בלוטת השער

אמי בת 69, לפני שבוע נתגלה אצלה גוש בגודל 2-3 ס"מ בשד ימין. במיקום ספרה 9. אובחן בביופסית אקדח כ invasive duct ca. הפרוצדורה הכירורגית שהוצעה: כריתת הגוש וכריתת בלוטת השער בלבד. במידה ובבדיקה תמצא בלוטת השער תקינה, האם ניתן להסיק כי גם יתר הבלוטות תקינות ?האם יש מספיק מחקרים המבססים הנחה זו ואת הגישה של כריתת בלוטת השער בלבד? ככל הידוע לי אין הסכמה רחבה לגישה זו, ולכן אני מבקשת התייחסות. תודה מראש.

מיקה שלום אכן צדקת והנושא של בלוטת הזקיף עדיין שנוי במחלוקת. הקונספט הוא הגיוני, אף ניתן לומר שבמרבית המקרים הוכח שהבלוטה אכן משקפת נאמנה את המתרחש בבית השחי. עם זאת אין אף מחקר עם מעקב ארוך טווח ומספר חולות מספק היכול לענות על השאלה האם באמת כריתת בלוטת הזקיף בלבד מספיקה כטיפול בסרטן השד. אולי זה נכון, ואולי אנחנו עומדים כמו לפני כ 20 שנה עת כבר היו הודעות ראשוניות ששימור שד שווה ערך לכריתה (מסטקטומי) אך מרבית המנתחים המתינו לתוצאות המחקרים המבוקריםהגדולים אשר הוכיחו את בטיחות השיטה. להבדיל מפרשת שימור השד, ההבדל בין כריתת בלוטת הזקיף לבין ניתוח "מסורתי" בבית השחי אינו דרמטי כמו בין כריתת שד לשימורו. התחלואה של כריתת הבלוטות אינה גדולה ומסתכמת בעיקר באי נוחות אצל חלק מהחולות. גם כריתת בלוטת הזקיף אינה נטולת סיבוכים. בוודאי שיש הבדל אך הוא אינו גדול. לדעתי, נכון ל 2003 , בסרטן שד פולשני שגדלו מעל 2 סמ' (כלומר לא מאוד קטן), פעולת הבחירה לטיפול בבית השחי היא כריתת בלוטות (דיסקציה אקסילרית) המסורתית. בהצלחה פרופ' מ' גוטמן

ההסתייגויות שאת מעלה בשאלתך רלבנטיות, ותשובת פרופ' מוטי גוטמן מתייחסת לנקודות הבעייתיות. עם זאת, הנתונים הקיימים היום מעידים כי שיעור הטעות בניבוי אינו יותר מכ - 10% במעקב של חמש שנים. גם בכריתת כל הבלוטות יש השנויות בבית השחי בשעור של 3-5% . עם מעקב ראוי ומנוסה של המנתח ניתן לאתר "טעות" כזו די מוקדם ולהשלים הניתוח המלא. אין נתונים לגבי המשמעות ארוכת הטווח של טעות או דיחוי כזה. התחלואה הנובעת מהוצאת כל הקשריות בהחלט משמעותית בעיני, וללא ספק, עולה בהרבה על זו הנובעת מכריתת הזקיף. לפיכך, אני חושב שכריתת הזקיף היא המלצה ראויה, וזאת בשתי הסתייגויות: 1) זה צריך להתבצע ע"י כירורג מנוסה, שביצע לפחות 30 ניתוחים של זקיף+השלמת כריתת כל הבלוטות, ווידא שאכן זיהוי הזקיפים היה בסטנדרטים המקובלים. 2) הכירורג צריך להכיר את הטכניקה של הבדיקה הפתולוגית ולוודא שהיא מתבצעת בקפדנות. אחרון, אין לשכוח כי אם הזקיף נגועה, מתחייב ניתוח נוסף לכריתת כל הבלוטות.

יש יותר מבלוטת זקיף אחת?אם כן, כמה? יש אפשרות לבצע בדיקה מהירה של הזקיף במהלך הנתוח הראשון (לפרוזן, כמדומני) ובכך לחסוך נתוח נוסף,הרדמה נוספת, אם צריך להשלים לכריתה מליאה?