דיכאון במהלך הכימו

שלום לכולם ! אחותי חלתה בסרטן השד, היא לאחר 2 ניתוחים משמרים ובמהלך הטיפול הכימוטרפי, בפתולוגיה מצאו שהבלוטות שהוצאו נקיות (6 במספר) אך בחתכים של הגוש היתה נגיעה בכלי דם דבר שהביא את ד"ר קאופמן להחליט על 6 טיפולים כימו ו-7-5 שבועות של הקרנות כל טיפול קשה מקודמו והתופעות קשות יותר בטיפול השלישי הוחלט להוסיף לוריואל ע"מ להקל בתופעות אך מלבד השינה המרובה התופעות נשארו קשות כשהיו היא גם החליפה את הזופרן בקיטריל וזה עדיין קשה היא לא מתאוששת מהטיפול גם שבועיים לאחריו בתום מתן הטיפול השלישי הופיעה תופעה נוספת של דכאון (והיא לא טיפוס דכאוני) היא לא מפסיקה לבכות מיום חמישי שעבר ישנה ובוכה ולא מצליחה להשתלט על זה. היום היא אמרה לי שהרגל שלה מאוד כואבת והיא גילתה וריד בולט מעל הפיקה בקרסול והכתפיים שלה מאוד כואבות וחלשות. יש לי המון שאלות (סליחה): 1. האם התופעות האלה נורמליות למקבלי כימו והאם זה צריך להדאיג אותנו ? 2. האם יש משהו נוסף שאפשר לתת לה ע"מ להקל על התופעות ? 3. דיכאון יכול להחמיר את המחלה ? 4. האם עשינו טעות שלא בוצעה כריתה והאם 6 בלוטות מספיקות כדי לדעת אם הם נגועות ? 5. תסבירו לי בבקשה איזה בדיקות יש לבצע ע"מ לראות שאכן הגוף נקי מגרורות ? 6. מה עוד אפשר לעשות כדי לעזור לה לעבור את זה תודה רבה

מלי, שלום רב! מרגש אותי לראות שאת כל כך דואגת לאחותך, מכיוון שזה מזכיר לי את ארבע האחיות שלי שהיו מוכנות לעבוד סביב לוח השנה כדי לעזור לי (ולהקל על בעלי) לעבור את תקופת הכימותרפיה, הניתוח ועכשו ההקרנות. צריך להיות סבלניים כלפיה, כי קשה לה. ועכשו לתשובות שיש לי לתת: 1. אצלי התופעות היו יחסית קלות, אבל אחרי הטיפול החמישי ממש נסחט ממני כל הכוח, וכל הגוף כאב לי. תחשבי על זה, הגוף פשוט מורעל. הכימותרפיה היא דבר לא טוב לגוף, אבל היא הכרחית, וככה צריך לקבל את התופעות שלה. תזכירי לה שוב ושוב שהיא עברה כבר חצי. (למרות שלצערי, אני חייבת להוסיף שהתופעות מחמירות כי יש לכימו השפעה מצטברת) 3. בשביל להתגבר צריך להילחם, ולא לשקוע ברחמים עצמיים. צריך לגרום לה להבין את זה. 4. את לא תיארת את המקרה (גיל, דרגה, גודל הגוש וכו'), אז קשה לענות על השאלה. ובכל זאת, אני כרתתי את שני השדיים (למרות שאף אחד לא אמר כלום לגבי השד השני) ועושה כל מה שאומרים לי במסירות, כי אני מאמינה שנגד הסרטן הכי אגרסיבי זה הכי נכון. 5. לא עשו לה סי-טי חזה-בטן-אגן ומיפוי עצמות? שתי הבדיקות האלה מראות אם הריאות, הכבד והעצמות נקיות. לגבי מה שקורה אחרי הכריתה ובהמשך הטיפולים אחר כך בודקים מדי כמה זמן את הסמנים בדם (מרקרים, את יכולה ללחוץ על חיפוש, שמופיע בין שאר האופציות בתחתית כל עמוד, ולחפש את המילה מרקרים). 6. אני חושבת שצריך לגרום לה להבין שחייה בידיה, ושהתקופה הזאת עוברת, ושהחיים שלה שווים את זה וכל מאמץ נוסף. בהצלחה! ענת

