סיפור אישי

ברצוני לשתף אותכם בדבר הגרוע ביותר שיכול היה לקרות לי בחיים. אמא שלי, האמא היקרה שלי אובחנה כחולת סרטן, סרטן השד. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי ואני נשבעת בכל חיי שאם יקרה לה משהו ואני יאבד אותה בטרם עת, אני פשוט אמות. היא כל כך צעירה, היא בסך הכל בת 40 נראית כל כך טוב. גוף חטוב, ספורטיבית, היא כל כך סובלת מזה. למה דווקא היא???למה??? אני נשבעת לכם! אני לא מאמינה יותר באלוהים! מבחינתי הוא לא קיים יותר. לפני 7 שנים איבדתי את האדם היקר לי מכל, סבא שלי שהיה בן 63 במותו. הוא נפטר מסרטן הלבלב. אני לא מאמינה שהסרטן המטומטם הזה ייקח לי עוד נשמה! את הנשמה הטהורה שלי! אמאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

גלי חמודה מחלת סרטן השד אינו גזר דין מוות. הטיפולים הנלווים אליה הם קשים . אבל למען חברתך הטובה אמך אנא התעודדי. חשבי חיובי ועודדי את אימך. אני רק רוצה לשתף אותך שגם אמי חלתה בסרטן השד והיו לה שנים טובות לאחר שאובחנה כחולה. אז חבקי את אמך באהבה ועודדי אותה כי בעזרתך ובעידודך אתם יכולים לעבור את התקופה הקשה. עינת

גלי, חמודה, היי קודם כל, סרטן שד זה לא סרטן לבלב. מסרטן שד יותר מ-%80 מחלימות, מסרטן הלבלב מחלימים רק %3... זה הבדל עצום. אני בת 39, ולי היה סרטן שד מדרגה 3 (דרגה גבוהה רק מדרגה 4 שמשמעותה שהסרטן כבר התפשט למקומות אחרים), ואני עכשו, אחרי תשעה חודשים של טיפול, וחודש אחד של כיף בלי שום טיפול, נקייה ובריאה. מה שצריך לעשות עכשו זה להיות מאוד חזקים בשביל להבריא את אמא שלך. את צריכה להיות חזקה, וגם אם בתוכך את מתה לבכות, תחסכי את זה מאמא שלך. תתמקדי בעזרה לה, והיא תצטרך המון עזרה, לא ברגשות שלך. הימים הראשונים אחרי האבחון קשים מאוד לחולה, עולות בראש המון מחשבות מבהילות שמדכאות ומפריעות להיכנס לשגרת הטיפולים. אסור לתת לה לשקוע. צריך לדרבן אותה לטפל בעצמה, ואם את צריכה הצעות איך צריך להתנהג כדי לעזור לה, תמיד תקבלי כאן, יש כאן הרבה מאוד נשים שעברו את זה, ויודעות על מה הן מדברות, ומה חשוב לעשות למען החולה. אז חיזקו ואימצו, וגם אם יש נפילות, תזכרי תמיד שגורלה של אמא שלך עכשו בידיה ובידי מי שיעזור לה. אני מקווה ומאחלת שהכל יסתיים בטוב. ענת

היי גלי זה שאמך חלתה בסרטן לא אומר שהיא הולכת למות!!!!!!. הרי כלנו כאן בפורום חלינו. אני הייתי בת 38 כשחליתי, ואני שנה אחרי ואני לא מתכוונת למות כל כך מהר. אני רוצה לראות את הנכדים שלי. את לא צינת באיזה שלב היא באבחנה ואיזה טיפול היא מקבלת, אז יכול שהכל הסתכם בהקרנות ונתוח קטן? גם אם היא תצטרך טיפולים כימותרפיים, אפשר להתגבר!!!! ואת זה אל תשכחי ותעבירי לה את המסר. מותר לך לבכות ורצוי להתפרק, אבל תשתדלו לעודד אותה להיות חזק, כי המצב רוח מאוד משפיע על כל הטיפולים. ספרי לנו באיזה שלב היא עכשו, ואם את צריכה עצות נוספות שאלי!! אז אל תהיי פסימית בהצלחה

גלי שלום, תדוה שבחרת לשתף אותנו בתחושות שלך, בכעס שלך, בכאב שלך ובתחושת חוסר האונים. כפי שכתבו לך חברותיך לפורום, הסרטן אין פרושו מוות, סרטן פירושו מחלה. מחלה ארורה. מחלה שפגעה באדם יקר לך ולקחה אותו ומחלה שפוגעת עכשיו באדם היקר לך מכל. רק זכרי, זה לא סופה של הדרך, זה תחילתו של מסע. מסע קשה, כואב, מסע שמעורר כעס וגם מסע שאין לדעת מה סופו. את המסע הזה אמך תצטרך לעבור, ואת תצטרכי להיות שם בשבילה. בשבילה אופטימית. אבל, בכל עת במסע שתצטרכי מישהי מאתנו להיות שם איתך בכאב, מישהי להגיד לה כמה זה קשה, כואב ולא הוגן, ובצדק, תכתבי בפורום או תתקשרי אלינו.

