בעיות ומתיחות עם בן /בת הזוג בעקבות הפציעה/מחלה

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

20/09/2006 | 03:47 | מאת: Moti

שלום לכולם, נפצעתי לפני שנה וחודשיים, ומאז יש לי בעיות רציניות עם אשתי, היא "לא רוצה בעל נכה בבית", ועוד ביטויי אהבה כאלו, זה הגיע למצב בהיא אומרת שהיא כבר לא יכולה לטפל בי יותר.., המתיחות והכעס ביננו הגיעה לשיא, אשתי מחפשת להתווכח על כל נושא, תוך השמצות אופי, העלבות, האשמות על חוסר פרנסה מאז הפציעה כי אינני מסוגל לעבוד וכו..., כל ויכוח כעת נגמר במילים, צא מהבית ואל תחזור, אני מתגרשת ממך, לטיפול הזוגי היא כבר לא רוצה להגיע, אנו חיים בהסכם פנמי עד לגירושים. האם למישהו יש בעיות גם כן עם בן/בת הזוג בעקבות הפציעה או המחלה? מוטי

לקריאה נוספת והעמקה
20/09/2006 | 17:53 | מאת: דניאלה

מוטי,שלום. הצטערתי לשמוע על כל בעיותיך מבית. יודע אתה מה אומרים על חברים אמיתיים?! לצערינו זה נכון. בשעת משבר מתגלים הפנים האמיתיים של האדם. הרי אין זו ממש חוכמה להיות לצידך כאשר אתה חזק ותומך...המבחן האמיתי הוא כשיש קושי אמיתי, וחבל שהקשר שלכם לא עומד בכך, אך זה בהחל ט אומר דרשני על זוגתך, הלא כן? אני נפגעתי בגיל צעיר יחסית, עןד לפני שנישאתי, אולם מאז ניסיתי פעמים רבות לפתח מערכות יחסים עם גברים, ובד"כ הבעיה הרפואית היתה לרועץ. לרוב כבר בשלב הראשון, כששמעו או ראו שאני עם קביים/כיסא גלגלים, לא הגענו לפגישה השנייה, ובפעם היחידה שהצלחתי לפתח קשר רציני עם רושם לסיכוי, ההורים שלו, טרפדו את זה מההתחלה בגלל הנכות,והרעילו אותו לאט לאט, עד מצב שנתנו לו אולטימטום בינם לביני, והוא בחר בם, אז העולם אכזר, אולם מנגד, יש גם אנשים טובים, וצריך להאמין בזאת ולמצוא אותם ולדבוק באלו שמיטיבים עימנו ולא מרעים לנו. חזק ואמץ, שנה טובה יותר, דניאלה

22/09/2006 | 05:17 | מאת: Moti

דניאלה שלום, תודה על תמיכתך והכנתך, צר לי לשמוע את כאבך גם כן. נכון, יש פה ושם אנשים טובים, צריך למצוא אותם... אגב, בתי הגדולה נקראת דניאלה. שנה טובה ומתוקה,, מוצלחת ובריאה יותר. מוטי

21/09/2006 | 10:41 | מאת: אריק נכה צה"ל מהצפון..

ללכת לייעוץ וטיפול זוגי לכול המשפחה.. ואם זה לא יעזור יש עוד מליון נשים בחוץ אל דאגה .. זה כמו לישון עם האוייב כשהיית בסדר הכול דפק ועכשיו שאתה לא במיטבך אתה כבר סתם אדם !! ככה היא חושבת שלח אותההההההההההההההההההההה !!! שנה טובה מוטי

22/09/2006 | 05:30 | מאת: Moti

אריק שלום, תודה על תמיכתך וכנותך, צר לי לשמוע את כאבך גם כן. נכון, יש פה ושם נשים טובות, צריך למצוא אותם... אולי זה יהיה קשה יותר, במצבי, פלוס שלושה ילדים. הלכנו לייעוץ, היא כבר לא רוצה ללכת יותר, ההחלטה נפלה כבר. שנה טובה ומתוקה,, מוצלחת ובריאה יותר. מוטי

25/09/2006 | 13:09 | מאת:

הי מוטי, קודם כל אני מאוד מצטערת על הבעיות שלך- זה בהחלט לא פשוט. לא אחזור על המילים החכמות שכבר נאמרו לך. רק רציתי שתדע שזה דבר ידוע שכאב כרוני לא רק פוגע בגוף אלא משפיע ויכול לפגוע במערכות יחסים עם האנשים סביבך וכפי שגילית לצערך, לא כולם מסוגלים להתמודד עם בעל שסובל מכאבים קשים ומנכות. מה שאתה צריך לזכור זה שהיחס של אישתך אל הנכות/מגבלות שלך איננו באשמתך - אתה לא הזמנת את הכל מה שקרה לך. כעת, ממה שאני מבינה שהפרידה כבר התרחשה ואין ניסיונות מצד אישתך לשקם את היחסים, ועל כן אתה צריך להתמקד בהווה. אני יודעת שזה משפט מפוצץ שקל להגיד וקשה הרבה יותר לבצע....אני פשוט חושבת על כל הבורות השחורים שהייתי בהם בארבע עשרה השנים האחרונות ויודעת שגם כשזה נראה הכי שחור, באיזה שהוא שלב מוצאים את הכוחות מבפנים לצאת מהבור ו/או לשנות את היחס לבור. אתה צריך למצוא את הדרכים שיעזרו לך להרגיש יותר טוב עם עצמך ולמצוא איך לשקם את החיים שלך - לא בשביל אף אחד אחר ולא בשביל אישה אחרת אלא בשבילך. אני מקווה שלאחר שאתה תהיה במקום יותר טוב עם עצמך, אתה תוכל להשתלב ולשלב מישהי בחייך. לפעמים, יותר קל להתחבר עם מישהי שדווקא מכירה אותך רק ככה -במצב הזה אשר תתאהב בך כמו שאתה. אולי לך זה נשמע לא אפשרי אבל זה משום שאתה משווה את עצמך למי שהיית אך תזכור שמי שתכיר אותך עכשיו - תאהב את מי שאתה וכמו שאתה. כפי שאמרתי, זה הרבה פעמים יותר קל בצורה הזאת. אם בשלב שתפגוש מישהי, כבר תהיה בשלב שבו גם אתה מקבל את עצמך במצב הנוכחי שלך- אני חושבת ומאחלת שיהיה לך טוב.... כמובן שזה הכל ספקולציות ואף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה מחר - אני בסך הכל מנסה לחשוב איתך בצורה חיובית למרות שהמצב כלל לא חיובי כרגע....ולמרות שאני בטוחה שבשלב הזה אתה מרגיש ממש לא חיובי וזה מובן לגמרי. אני חושבת שהאיחול שאני יכולה לאחל לך עכשיו זה שתחזיק מעמד ושתעבור את השלב הקשה הזה והחשוב מהכל -תשרוד! אנחנו פה איתך ובשבילך, מנדי