הגברים בוכים בלילה

הגברים בוכים בלילה למשפט הזה יש משמעות! לא קל, כגבר אני יכול לאמר לכם שקיים חוסר אונים אנו לא יכולים לעזור כפי שהיינו מורגלים לעשות עד עתה. קשה לנו לראות את הכאב , לראות את כל הדברים היפים שבנינו יחדיו מתנדנדים ושבירים. כואב הלב ואנו לא יכולים להראות זאת. מסביב אומרים " אתה צריך להיות חזק, כעת אתה עמוד התווך , צריך לעודד....." איך אפשר ???? הרי אי אפשר ללחוץ על כפתור השמחה ולהיות מישהו אחר. בבואי לניתוח של בת זוגתי הביטה בי העובדת הסוציאלית המלווה ואמרה "אני מודאגת דווקא ממך" לא הייתי צריך לשאול שאלות כי זה היה כל כך שקוף וברור. אין נוסחת קסם ואי אפשר להיות מישהו אחר "עמוד התווך כפי שמצפים ממך להיות". לגבי האחות : אני לא יודע מה קרה במקרה המדובר בין בני הזוג אבל דעי שכפי הנראה קשה לו עם המציאות החדשה, וכנראה אחת הדרכים שלו בכדי להשאר שפוי זה להתרחק.

בבקור נכנסתי לשניה וקראתי וחשבתי על השרשור שפתחת, כמה כאב וכמה יכולת אמיתית של תמיכה יש לכל אחד ואחת מאיתנו? בשניה שדיווחו לי שהגוש אכן ממאיר, בטלפון הראשון לבנזוגי שאלתי "אתה איתי?" ולא רק אלא שבדיוק מאותו מקום של חוסר אונים מול התמודדות חדשה, נתתי לו את הרשות לפרוש מהזוגיות (שהיתה כבר אז מוצקה ועם כמעט 3 עשורים) . למזלי הוא נשאר, ותמך. חשוב לי לומר לך שאין צורך שתהי "עמוד התווך" ולעודד, ולהיות מה שמצפים ממך להיות. יותר חשוב שתהיה פשוט אתה.... ואם כואב לך - להתבטא גם על זה. סרטנשד הוא התמודודת כוללת של כל המשפחה הגרעינית בוודאי וחלק מהסובבים גם כן. מותר גם לך לקרוס, ולא, אתה לו מחויב להיות החזק והיציב. מה שכן משמעותי הוא דוקא עצם היותך לצידה או ביחד עם זוגתך. מן הסתם להיות יותר עם הילדים. וסתם לפנק בדרכים שלה ושלך. נכון, הרבה מהדברים המובנים שנבנו בשנות הזוגיות יפרמו - אבל יתכן שזה על מנת לרקום מחדש דברים יותר עמידים ויותר חזקים ומאותם חוטים! רק תעשה טובה, ואם אתה נאלם או נעלם- תסביר למה. מותר לפחד ומותר לחשוש, רק לדבר... כל הזמן לחלוק. ובאשר למשפט האחרון- כי קשה לו להתמודד, נו אז? ואשתו לא קשה להתמודד?! אז שיתמודוד בקשיים ביחד. אתה לא חושב שביחד יש יותר כוחות? סינרגטיות?

סמדר שלום לא התכוונתי להקים שרשור אלא לענות לא"אחות מודאגת" ובתעות מילאתי את ההודעה במקום הלא נכון. למראת זאת ששרשור של הנושא הוא בהחלט מעניין, המעורבות הגברית כאן לא מוצגת כי המחלה היא ייחודית אבל היא משולבת עם המון פסיכולוגיה וכאבי נפש הדדיים. אני לא יכול לקבל את זה שבן הזוג נוטש בזמן כל כך קריטי. אני גם לא מסכים באופן רציונאלי עם ההתרחקות הזו.אבל מה שאני כתבתי שהתקופה היא קשה מאוד לשני בני הזוג - בת הזוג שעל בשרה חווה את הטיפולים הקשים ובן הזוג שמרגיש כל כך אבוד. הוא פשוט לא יכול לעשות כלום. יותר מזה, אולי כאשר הוא יושב ולומד על המחלה באמצעות פורומים בינלאומים, ומאמרים בזמן חיפוש אחר מידע מרגיע, אי שם בין הכתובים הוא מוצא דברים הגורמים לדאגה, רצה להתעודד ויצא מודאג.הוא ייספר לה את זה ???? בדרך כלל הוא יקח זאת אליו ושם בתוך הלילה בין היקיצות הרבות עוברות במוחו מחשבות . בספר שכתבה חוה דיסטלפלד היא מספרת על בן זוגה שהתרחק, כעסתי על כך, איך הוא משאיר אותה במערכה לבד. נטישה בזמן כזה אינה נתפסת. אבל צריך לדעת שמה שעובר נפשית על גברים בזמן זה עלול לגרום להם לקריסה.

אז אנחנו באותו הצד, וזה כבר טוב. בהצלחה

שלום לכם, בימים אלו מתארגנת בעמותת אחת מתשע קבוצת תמיכה לבני הזוג של חולות סרטן השד. אם גם אתם מתמודדים עם הדאגה, התהיות והמצוקה לנוכח מחלת בת הזוג, אנא פנו אלינו לשמוע עוד פרטים על המסגרת המתאימה לכם ביותר - קבוצה או תמיכה אישית, זוגית או משפחתית. התקשרו לעדי וינטרוב, רכזת התמיכה, 03-6021717 שלוחה 226 או בדוא"ל [email protected] תודה