גלי היקרה, כמי שאישית מכיר את הנושא אני מבין ומשתתף בצערך, אך כנראה מיהרת מדי לשקוע ביאוש וכבר את מספידה את אמך הצעירה. מחלת הסרטן היא מחלה מאוד לא נעימה, אך בהחלט אפשר לחיות איתה. אישתי היא בגילה של אימך ויש לנו ילדים בגילך, ואנו כבר חיים את המחלה מספר שנים אבל אישתי תמיד המשיכה בחיים הרגילים כולל עבודה עם הפסקות קצרות בלבד. המשכנו ליהנות , המשכנו בטיולים לחו"ל ובכל הכיופים האחרים. זה המסר שלי אליך ואל אימך : כל בוקר עם ההשכמה תגידו לעצמכן - אנחנו בריאות , אנחנו חיות בכיף את היום ובמחלות שיתעסקו להם האחרים - זו הדרך להישרד ! תזכרי שאת בריאה, ולך יש את היכולת לעודד ולחזק את אימך, לך יש את הכוח לגרום לאימך להיות בריאה על ידי כך שתשמחי ותעודדי אותה - תנקטי בדרך העידוד ולא בדרך הרחמים והיאוש ואז תראי איך אימך מתאוששת וממשיכה לחיות ! מצ"ב שיר אותו אני מציע לך לקרוא בכל רגע שאת נתקפת פתאום ביאוש - מיועד כמובן לך וגם לאימך. בהצלחה מכל הלב ! אריק שיר האומץ / ר. קיפלינג אם תחשוב כי תיפול ,כבר נפלת אם תחיה בלי היסוס וניצלת, אם תרצה לנצח ותאמר לא אוכל הן ברור שבחרת בקל שבקל. אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי, כי כל איש בעולם התוסס והחי הרוצה להגיע לתרועת ניצחון לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון. זהו חוק עולמים לנמשל ולמושל ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל : החלט כי תוכל – רצונך אז מושל עליך יגן חוק איתן מברזל. מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אם יתמיד, אז תמיד ינצח בכל רק אותו האדם החושב כי יכול.

גלי חמודה אני כל כך מבינה אותך שאת כועסת על כל העולם (ובעצם אין על מי...)אבל בא לצעוק לשמיים ושמישהו כבר ישמע אותנו... האמת היא שזה פשוט לא מגיע לאף אחד... הרגשתי בדיוק כמוך שהודיעו לי שאמא שלי חלתה בסרטן שחלות. 5 שנים אחרי שאיבדתי את סבתא שלי. היום גם אני בת 32 מתמודדת עם סרטן השד, לפני שנה וחצי גילו אצלי סרטן שד במהלך הריון ,4 חודשים אחרי שאימי נפטרה , אמא שלי היתה החצי השני שלי, כל עולמי, ! הבטחתי לעצמי שאני לא נשברת , יש לי בן מקסים ובעל אוהב ואני לא מוותרת , נאלצתי לעבור הפסקת הריון מבורך ויקר, עברתי שנה קשה ביותר של טיפולים כימוטרפיים , ניתוח והקרנות ,הבטחתי לעצמי שזה לזמן תחום וקצוב , שנה קשה אחת והכל מאחורינו!!! סרטן הוא לא מילה נרדפת למוות !! צריך להגיד "תודה לאל" על כל דבר , תעריכו , ותודו לאל (או למי שתרצי ) שהמצב לא גרוע יותר - סרטן שד הוא סרטן נפוץ , סיכויי החלמה גבוהים מאוד וזה חשוב ! תאחזי בזה ותודי על כל יום - כל יום הוא מתנה! שנה קשה והכל מאחוריכם , תהיי חזקה עבורך ועבור אמא היא שואבת כח ממך! תמיד תוכלי ליצור קשר עימי לקבל זריקת עידוד מאחלת לכם בריאות וחג שמח יפעת