יום קשה ביותר

אתמול נודע שאחרי מלחמה ארוכה במחלה נפטרה חברה . דבר נורא שכזה זורק אותי אחורה אחורה לתוך הבור השחור שהייתי בו לפני שנתיים וחצי כשגיליתי שאני חולה בסרטן הנוראי הזה.... אני ואנחנו כולנו נלחמות יום יום רגע רגע גם עם אנחנו כרגע ולתמיד בריאות וכל ידיעה שכזו הופכת אותנו לסמרטוט שיקקח לו כמה שבועות להתיבש . אתמול בעלי אמר לי שאני בוכה כל הזמן כי אני מחפשת תשומת לב...אף אחת לא יכולה לתאר כמובן מה עשיתי לו אבל, זה נוגע בנקודה שבה בעצם כולם מסביבינו חושבים ובטוחים שאנחנו עומדות על הרגליים איתן אז זה אומר שהכל תקין וגם נפשינו החלימה. לכי תגידי להם שכל רגע שכל דקה זו מלחמה, בעצמך בחושך ובפחד הנורא הזה.תשומת לב הוא אומר לי !!!!!!!!!!!!! מה זה אומר שחברה שחייה את חייה לאחר הריפוי מהמחלה ולפני חזרתה בצורה שכולנו היינו רוצות לחיות, עם הרבה אהבה, חיים באלטרנטיבי בתזונה צמחונית, טבעונית בלעשות רק אבל רק מה שהיא אוהבת....בחשיבה חיובית שחבל על הזמן והיא זאת!!! שמתה בסופו של דבר , מה זה אומר עלינו על אלו שלא ממש הפכו את חייהן לחיים מלאים אהבה ואור אוכל טבעוני ועשיית רק מה שעושה לנו טוב.....מה גורלינו נחרץ.... טוב בנות עם חוסר אופטימיות מוחלט ועם התמודדות עם יום שחור לחלוטין אני מנשקת אתכן ומקווה שתמשיכו להתמודד עם הימים הקשים הללו בהצלחה

אלמונית יקרה שלום, אכן עבר עלייך יום קשה ואני משתתפת בצערך על מותה של חברתך. ימים אלו, בהם שומעים על מוות של אדם קרוב, במיוחד חברה שהתמודדה עם מחלה עימה גם את מתמודדת הינם ללא ספק ימים עצובים מאוד. אני בהחלט מבינה איך בשורה קשה זו מאלצת אותך ובוודאי נשים רבות להתמודד עם שאלות קשות אודות החיים. השאלות שאת מעלה בדברייך אינן קשורות רק לנשים המתמודדות עם המחלה אלא הן נוגעות לכל אדם. מהי הנוסחה הנכונה לחיים ? איך צריך לחיות אותם ואיך ניתן לנצל נכונה את הזמן שיש לנו כאן? אלו הן ללא ספק שאלות מורכבות מאוד, כאשר כל אישה נותנת להן תשובה שונה ולכל אדם דרך מיוחדת ושונה לעצב את חייהם. זכות בחירה זו עומדת גם לרשותם של הבריאים וגם לרשותן של הנשים המתמודדות עם סרטן השד. מדברייך נשמע כי למרות שחברתך חלתה בסרטן שד מתקדם היא הצליחה במשימה זו. היא הפכה את חייה למסע מהנה עבורה וניצלה את הזמן הנותר לה. נראה כי היא השתמשה במחלה כמפנה לשינויי ומימשה את חייה גם ברגעיה האחרונים. למרות שכרגע את חשה פסימיות וכועסת על בעלת אשר מתקשה להבין אותך ואת הסיבה לבכי שלך, אני בהחלט מאמינה כי גם לך יש אפשרות לשנות ולו קצת את החיים שלך על מנת שיספקו אותך יותר. לגביי בעלך, יתכן ויום זה היה קשה גם עבורו ויתכן והבשורה אילצה גם אותו להתמודד עם מחשבות ושאלות לא פשוטות ולכן הגיב בסוג של תוקפנות אשר פגע בך מאוד. אני מקווה שתצליחי להסביר לו כיצד בשורה קשה זו גרמה לך להרגיש ולשתף אותו במחשבותייך. אני כאן עבורך, אנה

בת כמה החברה וכמה זמן עבר עד לחזרת המחלה? היו לה גרורות?

שושי יקרה, מדוע את צריכה לדעת בת כמה היתה הנפטרת ואם היו לה גרורות? לא כדאי לדעת ולא כדאי לחפור - לדעתי. אל תעשי השוואות ואל תשליכי השלכות, כל חולה והמצב הרפואי שלה. ואם תקבלי תשובה מהאלמונית, את עלולה חלילה לחשוב מחשבות ולהביא את עצמך כאילו למצבה ולהיכנס למרה שחורה. חבל! תחיי את הרגע - מוות הוא דבר בלתי נמנע ולא רק במחלה הארורה הזו. שיהיו לך ימים נהדרים ובריאים.

