לא רואה את הסוף

דיון מתוך פורום  סרטן השד

09/04/2004 | 08:17 | מאת: מיואשת

שוב הגיע לי גל של ייאוש. למרות שעכשיו אני בהקרנות, שזהו הפרק האחרון ב"סיפור שלי" , אני מיואשת מתמיד. אני מרגישה שאני נחותה , כאילו "אבק אדם". אני נחותה מאחרים , כי אני כבר לא מהבריאים, אני מהחולים. יש לי אות קין. אני מקנאה בחברות שלי, שמתעסקות עם "איזה שמלה לקנות לילדה לחג" ואני מתעסקת עם "איזו משחה כדאי למרוח אחרי ההקרנות" או "לא לשכוח לקחת זולדקס מחר" , ועל ילד משלי אני יכולה רק לחלום , בשלב זה. על מה נשאר לי לדבר איתן , כשהן לא הולכות לעבודה כי יש להן כאב גרון, ואני , אחרי הכימו , חזרתי לעבודה עוד באותו היום ??? אני מרגישה שכבר נמאס להן לשמוע על עוד טיפול, ותור לכירורג, ותור ל... , כמעט שנה אני בעסק, וגם לי היה נמאס לשמוע על טיפולים, זריקות , ספירות דם כל הזמן. אני מחכה לסוף, אבל כנראה שאין בכלל סוף.

לקריאה נוספת והעמקה
09/04/2004 | 10:31 | מאת: חיה

למיואשת ! נכון יש תחושה שהסביבה לפעמים מתעיפת מהמחלה יותר מהר מהחולה ,כי אנשים ממשיכים את שגרת חייהם וטוב שכך כי אסור לעצור את החיים. וגם אנחנו נמשיך את שגרת חיינו שהכל יגמר ואת בטח שכך כי את לקראת הסוף. במצבנו טבעי שניפול לדיכאון ולי זה קורה פעם בשבוע אבל זה מותרות כי להלחם במחלה צריך את כל הכוחות יש להרים את הראש ולא לתת למחלה להכריע אותנו. ואנחנו לא סוג ב' לא ביקשנו את המחלה ולצערנו אף אחד לא חסין. תתעודדי ותלחמי יש חיים לאחר המחלה אני עדין בתהליך הטיפולים ומקוה לטוב. חג שמח ! שבת שלום ! ותהי בריאה ומאושרת.

09/04/2004 | 11:26 | מאת: רנה

גם אני חשבתי כך. אבל כשהכל נגמר את שוב מתחילה לחייך והעולם נראה שוב כמו שהיה בעבר. גם הלילות רגועים יותר ואת מרגישה שלמה יותר. את חושבת על זה שאין לך ילדים , ואני על זה שהם יכולים להישאר בלי אמא - וזה נורא.(יש לי 3 ילדים 15,11,8) אבל כל חום שאני בריאה אני מרגישה נפלא.

09/04/2004 | 14:27 | מאת: דבורה

בס"ד אל יאוש. יש לי חברה שחלתה לפני 3 שנים. כעת היא חובקת בת שניה. תיסתכלי על העולם בורוד למרות הקושי שכעת את עוברת. חג שמח עם ל ב שמח.

09/04/2004 | 17:31 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אנו מבינות את הרגשותייך , אך הסתכלי על הכוס המלאה, לנו בעמותת אחת מתשע יש קו חם המופעל על ידי נשים שעברו את המחלה והחלימו והיום מתנדבות בקו התמיכה . אנו מזמינות אותך להתקשר אלינו 1-800-363-400 ולשוחח . בנוסף אנו מקיימות קבוצות תמיכה לנשים . ונשמח לעמוד לרשותך בכל עת . בברכה, צוות אחת מתשע

