סיפור משפחתי ואבחון מוקדם

שלום לכם אני בת 23, לפני שנה אימי אובחנה פעם שלישית בסרטן שד ועברה ניתוח נקודתי בפעם השלישית (ומקווה ומתפללת לאלוהים שגם בפעם האחרונה..) וחודש אחריה אחותי בת ה34 אובחנה ועברה כריתת שד ושחזור (ב"ה השם בפעם הראשונה והאחרונה בהחלט). מאז הייתי אצל כירורג שד שהרגיש משהו קטן ואמר שזה בטח שינוי הורמונלי ושלח אותי לאולטראסאונד שיצא בסדר. אני מרגישה שמפאת גילי ההתייחסות לטיפול בי מבוצע קצת באדישות כי כאילו מה הסיכויים שחס וחלילה אחלה בגילי. ממוגרפיה אינה אפקטיבית כ"כ בגילי ולכן זה חשיפה מיותרת לקרינה, ואולטראסאונד לפעמים (והרבה פעמים) לא כזה יעיל ומהימן. הייתי רוצה לבקש MRI אך לא העזתי לבקש או לשאול דווקא בגלל שאני יודעת שזו בדיקה מאוד יקרה שבקושי נותנים, וגם כי אני יכולה רק לדמיין באיזה זלזול יגיבו שבחורה בת 23 רוצה MRI כדי להשקיט עצמה. משפחתי אינה נכללת ביוצאי העדות שבהן מומלץ לעשות את בדיקת הBRCA1,2 לכן נראה מעט מיותר בשבילי לבקש זאת. בנוגע לבדיקת רצף ביררנו ואנחנו צריכים לראות אם אימי או אחותי יעשו כיוון שזו בדיקה מאוד יקרה שעולה בין 3500 ל5000 ש"ח.. מה התנאים (אם קיימים) שבהם בחורה בגילי תוכל לקבל בדיקת MRI? או שזה בכלל אבוד מראש? עוד מלפני האבחון של אימי מעולם לא הייתי שקטה לאחר צאתי מהכירורג... ואני עדיין לא.

מורן היקרה שלום, אני בהחלט יכולה להבין כמה ההיסטוריה המשפחתית מלחיצה אותך. הקשר עם כירורוג הוא חשוב מאוד וחשוב שתוכלי להתייעץ עימו ללא חשש וגם לסמוך עליו שהוא מפנה אותך לבדיקות לפי הצורך. לפני שעושים MRI יש עוד בדיקות כמו ביופסיה שאפשר לעשות במקרה שיש חשש בעקבות ממצאי אולטרסאונד וממוגרפיה. אני אשמח להפנות את השאלה לאחד היועצים ולשם כך עליך לשלוח את ממצאי הבדיקות שעשית עד כה. האם עשית אולטרסאוד? שלחי את ממצאי הבדיקות ואשמח להפנות לאחד היועצים. בברכה, אנה