התרגשתי עד דמעות כשקראתי ברצף את מילותיך אלמונית יקרה, ואת תשובתך אנה לאשה החולה שאך זה איבדה את חברתה.מילותיך אנה עודדו ותמכו.לאלמונית, אני מזדהה איתך שאף אחד לא יכול להרגיש ולהבין באמת את מה שאנחנו עוברות,מבחינה פיסית ונפשית, ויש שלבים שאמרתי לעצמי אם אין אני לי מי לי, אני אתגבר בזכות עצמי בלי להיות תלויה בתגובות הסביבה, זה לא אומר שאם הבעל או אחרים לא מספקים את ציפיותינו או אפילו חוטאים בתגובתם, זה לא אומר שלא אכפת להם או שאיננו אהובות, גם בעלי היה מרגיז בתשובותיו או התייחסותו, אבל אנה צדקה שמי יודע מה עובר גם עליהם וחוץ מזה הם בנויים אחרת,השבוע עברתי את הניתוח לאחר מסכת ארוכה של טיפולים אגרסיביים ותופעות לוואי קשות, שיתפתי את בעלי שאני פוחדת מהשלב שלפני הניתוח שבו מסמנים במחטים את המקומות שצריך לנתח, כי אצלי לא הסכימו להרדמה מקומית- קבלתי אינפורמציה שזה תהליך קשה דברתי עם נשים שזה היה סיוט עבורן וגם בפורום שלנו העידו נשים שביקשו הרדמה וקיבלו, ואני נעניתי בסירוב, ציפיתי שבעלי יבין את הלחץ שלי והוא ענה לי ' הכל שטויות מה את עושה עניין..'השתגעתי מזה ,אבל ממקום שאחרי אז אני מבינה שהוא רצה להרגיע אותי ולהקטין את המקום שנתתי לשלב המחטים, אגב בסוף עברתי את זה בקלות יחסית וממש בלי בעיות והרדמה.. בקיצור היי חזקה ושמרי על עצמך, הכל עובר והאמיני שאת תיכללי באחוז הגבוה של המחלימות!

בנות, אני צריכה שתבינו משהו.....כולכן בטוחות שאני עדיין חולה אז...לא אני בריאה ואפילו מאוד שהרי אנחנו בודקות את עצמינו כמו שאף פעם לא עשינו וברור לנו כל פיפס מה זה. אני בריאה בגוף !!!1אבל בנפש????????? ואוי למי שיגיד לי תתגברי , כבר הייתי שם, ואוי למי שיגיד לי תלכי לפסיכולוג, אני כבר יכולה להיות פסיכולוגית לאחרים,,,,, שום דבר ושום קבוצת תמיכה, וסדנאות לחשיבה חיובית ורייקי והילינג יעזרו הנפשלנו בנמוך הכי נמוך שיש!!!!!!!!!111 שבת שלום

קראתי את כל השירשור מההודעה הראשונה שלך וגם את ההודעה האחרונה אני מבינה שאת ממש במצב קשה ההתמודדות קשה לך, החיים "הפשוטים" אחרי המלחמה שכלל אינם פשוטים לך. כל מה שהפסדת ואת עוד מפסידה בחיים האלה אחרי גילוי המחלה ברור לי שהחיים שלך לא קלים ראיתי יום שישי כתבה עם חולה ALS שאמר שהוא יודע שלכל מחלה יש את הקושי שלה אבל שמבחינתו ALS היא מחלה כל כך קשה כי אין מה לעשות למחלה הזאת אין תרופה אתה מאובחן כחולה ALS ואז הולך הביתה ומחכה למוות שמזדחל באיטיות כל יום בדרך אחרת אל חייך אחרי הכתבה הגעתי למסקנה שכל אחד בטוח שהחיים שלו הכי גרועים שהצרות שלו הכי קשות אני לא מבקשת ממך להתגבר אל תתגברי ברור לי שחרא לך ואי אפשר להתגבר על החרא הזה אבל תנסי לחשוב על מה שכן יש לך יש לך 3 ילדים שבשבילם שווה לחיות אני בטוחה שיש לך עוד סיבות לחיות בשבילם ביום יום ועם כל הסבל תחשבי עליהם זה לא יגרום לך להתגבר על החרא אבל אולי יגרום לך לראות את החלקים היותר חיוביים כשרע לך אתה פשוט צריך לחשוב על החלקים החיוביים למרוד ולומר שנמאס לך להודות על החלקים החיוביים זה כמו לומר "אין חלקים חיוביים" ואני בטוחה ששלושת הילדים שלך הם כן דברים חיוביים חיזקי ואימצי