד{קיבל פטור ממס וזה מפתה} ומי שמרוויח זה המל"ל כי קיצבת הנכות מופסקת, ויחד איתה גם זכויותיו ברשויות השונות. דניאלה, הכול קומבינה על קומבינה "במדינת הרווחה" אין לנו ברירה, צריך להמשיך ולהילחם. אשמח להמשיך ולהחליף עימך רשמים בנושאים הכו כואבים. באתר של "ארגון הפעולה למען הנכים בישראל" ישנו חומר קריאה רב, מנושאים רבים, ממליץ לכולם לקרוא, ולהעזר בחומר זה. העיקר שיהיה לך חג שמח- נטול כאב ירון לוי