הריון

שלום לכולן, אני יודעת שהנושא נידון כבר מספר פעמים ואפילו אני העלתי אותו לפני שלוש שנים, אבל בכל אופן, הדבר מציק לי ואשמח לקבל תשובות מניסיונכם ומהרופאים הרלוונטים: אני בת 33, שלוש שנים לוקחת זולדקס+טמוקסיפן, הגידול שלי היה מאוד קטן (0.8) ,דרגה 2, ללא בלוטות מעורבות וללא גרורות, הרצפטורים לאסטרוגן היו מאוד גבוהים, והגידול התגלה כחצי שנה אחרי לידה. עברתי ניתוח להוצאת הגוש וקיבלתי הקרנות בלבד. הטיפול המקורי שהייתי אמורה לקבל היה שנתיים זולדקס + 5 שנים טמוקסי. אחרי שנתיים אמרו לי לקחת עוד שנה נוספת זולדקס. עכשיו עברו שלוש שנים של זולדקס+טמוקסי והדעות חלוקות: רופאה אחת אמרה לי להמשיך עם שניהם לפחות עד סוף 5 שנים ואחר כך נדבר, אחר אמרה לי להמשיך רק עם הטמוקסי ובכן מה נכון לעשות? (אציין ששני הרופאים הם מנהלי מחלקות בכירים) והנה הפצצה: אני בכלל רוצה להכנס להריון, וכל הזמן אמרו לי שאחרי שאגמור עם הזולדקס, אוכל לעשות הפסקה עם הטמוקסי ולהכנס להריון, עכשיו פתאום הדעות חלוקות, יש אומרים את יכולה לעשות הפסקה ואין בכך סיכון ויש אומרים בשום פנים ואופן לא, קודם כל תגמרי עם הטיפול (שכל שנה מאריכים לי אותו ונראה שלא יגמר לעולם) ואחר כך נראה. ( מה הם חושבים? שאני אהיה בת 18 בסוף הטיפול ?) ואני מאוד מאוד מאוד רוצה ילד, אבל אני גם מאוד מאוד מאוד רוצה להמשיך לחיות. מה עושים? למי מקשיבים ? להפסיק ולהכנס להריון? ואם לא, להמשיך גם את הזולדקס עוד שנתיים? אנא עזרתכם! תודה

שאלתי הקודמת לא נענתה עד היום אולי הפעם אקבל תשובה.ביולי עברתי כריתה חלקית של השד.עברתי הקרנות בשיטת הברכיטרפיה. אני מקבלת טמוקסי כל יום כדור. האם אני חולת סרטן? האם הייתי חולת סרטן?

שלום לך לשאלתך קרוב לודאי תהיינה מספר תשובות לדעתי את נחשבת חולת סרטן שד תצטרכה לחלוף 10 שנים ללא חולי כדי שנגדרך כהיית חולה תודה שפנית אלינו בברכה דר זילברמן

האמת? מה זה משנה איך את נקראת.? הרי זה עניין של הגדרות... בפועל - ברור שאנחנו בסיכון גבוה יותר להישנות המחלה. אבל הכי חשוב איך את מרגישה... איך את חיה... מה מצבך הנפשי.. האם אורח החיים שלך הוא בריא? האם חזרת לחיות ולעשות מה שעשית בעבר? לפני שחלית? האם את רואה את עצמך כמי שמסוגלת לעשות הכל? (מלבד מיגבלות קלות של יד אולי?) בסופו של דבר ההרגשה הפיזית, הנפשית, ומעשייך היומיומיים הם אלה שיקבעו את התיחסותך והתייחסות הסביבה אליך כאל אישה בריאה או חולה... עינבר

לצערי אינני אונקולוג ולכן לא אוכל לייעץ לך בנוגע למשך הטיפול עם זלודקס. אך כגניקולוג מומחה למעקב אחר חולות סרטן השד אוכל לומר שבאם האונקולוג לא מתנגד הרי לא צריכה להיות בעייה להרות. באם לא קיבלת טיפול כמוטרפי, סביר מאוד שהשחלות שלך יחזרו לתפקד תוך זמן קצר לאחר הפסקת זריקות הזלודקס ותוכלי אז להרות. הריון לא מחמיר את מחלת השד ומחלת השד לא מפריעה להריון. בהצלחה פרופסור אילן כהן

פרופ כהן שלום. כבר כמה פעמים נתקלתי בתשובות שלך שמציגות את ההריון כדבר שאין לו קשר לסרטן .. אני בטח לא מומחית אבל אני גיליתי את הסרטן שליבגיל 29 עם סיום ההנקה והאונקולוגית שלי נוטה לקשר בין ההריון להתפתחות הסרטן ( בטח לא כגורם אבל כזרז...) ואם לומר את האמת , מבין החולות הצעירות שנתקלתי בהן מאז גילוי המחלה ... אחוז הנשים שגילו את המחלה בסמיכות להיון הוא די גדול ... היות ונמדדת רגישות להורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון שההריון גורם לגדילה משמעותית מאוד בנוכחותם בגוף האם אתה יכול להגיד בבטחון שאין כל סיכון בהריון נוסף ? האם התשובות שאתה נותן הן בעלות ביסוס מדעי או שהן מבוססות על כך שלא נעשו עדיין מחקרים בכדי להכריע בעניין זה ? כי עבורי ( ואני מניחה שעבור לא מעט נשים צעירות ) התשובות לשאלות האלו עלולות להיות קריטיות ..והתחושה שלי היא שלעיתים הן נתנות כלאחר יד... צילי

לצילי תשובותי ניתנות אך ורק על סמך מידע רפואי מבוסס אשר הוכח בצורה ברורה במחקרים רציניים שנערכו בסקנדינביה ובארה"ב. העובדה שאצל מספר נשים התגלה סרטן השד עדיין לא מעיד על הכלל. את תחליטי מה שאת רוצה. אני מסרתי את האינפורמציה כי ברצוני לעזור לך להחליט מה לעשות. את תחליטי. בברכה פרופסור אילן כהן

באמת דילמות . רק רציתי להגיד לך שגיל 33 אמנם הוא לא 18 , אבל וואלה - הלוואי והייתי בגילך. אני מתקרבת לארבעים, ובניגוד אלייך אפילו אין לי ילד מהתקופה של לפני הטיפולים. אני יודעת שצרת רבים לא מנחמת, אבל נסי לראות גם את התקווה ואת החיובי שיש לך