תשובה למי שמקנאה בי...

דיון מתוך פורום  סרטן השד

27/07/2007 | 00:11 | מאת: טינה

אני לא יודעת אם אני כל כך אופטימית. אני אכולת פחדים והמצחיק ביותר הוא שהפחד הגדול ביותר שלי, הוא הפחד מאיבוד השיער. אני יודעת שאני מספיק חזקה לעבור את הקשה ביותר עד... עד לאיבוד שיער לא רוצה שיסובבו אחרי ראש - מהסיבות הלא נכונות. לא רוצה רחמים ומבטים אוהדים כל הזמן מטפטפים לי מידע על מה שעומד לקרות ואני כבר לא יודעת אם זה אכן טוב. אולי נשאיר משהו שיפתיע...חחח לא רוצה שיישר לי השיער מה פתאום בלי גבות וריסים - מה אני "גיקית"? והכי חשוב ... איך עונים למישהו שכותב לי ...חחח

לקריאה נוספת והעמקה
27/07/2007 | 01:03 | מאת: א

טינה שלום גם אותי מאוד הטריד נושא השיער מה גם שאני מזל אריה, אבל יש פתרון קוראים לו פיאות אלי נמצא בהדר דימול ברמת גן אם את צריכה עזרה תתקשרי אלי 050-5661510 הוא מדהים התוצאות מדהימות אצלי אף אחד לא הרגיש בהבדל ואותי זה בעיקר מה שהטריד לאחר הניתוח, יהיה בסדר רק בריאות

27/07/2007 | 07:59 | מאת: גם אני

גם אותי אלי הציל מטראומת אובדן השיער. עשיתי אצלו פאה איכותית .. ואף אחד בכלל לא ידע או הרגיש שזה לא שלי. מה שטוב אצלו שהוא נותן תשומת לב מלאה אלייך, ופוגש אותך לפני איבוד השיער (רצוי מאוד לבוא כדי שיראה איך את במצבך הטבעי.. מבחינת אורך צבע ותסרוקת) וגם אחרי ..יש יחס אישי . ויש לו נסיון רב מאוד עם נשים שחלו ,לצערנו. בהצלחה

27/07/2007 | 08:51 | מאת: ש

עברתי טיפולים והדבר הקשה ביותר הזכור לי הוא נשירת השיער... יחד עם זאת, הייתה לי פאה מאוד מוצלחת, שהחמיאה לי מאוד. הרופאה שלי ממש נחרדה כשראתה אותי, בביקור בו הייתי כבר אמורה להיות ללא שיער, כי הפאה הייתה כל כך מוצלחת שלרגע חשבה שמשהו בטיפולים השתבש והשיער לא נשר... עניין הנשירה הוא קשה, אבל מדובר בתקופה זמנית, ומהר מאוד השיער צומח חזרה והעניין נשכח. חזקי ואמצי !

27/07/2007 | 11:22 | מאת: ז'נט

הי, מאז שהייתי קטנה (היום אני בת 33) הדבר שהכי הרגיז אותי היה, זה כשהיו אומרים לי "הזמן יעשה את שלו". מה איכפת לי היום, כשרע לי ואני בדיכאון (בדרך כלל זה היה אחרי פרידה מעוד חבר), שמתישהו יהיה בסדר. אותו הדבר עם השיער. זה היה הדבר הקשה ביותר עבורי. הזמנתי פאה שלושה שבועות לפני הטיפול הראשון, בדיוק כמו השיער שלי (כל מה שאמרו על אלי - נכון. רק תקחי בחשבון שהוא לא זול). יום אחרי הטיפול השני ב-AC, כששמתי לב שהשיער נשאר על היד כשאני מסדרת את התסרוקת, הלכתי אליו. לא חיכיתי עד שתתחיל הנשירה ממש, זה גם ככה מדכא. הוא גילח את השיער ומייד שם פאה, עוד לפני שהספקתי לראות את עצמי בלי. היה מדהים. אחר כך ביקשתי לראות את עצמי בלי הפאה. היה מפתיע ונחמד. פתאום ראיתי עיניים יפות, שפתיים. בפורים אפילו התחפשתי לנזיר בודהיסטי. מהפאה נפרדתי סופית מייד אחרי הטיפול האחרון. למרות שגם לפני זה הייתי מסתובבת בלי בבית, בחצר, בשיערי התעמלות. היום, חודשיים וחצי אחרי הטיפול האחרון - תסרוקת קצרה, קצת ג'ל והמון מחמאות על המראה החדש. לגבי הגבות והריסים - נושרים בסוף. עד אז תספיקי להתרגל לרעיון ותראי את הדברים בפרופורציה. אפשר לקנות עפרון לגבות (היה לי של MAC, שהוא לא רע, למרות ששמעתי שיש יותר טובים). צריך להסתובב איתו בתיק, כי היו כמה פעמים שהייתי שוכחת ונוגעת בפנים, ופתאום אין חצי גבה. שקלתי לעשות איפור קבוע, אבל זה היה ממש בסוף ולא היה לי כוח לסבול כאבים מיותרים, אבל אולי את יכולה לעשות לפני הכימו. שורה תחתונה, חודשיים אחרי כבר עשיתי שעווה, כי פתאום צמח יער. היה לי יותר קשה לראות את עצמי כשהכל חזר לצמוח, מאשר כשהכל נשר, כי רק אז קלטתי למעשה מה עברתי. ושיתוף/עצה אחרונה - אל תהיי לבד. תמצאי לך מישהו שילווה אותך ויתמוך בך בתהליך שאת עבורת - מטפל, פסיכולוג, מישהו שהיה שם. אני קלטתי כל כך הרבה על עצמי ועל החיים, עשיתי שינויים שבחיים לא הייתי מעזה לעשות, ללא הסרטן. מאחלת לך הרבה בריאות, הרבה כוח והרבה אהבה