ענת ! תודה לך על התשובה, אני אכן מאוד דואגת ומלווה אותה לכל מקום, בקיצור מאז שהתגלתה המחלה אני רוב הזמן עוסקת בזה. האם את במהלך הקרנות ? אחותי בת 39 היא בחורה מדהימה, טובה יפה ונפלאה יש לה 3 ילדים ובעל תומך. הגוש התגלה ע"י מישוש ומומגרפיה בשילוב האולטרסאנד אימת את הגילוי היא נותחה והפתולוגיה נמצא שלא כל השוליים הוצאו ולכן נדרש ניתוח נוסף ואז הוציאו גוש נוסף שהיה צמוד לראשון סה"כ יחד גודלו היה 3.5 . כולן מספרות על כירתה מלאה ולנו , הרופא אמר שהאחוזי הצלחה דומים ולכן אין צורך לכרות הכל ושבדרך כלל יש גוש ברבע אחד של השד ולא מפוזר ושאם יש עוד משהו הכימוטרפיה תחסל ואין צורך להקשות על החולה... אני מאוד מקווה שהוא הכי צודק ומיכוון שאין לשנות את זה היום לא כדאי לי גם לשאול יותר מדי שאלות...למרות שאני עושה זאת. עשו לה סיטי ומיפוי וצילומים ברוך השם הכל היה נקי אבל שמעתי שיש בדיקה בשם FET מה את יודעת עליה ? לאחותי, משום מה היתה תחושה שהיא תעבור את הכימו ללא תופעות קשות ולכן קשה לה יותר כי היא לא ציפתה למשהו כזה. אני רוצה שמישהו יעזור לה נפשית מישהו מקצועי ומיכוון שאני לא מכירה אף אחד שמתמחה בתחום הייתי רוצה הפניות לפסיכולוגים טובים. מה לגבי השאלות הרפואיות ששאלתי האם אפשר להפנות אותם אל רופא לגבי הכאב ברגל אני מודה לך ומאחלת לך בריאות שלמה בגוף ובנפש עד 120 מלי

נראה לי שהשאלות שלך דורשות יעוץ מסודר אצל ד"ר קאופמן, שאני מבינה שהיא הרופאה המטפלת של אחותיך. אחותיך צריכה להבדק ויש להחליט על טיפול תומך מתאים יתר. 6 בלוטות זה מספק, קרוב לודאי שלא היה צורך הניתוח כריתה, גרורות מגלים על ידי צילומים (מסוג CT או אולטרסאונד), מיפוי עצמות ולפעמים בדיקות דם.

התופעה של הבכי מוכרת לי גם לי במהלך הכימו בשלב מסויים ההורמונים השתגעו ובאחד הטיפולים בכיתי ללא כל שליטה , בכי שלא היה מובן וללא סיבה אבל הורמונלי לגמרי זה נמשך כמה ימים אוחר כך עבר וכשזה עבר וראיתי שאני בדר הבנתי שזה לא היה נפשי אלא כימי לגמרי לפי ההסבר הפשטני שנתתי לעצמי- כך שלפעמים זה קורה בגלל כל החומרים שמחדירים לנו. אולי אפשר לתת לאחותך וובן להרגעה או כל חומר טבעי אחר שמשמש למטרה זו. לגבי בדיקות אחרות - בדיקת פט היא בדיקה שבוחנת חילופים מטבוליים בגוף , היא מדייקת רק בממצאים מעל 0.3ס"מ , פחות מזה היא לא יכולה לראות לדברי הרופאה האחראית באיכילוב על בדיקות הפט כך שזה גם מוגבל. אולי צריכה לעבור את זה אבל אחרי הכימותרפיה לאחר מספר שבועות על מנת לראות השפעה שלה ? תתייעצי אם הרופאה שלה. בכל מקרה מקווה שתעבור את זה הלאה בשלום. גם אני כרגע במהלך טיפול אבל בהקרנות.

תודה על התשובות ! המצב קצת השתפר וכנראה כשהיא מרגישה טוב יותר, היא גם עם מצב רוח טוב יותר, כלומר הדכאון שלה די תלוי במצבה הגופני. אני עדיין לא הבנתי למה לא כל חולה עוברת בדיקת פט, אם יש ממצא של 0.3 ס"מ זה לא הכי טוב אבל כדי לעבור את זה לפחות הרי זה לא מזיק. אם אפשר לקבל עוד פרטים על הפט אני אשמח תודה לכן וגליה שתעברי הכל בקלות וחייך מעתה יהיו ארוכים ונהדרים - אמן