09/04/2004 | 21:56 | מאת: הכל בהפוך

מיואשת יקרה, לא אות קין את נושאת על מצחך, כי אם כוכב זוהר: כוכבה של מי שיכולה להישיר מבט ולהגיד: אני ניצחתי ! את הפחד, את המחלה, פגע בי משהו קשה ונורא, ויכולתי לו ! אם מסתכלים מזוית אחרת, יכולות חברותיך לקנא בך, שהן נשברות מכאב גרון פשוט, ואת מראה להן שהרבה יותר מזה לא שובר אותך: זה מעיד על המון עוצמה, שלא לכל אחת יש, ולך כן. אז תתעודדי, התתחזקי, הסוף כבר קרוב, וממש עוד מעט את כבר לא "חולה" אלא "מבריאה". בהצלחה, וחג שמח.

10/04/2004 | 08:53 | מאת: ספוזניק יוסי

שלום מיואשת יקרה מה שאני מרגיש אצלך בנוסף לקנאה גם כעס על החברות הבריאות. וזה מה שגורם לך לייאוש. את כועסת על כל הסביבה הבריאה וזה נורמלי בשלב הזה. אבל מדוע את חושבת את עצמך נחותה ?? עם אות קין?????????????? הרי את הולכת לעבודה אפילו אחרי כימו בשעה שהן נשארות בבית בגלל כאב גרון.......... את אמורה להיות גאה בעצמך ולא להרגיש נחותה... הרי את מתמודדת עם משהו אמיתי. את מתמודדת בהצלחה ברגשות שעולים ויורדים ומסוגלת לבטא אותם בצורה כה בהירה. עצם הפניה שלך לפורום שיחררה לך חלק גדול מהלחץ שבו היית שרויה והופכת אותך מחולה למבריאה... כי לקחת אחריות ושיתפת את הפורום... את נמצאת בפרק האחרון של התהליך (לדבריך) ואת אמורה לראות לך את האור בקצה המנהרה. אני בטוח שהיום 24 שעות אחרי שכתבת את הדברים את לא נמצאת באותו מקום מבחינה רגשית שבו היית אתמול בבוקר. אין דבר חשוב יותר לאישה מאשר הכמיהה להביא ילד לעולם. מדברייך אני מסיק שאין לך ילדים לכן "איזה שמלה לקנות לילדה לחג" נראה לך חלום שאת לא רואה אותו באופק. אפילו שאיני יודע את מצבך בתחום הזה אני מרשה לעצמי לראות עתיד ורוד. לציפיות חזקות לילד יש סיכוי טוב להשפיעה בצורה חיובית גם על מצב המחלה. עניין אחר שאת מעלה זה עד כמה לשתף את החברות שלך בבעיות שכרוכות במחלה שלך. זה נהדר שאת משתפת את הסביבה שלך במה שקורה לך ובמיוחד בעובדה שאת חולה בסרטן.. זה משחרר אותך מהלחצים רבים של הסביבה עליך. אבל אם את מרגישה שאת מהווה מטרד על הסביבה שלך תשקלי את מי ניתן לשתף ובאיזה מידה. כך שגם את לא תרגישי נודניקית וגם שתפיקי תועלת משיתוף החברות ולא תרגישי רע עם זה. יתכן שיעזור לך מאד אם את הרגשות הכבדים שעולים לך תחלקי גם עם איש מקצוע וזה יקטין את התלות שלך ב"לספר לחברות" (במיוחד שאת מרגישה שזה מעייף אותן) לסיום הייתי אומר לך שמשפט הפתיחה שלך: "שוב הגיע לי גל של ייאוש" הוא משפט אופטימי מאד. את מבינה בעצמך שמצבי הרוח אצלך עולים ויורדים. את מודעת לכך שאת נמצאת כרגע בתחתית הגל וכאשר יעלה הגל שוב את תחזרי להיות אופטימית עם הרבה תקווה ונחישות לעתיד טוב יותר. אז שיהיה לך חג רגוע נעים ושמח תרגישי טוב והרבה בריאות ספוזניק יוסי

מנהל פורום סרטן השד