כריתת שד

שלום אני בת 16 וחצי ואמי היתה חולת סרטן השד לפני כ8 שנים היא עברה את התקופה הזה לאחר טיפולים של הקרנות וכימוטרפיה אבל לא כרתו לה את השד כיום לאחר 8 שנים גילו גושים קטנים שהרופאים טוענים שהם פוחדים שזה יסרטן והשד יחזור להיות מסורטן ולכן אמי צרכה לעבור ניתוח של כריתה של שד 1 בנתים רציתי לברר מה קורה בכריתה..הכונה היא כמה זמן זה בית חולים מה קורה איך ממשיכם לחיות לאחר מכן ??ואת כל ההסבר המפורט בתודה רבה

היי נתוח הכריתה הוא קצת קשה, לוקח בערך חודש להתאושש. אבל נתן לצאת מהנתוח עם שחזור ואז קל יותר להתמודד עם הכריתה בהצלחה רונית

אני לא עשיתי שחזור בביה"ח. אחרי הניתוח ביקרה אותי מתנדבת של האג' למלחמה מסרטן והיא נתנה לי פרוטזה מצמר גפן רך - כך שנראיתי רגיל כשיצאתי מביה"ח. לאחר 6 שבועות קניתי פרוטזה מסיליקון שהיא מאד אסטטית - יחד עם חזייה תואמת שיש לה כיס לפרוטזה. אחותי הביאה לי לביה"ח קרם וסבון עם ריח נעים - חשוב שאמך תקפיד לשמור על אסטטתיות, זה מאד מעודד. יצאתי מביה"ח אחרי יומיים ושבוע אחרי הניתוח חזרתי לעבודה - אמנם לא במלוא המרץ אבל היה לי חשוב. בהצלחה שולמית

שלום לילוש, כריתת שד אמנם נשמעת מאוד מפחידה, בעיקר בגלל ההשלכות על דימוי הגוף, וכמובן - הפחד מהסרטן, אבל כניתוח זהו לא ניתוח קשה. הניתוח אורך בדרך כלל כשעה עד שעתיים, ובמרבית בתי החולים אינ מניחה שהולכים הביתה תוך 3-4 ימים. מה שנשאר אחרי שהשד נכרת זו פשוט צלקת קוית לרוחב בית החזה, ושטוח. זה לא נראה מגעיל או משהו - לא מדובר בפצע פתוח או משהו כזה - זה סתם מוזר. ההחלמה היא הדרגתית - כאשר בסה"כ מיד אחרי הניתוח אפשר לזוז חופשי ולהסתובב- הכאבים בדרך כלל לא קשים ונשלטים עם תרופות בקלות. רוב הנשים חוזרות לתפקוד מלא בהדרגה תוך 3-4 שבועות, אבל מהתחלה אין מגבלות על להתלבש, להסתרק ולתפקד תפקוד בסיסי. כך שלא צריך להיות מרותקים למיטה. לגבי האפשרות של שיחזור שהוזכרה כאן - הן בהחלט קיימת במרבית המקרים, ואם אמא מעוניינת היא בוודאי תקבל הפניות והדרכה מתאימים - זה קצת מאריך את הניתוח ואת תקופת ההחלמה, אבל זו השקעה שלמי שזה חשוב לה - היא כמובן כדאית, כי ההשקעה היא לזמן קצר, ועם תוצאות השחזור חיים אחר כך כל החיים. הרבה נשים בוחרות לא לעשות שיחזור, וזה בהחלט לגיטימי - בעזרת תותבת מסיליקון שמכניסים לחזיה אפשר להיראות ממש טוב, ואין לך מושג כמה נשים שאת רואה ביום יום ברחוב, בסופר, בבית הספר - מסתובבות עם סיליקון בחזיה.... מקווה שהפירוט עזר קצת יותר טוב להבין מה עומד בפני אמא - ואם את מרגישה שאת עדיין צריכה תמיכה נוספת נסי לברר דרך האחות מתאמת סרטן השד בבית החולים בו אמא תנותח אם יש מי שיכול לשבת גם איתך (או עם שתיכן) ולעזור לך (לכן) להתמודד.