הרגשה של לא יכולה יותר..
דיון מתוך פורום סרטן השד
שלום! עברתי ניתוח מסטקטומי של צד ימין והכנה לשחזור ב- 07\3... ועכשיו גיליתי שנוצרה קופסית כיווץ שהתהליך עם השתל לא ממש הצליח זה גורם לי להיות ממש עצובה ובלי חשק לעשות כלום.. הרגשה שנמאס מהכל... חזרתי קצת לחיי שגרה אבל אני מרגישה שזה עמוס לי מידי הראש שלי עמוס במחשבות ... מה יהיה?! כאילו פתאום בבת אחת צצות כל מיני מחשבות, רחמים עצמיים וחוסר רצון לעשות כלום... אני גם לוקחת טמוקסיפן וגם מקבלת זריקת לוקרין... אני לא יודעת מה לעשות...
תשמעי... קשה לשמוע על ייאוש שכזה. אני לא יודעת בת כמה את , אבל את חייבת להחזיק את עצמך ולהיות חזקה. בתור אחת צעירה שעברה את כל ה"קורס" המורחב ..אני יכולה להגיד לך שזה קשה, זה מתסכל אבל בסוף זה עובר וחוזרים לחיים מלאים , תוך כדי בדיקות ואולי אפילו טיפולים במקרה הצורך. אני עברתי ניתוח זהה, אבל בלי שחזורים בכלל. הטיפול שלי דומה. אם את רוצה שנשוחח באימייל או טלפון. תרשמי לי ואשלח לך מסר במייל או בטלפון. אל תתיאשי למענך ולמען משפחתך.
הי, מה שאת מתארת נראה כמו דיכאון "נורמאלי". לדעתי זה שלב הכרחי במחלה, ומי שלא עוברת אותו בהתחלה "חוטפת" אותו בסוף. ובדיכאון מטפלים כמו בדיכאון. חשבת לפנות ליעוץ / טיפול כלשהו? זה הזמן להשקיע בעצמך. הרבה הצלחה ובריאות.
שלום לך, קיבלת שתי תשובות אמיתיות ומלאות אמפתיה של נשים שחוו את המחלה ומבינות היטב לליבך. מדברייך עולה בעיקר תחושה של אובדן כוחות ונשמע כי חוסר הצלחה של השתל רק מגבירה אותו ולא מייצרת איתו. תחושה זו של אובדן כוחות ומחסור באנרגיה כפי שציינו בפנייך מאוד אופיינית מאוד ונשים רבות חוות אובדן דומה. בראשית המאבק במחלה נשים רבות מצליחות לגייס כוחות , אולם עם הזמן כוחות אלו אוזלים וצריך לחשוב כיצד למלא את המצברים מחדש. אני בהחלט מאמינה כי לך יש את התשובות. את מכירה את עצמך הכי טוב וגם בוודאי יודעת מה עוזר לך, מה מרגיע אותך בתקופות קשות, מה נעים לך ומהו קצב החיים המתאים לך. עם זאת, אני בהחלט יכולה להבין כי גם מילוי המצברים מחדש הינו תהליך לא פשוט ולכן חשוב מאוד לדבר על הדברים ולמצער כמה שניתן את הסבל. אני בהחלט ממליצה לך לגשת לשוחח עם איש מקצוע שידע לעזור לך בתקופה זו ולתת לך כלים שיחזקו אותך. באם תרצי את יכולה לפנות לעמותת "אחת מתשע" ולברר אפשרויות של טיפולים פרטניים. למידע נוסף, אנא פני לעדי וינטרוב, רכזת תמיכה בטל' שמספרו 036021717 בברכה, אנה
תודה לכן על התגובות המעודדות... פשוט הגעתי למצב שלא חשבתי שאגיע אליו... לאורך כל המחלה הייתי חזקה והתמודדתי כמו גיבורה אבל די.. נגמרו הכוחות..לתפקד "כרגיל" "ולחזור לשגרה" כמו שאמרתן אם זה לא מגיע בטיפולים זה מגיע באיזשהו שלב... כ"כ לא רציתי שזה יגיע תמיד אמרתי לעצמי לקחת את הכל בקלות.. לחזור בהדרגה לשיגרה כדי שלא אקרוס בסוף.. אבל כנראה שלא באמת הקשבתי לעצמי.. אפנה לאיש מקצוע ואעזר בו כי לבד ממש אני לא רואה את עצמי יוצאת מזה.... אז שוב תודה.. (ל-הי לך המייל שלי מופיע... אשמח לדבר..)