לדניאלה/למנדי - שאלה על השפעות המורפיום

טוב, אני מוסיםה כאן עוד שאלה כי אני מוצאת שאולי לכם יש כאן תשובות - גם על זסמ ההתנסות האישית וגם על סמך ידע רפואי ואחר. מורפיום (MCR,MIR,אוקסיקונטין, דורוג'סיק) שלוקחים אותם תקופה ארוכה - כ-שנתיים, למשל) - האם הם משפיעים על הזיכרון, על הריכוז? על יכולת ההבעה, הקריאה והתרגום? ועוד משהו - האם משפיעים על עייפות כללית של הגוף? מין מצב של להתעורר אחרי שעתיים-שלוש של שינה, ולא להיות יכול לקום מהמיטה מבחינה פיזית? כאילו מרגישים כפותים למיטה ולא יוכלים לקום, מין כבדות כזאת? (לא בטוחה שאני אפילו יודעת לתאר את זה כמו שצריך, אבל מין מצב של אין אנרגיה כללי כזה?) והאם כל אלה נעלמים? האם אחרי חצי שנה של הפסקה של תרפות כאלה, עדיין הגיוני שיש תופעות כאלה? האם התופעות האלה (אם הן שייכות למורפיום) נמשכות מרגע שנוצרה הפגיעה לעד? אה ועוד משהו אחד, שגם הוא נראה לא הגיוני בכלל, אבל - האם ידוע משהו על פגיעה בשיניים כתוצאה משימוש ארוך טווח בתרופות מסוג זה (בשילוב , כמובן, של גאבאפנטין, נוירונטין, NSAIDs, ועוד כל מיני ...)? כלומר - האם יכול להיות סוג של הידרדרות דראסטית במצב שיניים? התפרצות של עששת, התפוררות שיניים או היחלשות שלהן ממש? מאוד אודה לכם על כל מידע. אנחנו (חבורה של אנשים שעוברים בערך את אותו מסלול רפואי-טיפולי) מדברים על הדברים האלה הרבה בזמן האחרון, כי חלק מאיתנו, אלה שהפסיקו את הטיפול הנרקוטי (חלק גם ללא הוראת הרופא המטפל ולא בהדרגהף אלא בבת אחת, והכל בסדר ...) , ונרשמו ללימודים או לכל מיני דברים שדורשים ריכוז - גילו שהיכולות הקוגניטיביות שלהם אחרות לגמרי ממה שהיו לפני תחילת נטילת התרופות. השאלה - האם זה אכן קשור אחד לשני? אודה לכם על כל מידע בעניין, (אם יש על זה גם מחקרים כתובים שראיתם או נתקלתם בהם - אשמח לקבל לינקים) שוב, תודה מראש, אני

פשוט אני, שלום, למיטב ידיעתי, לא ידוע על השפעות ארוכות טווח של נזק קוגניטיבי מישנית לאופיואידים. כמובן, שבעת הטיפול עצמו מתוארות תופעות של הפרעות ריכוז, עייפות, ושינויים כאלו ואחרים בדרגות שונות בתפקוד הקוגניטיבי, אך גם הם עבור מטופלים כרונים נחשבים לא משמעותיים בטיפול יציב, ורק לנוכח שינויי מינון, או נטילת מינון חריג או "מנת הצלה" במינון גבוה או תכוף מהרגיל, יכול להיות שינוי בר זיהוי או משמעות. מבחינת פינוי תרופות מהדם, חצי שנה לאחר הפסקתן, אין כל הגיון רפואי להישארות של תופעות לוואי הקשורות לכמעט אף תרופה בשלב זה (בוודאי לא לאף תרופה מאלו שציינת ברשימה,שאף אחת מהן לא נשארת בדם כל כך הרבה זמן). מאידך, תופעות אלו, של קשיי ריכוז, ירידה בזיכרון, עייפות וכו'- ראשית לא בהכרח אכן זו ירידה קוגניטיבית אמיתית, לפעמים ירידת ריכוז, עייפות שמובילה לכך, הכאב בעצמו ועוד, הם לכשעצמם גורמים לנו לתפקד פחות טוב מפעם. ניתן לבצע תבחינים נוירוקוגניטיבים שנותנים מענה היכן הבעיה באמת. דבר שני, יש מחקרים שמראים שאנשים עם כאב כרוני ממושך, יתכן ולאורך השנים קיימת אצלם איזושהי פגיעה קוגניטיבית כלשהי באמת שקשורה לכאב הכרוני והשפעותיו במוח (אבל אם למרות 15 שנות CRPS אני למשל,הצלחתי לסיים 2 התמחויות, אני לא חושבת שצריך לדאוג לבעיות המוח שלנו, לא?!) מה שכן, לגבי העששת,יש תרופות שגורמות יובש בפה, וזה מחמיר עששת ונזקי שיניים. שווה לשים לב אם אינך/אינכם סובלים מתחושת יובש פה מוגבר. אם כן, ופעמים רבות לא ניתן לבטל את הגורם לכך, אז מומלץ 2-3 פעמים ביום, לשים על הלשון, מס' טיפות של מיץ לימון טיבעי (אפשר לסחוט מלימון אמיתי) וזה מגרה את פקעיות הרוק להפריש יותר רוק, ועדיף על להסתןבב עם בקבוק מים כל הזמן, כל טוב, דניאלה

היי דניאלה, ראשית - תודה על תשובתך לשאלתי הקודמת (לסוגיית הסלקוקסיב). את כנראה צודקת, ואצטרך להתפשר על ה-200 שנית - תודה על תשובותיךף על המורפיום . נכון יובש הוא בהחלט עניין לא פשוט אכן, לא חשבתי על זה שזה קשור לזה. מה שכן - לגב ההתמחויות שלך - את צודקת. לא אומרת שזה בלתי אפשרי, רק אומרת שפתאום זה נראה לי קשה יות רמאי פעם, והאמת - די מיאש. מחזיקה לך אצבעות שתאזני את הכאב ותשובי ככל האפשר לחייך השגרתיים. אני