כמה שניסיתי.....

ניסיתי להיות חזקה ולעודד את עצמי. מנסה עדיין...אבל...כבר מגיעות נקודות שבירה...כי זה גם מדגיש את כל שאר הדברים שמתמודדים איתם בחיים...כל תסכול כל אי שביעות רצון מתעצמים ומורגשים יותר. האם גם אתן הרגשתן כך?

מיקה היקרה שלום, נקודות שבירה יש לנשים רבות מאוד ואף אחד לא אומר שכל ההתמודדות היא פשוטה ולא מלווה בקשיים. ללא ספק יש רגעים רבים מאוד בהן צפות מחשבות מפחידות, תחושת התסכול מתגברת ומתחזק חוסר האונים. אבל אני גם מאמינה שרבות יוכלו להגיד לך כי מדובר בתקופה שאחריה ההרגשה לרוב משתפרת ורמת הכוחות חוזרת. אני שומעת שהמחלה מעמתת אותך עם נקודות נוספות בחייך שמעוררות ומציפות אותך. חשוב שתדעי כי אינך צריכה לעבור תקופה זו לבד וקיימות מגוון של אפשרויות תמיכה. ראשית את יכולה לשוחח עם אישה שעברה חוויה דומה וכיום הושרה על ידי עמותת "אחת מתשע" לסייע לפונות. את יכולה לשוחח עם מתנדבת הקו החם בטל' שמספרו 1800 363400 כמו כן, את יכולה לברר אפשרות של טיפול פרטני או קבוצתי בעמותה. לבירור פרטים אני מציעה לך לפנות לעדי ונטרוב בטל' 036021717. כמובן שכולנו כאן איתך, אנה

רק רציתי להגיד לך תודה על תגובתך. . .אכן אתקשר..תודה.

מיקה, מיקה, כתבת עם כ"כ הרבה כאב, ורק מקריאת דברייך- עברה בי צמרמורת... את כ"כ צודקת, זה אכן קורה כך, תחושה של הרבה דברים לא בסדר, ואין את הכוחות להתמודד איתם... ובכלל נקודת משבר, כמו זו של גילוי סרטן, גורמת פעמים רבות לחשוב על הכל, על החיים, על מה שיש וגם על מה שרצינו, ואין... סוג של חשבון נפש, שבנסיבות האלו הרבה פעמים מרגיש קצת שלילי... אבל, לאט לאט, עם הזמן, הכוחות קצת חוזרים, ועם עזרה ותמיכה, מצליחים לראות באור קצת יותר חיובי את המציאות. מניסיוני האישי, מאוד מאוד ממליצה להיעזר. חבל לעבור ולהתמודד לבד כשאפשר קצת להקל. אשמח לשמוע ממך ולחזק אותך בהמשך.