27/07/2007 | 18:50 | מאת: אנה גולדברט

טינה היקרה שלום, תודה רבה ששיתפת אותנו בתחושות שלך, בדרך ההתמודדות שלך וגם בפחדייך. אני בהחלט מבינה עד כמה אובדן השיער יכול להיות קשה ומפחיד. נשים רבות כתבו כי נשירת השיער הינה אחת התופעות הלוואי הקשות ביותר של הטיפולים. עבור מרבית הנשים השיער מסמל עבורנו את הנשיות וגם את המיניות. שיער לא פעם נתפס כסמל לכוח ולעוצמה. ולכן עצוב וקשה מאוד להיפרד ממנו. נשים רבות ציינו בפנייך כיצד הן התמודדות עם נשירת השיער ואני גם חייבת לציין כי בפורום זה כתבו נשים שמתוך בחירה לא לבשו פאה וגם זו דרך שאבדה. בנוסף לנשירת השיער ישנן גם פחדים ומחשבות רבות המתלוות לתקופה זו ואני בהחלט חושבת שהדברים שכתבת מציגים גם את אותן המחשבות וגם את הניסיון האמיץ לאסוף את כל הכוחות שבך ואת כל המשאבים העומדים לרשותך. את מגייסת את הסביבה הקרובה ונראה כי גם את מבהירה להם את מהי הדרך בה היית רוצה שהם יתייחסו כלפייך ואופן התנהגות ממנו היית מעדיפה שהם ימנעו. אני מאמינה כי הכוח, האופטימיות ודרך ההסתגלות האדפטיבית יעזרו לך בתקופה קשה זו. אנו כאן עבורך ונשמח לשמוע ממך, אנה

27/07/2007 | 23:42 | מאת: מירי.ב.

הי טינה, רשמתי שוקולד מריר והרבה גלידות - מבטיחה שתקבלי ולא משנה היכן את.... אבל עד אז ארוכה ומלאת חששות הדרך. מבינה אותך לגמרי, אני פשוט התסתפרתי קצר, שיניתי מראה ונתתי לעצמי את הזמן להתרגל. לאחר הטיפול השני כשהתחילה הנשירה המאסיבית כבא הייתי קצוצה והייתה לי פאה שחיכתה לי. להפתעתי לא הרבתי לחבוש את הפיאה (רק כשחברים של הילדים הגיעו או כשיצאתי החוצה). פשוט כי לא הייתה לי ברירה, לא רציתי לספר לכל העולם ואישתו על המחלה, הייתה לי פיאה יקרה מאוד משיער טבעי שנראתה בדיוק כמוני לפני......אך לא סבלתי אותה על הראש. אף אחד לא יסובב מאחורייך את הראש!!! את יכולה להתקצץ לפני הנשירה שתגיע..... ולהתחיל להתרגל לפיאה קודם. כשתהיי קצוצה מה ינשור לך? זיפים??? לצערי הרב לדלג על שלב הנשירה את לא יכולה, אז בואי ונהייה מעשיות. אם את סגורה על מה הכי יפריע לך בתהליך ואת בטוחה שזו הנשירה תיערכי בהתאם ויפה שעה אחת קודם. לגבי האינפורמציה שמטפטפים לך, תעשי את סלקציה, תחליטי את מה את רוצה לשמוע ומה לא. מותר להגיד לא!!! ולא רק לפזר טוב לב ושוקולדים - הפעם זו לא מסיבת פיג'מות. בכימו עשויים להרגיש רע, מצבי רוח, חולשה ונטייה להסתגרות, בכי בלתי מוסבר, לילות לבנים וכו'.............אבל הכוח בידייך ואת תעשי ותשמעי ותארחי ותבכי ותצחקי רק מתוך בחירה שלך - הפעם מתוקה את היא זו שקובעת ובתוכך חבויים כל הכוחות הנחוצים לעבור גם את השלב הזה בחיים. תסתכלי על כולנו כאן במועדון, כולנו בוגרות האקדמיה לכימו והקרנות. אנו מחבקות אותך באהבה גדולה ותמיכה כמה שרק תרצי. שיהיו רק בשורות טובות, תמשיכי לכתוב לנו עם הרבה שוקולד (בלי המריר...) לילה טוב, מירי.ב.

28/07/2007 | 10:39 | מאת: מיכל

טינה שלום. השיער הוא פרט שולי בכל הקשור להחלמה. נכון שכשמתבשרים הדבר הראשון שחושבים עליו זה השיער. יש היום פתרונות מדהימים שהם שווה ערך לשיער אמיתי שהיה קודם. מהנסיון שלי , רבים לא הבחינו כלל בפאה המדהימה שהיתה לי על הראש. היא הודבקה קבוע לראשי(זו היתה בחירתי)ע"י החברה המדהימים שהיו ב"כל השיער" ברחוב בן יהודה בתא'.האנשים האלה הם מלאכים בהתגלמותם. ואני רוצה מנסיוני להגיד לך שהמשכתי להתלבש ולהתאפר בדיוק כמו לפני המחלה. לא נתתי בשום אופן לאף אחד לרחם עלי וכך היה.זה מאוד תלוי מה אנחנו משדרות לסביבה שלנו. אני שולחת לך מכאן הרבה כח להמשך,ותאמיני לי אפשר לשרוד את זה. ביייייייייייייי מיכל.

מנהל פורום סרטן השד