מה עושים

לאנה ולכל הבנות שלום . אני אחרי גילוי של שרטן השד אחרי ניתוח בובטיפול משלים . אני רוצה לשאול איך חיים הלאה עם הדבר הנורא הזה , מאותו יום של אחרי הניתוח אני פשוט שבר כלי , אני לא מתפקדת אני עושה דברים במחשבה שהם הפעם האחרונה שאני עושה אותם , אני חושבת כל פעם על המקום הבא שזה הולך לחזור לי והיכן , אני כל הזמן מרגישה שאני במרוץ נגד הזמן ושהחיים שלי פשוט נגמרו. מא אני צריכה לעשות אני לא מצליחה להתגבר על זה ואני מראה גם לסביבה שאין להם עוד הרבה זמן איתי . כל בדיקה או כל כאב כבר מחזיר אותי למציאות שזה חוזר , בבקשה תעזרו לי איך מתגברים על הדבר הזה . האם יש בכלל טיעם לחזור לשיגרה של החיים או פשוט לחכות כמו שעכשיו אני מחכה לחזרה של המחלה .

תראי, או שזה יחזור או שלא. אם קיבלת טיפול טוב והגילוי היה מוקדם - יש סיכוי טוב שזה לא יחזור. חוץ מזה - המצב שבו את נמצאת כרגע הוא גרוע בערך כמו המצב שבו זה כבר חזר, לא? אם כבר את חיה ובשאיפה גם בריאה, אני מציעה לך לנסות לצאת מזה. בכל בית חולים ישנו שירות פסיכולוגי לחולי סרטן, פני אליו. חבל עלייך.

מה זה טיפול טוב?

אני מבינה אותך מאד השוק בהתחלה הוא נוראי אבל עם הזמן החיים הופכים שיגרתיים והפחד נמוג ביום יום ומתמקד בימי הבדיקות. באחת מתוך תשע יש קבוצות תמיכה טובות. תנסי דמיון מודרך מצויין עבורי למשל אל תפסלי גם פסיכיאטר לקבלת תרופות לתקופה מוגבלת. אין סיבה העולם שתסבלי. בהצלחה

אי הבנה - אני עניתי לכותבת המקורית... לא אני שאלתי את השאלה.

שלום לך, לא קשה להתחבר לדברים ולכאב אותו את מביאה. כאב זה הינו כה אמיתי וטבעי עד כי אני משוכנעת שנשים רבות חשות אותו ברמה זו או אחרת. לא פעם שמעתי מנשים שההתמודדות הקשה ביותר מתחילה דווקא לאחר שהטיפולים נגמרים. בתקופה זו מתעוררות שאלות רבות ועולים פחדים ותסכולים שונים. יתר על כן הסביבה מתקשה להבין מדוע אישה שסיימה את השלב של הטיפולים לא חוזרת לשגרה וממשיכה לכאוב. אין לצערי פתרון קסם ואין תשובה שיכולה למחוק את הכאב שבהתמודדות היומיומית שלך. אולם ישנם דרכים להקל על הקושי וקיימות אפשרויות לגבש פרספקטיבה אופטימית יותר ולקבל כלים להתמודד עם החיים לצד הפחד מפני חזרה אפשרית של המחלה. למעשה בתשובות של נשים ראיתי את מגוון אפשרויות סיוע העומדות לרשותך. ראשית כפי שצוין בעמותת "אחת מתשע" מתקיימות קבוצות תמיכה לנשים שסיימו את הטיפולים ומתמודדות עם שאלות ופחדים דומים למה שאת תיארת. תוכלי להירשם לקבוצת התמיכה בטפלון 036021717 (בשלוחה של עדי). אפשרות נוספת היא לשוחח עם אחת המתנדבות של קו החם בעמותה. מתנדבות הקו החם הן נשים שגם סיימו את הטיפולים ועברו הכשרה לסייע לנשים הפונות אליהן. 180036340 אני גם מסכימה עם האפשרות של סיוע פסיכולוגי. באם תבחרי באפשרות זו חשוב מאוד לבחור את המטפל/ת בקפידה. נסי לברר מה הכשרתו ומה הניסיון עבודה שלו עם נשים שהתמודדו עם סרטן השד. לרוב לפסיכולוגים אלו ישנה התמחות רפואית. כמובן פורום זה הינו בית לנשים רבות שעוברות את הטיפולים או סיממו אותן. אנו כאן איתך ונשמח אם תמשיכי לשתף אותנו. נשמח לשמוע מה הטיפול שעברת? מה מתוך האפשרויות הכי מדבר אלייך? מי הם האנשים התומכים בך? אנו כאן איתך ובשבילך, אנה

אנה תודה ותודה לכל אלו שמשיבות הכל עוזר כל מידע וכל דבר כתוב אני מנסה להפנים את אשר אני עוברת אני יודעת דבר אחד שאני הולכת לאיבוד , והכואב שאני לא לבד אני לא יכולה להרשות לעצמי את זה יש לי ילדים שצריכים אותי, שהיו רגילים שאני איתם ואני פשוט מתרחקת מהם ע"מ לא להכאיב להם יותר את החזרה שלך המחלה , אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי כל כאב מחזיר אותי וישר אני חושבת שזה שוב אצלי .

הייתי בת 44 בדיוק (שבוע לפני יום הולדתי) כאשר התגלתה המחלה והעולם נפל עלי. אני יודעת בדיוק מה עובר עלייך אבל כמו כל אחת כאן, לצערינו, אין חכמה כבעלת ניסיון, אבל לומדים לחיות עם זה, נכון שזה נראה בלתי אפשרי כרגע, אבל זאת האמת, החיים יותר חזקים מהכל. היום אני חודשיים אחרי סיום הטיפולים, השיער התחיל לצמוח ואני חיה. אין מה להשוות את המצב הרגשי שלי בחודשיים הראשונים לגילוי המחלה ובעת הטיפולים לעכשיו, תאמיני לי העתיד יהיה טוב. מוכנה לשוחח איתך בטלפון ולעזור לך, זה עוזר, גם אני קיבלתי תמיכה רבה ע"י שיחות טלפון עם חברות לצרה במשך תקופה ארוכה וזה עזר לי, אין ספק. הרגישי חופשי להתקשר בכל שעות היום עד 23:00 חופשי גם בשבת . לרשותך גם המייל שלי [email protected] אורנית