אנה יקירתי

אז.... אני כבר שנה וקצת אחרי ואני לא מאמינה שעברתי מה שעברתי, כאילו בסרט- וסרט איימה, אבל, הוא מאחור, בכל מקרה סתם התחשק לי לכתוב לך ולשפוך, יש לי יום ראשון ביקורת ואני במתח נוראי ועם חרדות ופחדים, אני יודעת וןמאמינה שאני סיימתי עם הסיוט הזה אבל, עדיין הפחדים האלה לפני כל ביקורת מדכאים מאוד, ואני מבינה שאני לא היחידה שחוששת וזה לגיטימי לחלוטין אבל בכל זאת סצם רציתי להוציא מהבטן את הפחד החוצה.... מעבר לזה היום דיברתי עם חברה שגם גילו לה והיא רק בתחילת הדרך אז הכל עולה מחדש וצף החוצה וזה קשה, אבל אני אשתדל לעודד כמה שיותר ולתמוך, כי אין מבין יותר ממי שעבר, טוב סתם .... זהו אוהבת ותמשיכי בדרכך המקודשת שלך "זינה הלוחמת,"

זינהלה היקרה שלום, תודה רבה לך ששיתפת אותי ברגשות שלך, אני שמחה שאת לא שומרת את הפחדים בבטחן ומוציאה אותם החוצה. אני באמת מבינה את הפחד הזה שמתעורר לפני כל בדיקה וגם מקווה בכל ליבי שכל זה מאחורייך. (כמובן שאחכה בקוצר רוח לשמוע את התוצאות). לגבי חברתך, אני מאמינה כי לא היה לך קל לשמוע את הבשורה הקשה. אני משוכנעת כי את מבינה אותה ברגעים אלו טוב יותר מאנשים רבים מסביבתה והיא תפיק רבות מהעזרה שלך. אני כאן איתך שולחת לך חיבוק חם ומחכה לעדכון, אנה

הי זינה. כבר מזמן לא נכנסתי לפורום, תודה לאל, חוזרים לחיים... אני שנה ושמונה חודשים אחרי הגילוי, וכל הסרט הידוע. כתבתי לך אז לפני ההקרנות, והזמן עובר, והעיקר להנות מכל יום ורגע שאנחנו עם הילדים , המשפחה והחברות וחברים... כן, אני ממש מבינה אותך, לפני כל בדיקה שצריך לעשות הלב ממש מאבד כמה פעימות. אני עשיתי ממוגרפיה שגרתית של המעקבים + אולטראסאונד שד לפני שבועיים, מה אומר לך, הייתי ממש פקעת עצבים, הייתי מלאת חששות, פחד תפילה ותקווה שהכל יהא בסדר. מיותר לציין שבבדיקה עצמה, זה גם כאב נורא, אך בבת אחת כל הסרט של הניתוחים, הכימו, מות אחי שנפטר מסרטן הלבלב במהירות לאחר הגילוי שלי, ההקרנות, ניתוח כריתת השחלות והרחם שלי, הכל עבר לי בראש, ובאמת, ביקשתי והתחננתי שלא אחזור על זה שוב... כן, פתאום מצאתי את עצמי מוצפת דמעות, בלי אפשרות לעצור אותן...... למזלי, הטכנאית היתה ממש נחמדה, ודי הפגינה חמימות... כן, אלו היו שעות קשות, אך תודה לאל, התשובות היו בסדר, והלוואי וכך יהא לכולנו.. הרבה כוח, ומותר לפחד... בהצלחה , ושבוע טוב אירית ישי-סדן