כימותרפיה באסותא

מי עברה כימותרפיה באסותא ת"א? הבנתי שהיחס שם אישי. אך אין שם חדר מיון אם מרגישים לא טוב. הבנתי שבבית חולים ציבורי זה יותר המוני. מי עברה כימותרפיה בתל השומר?

טומית, אני מהצפון, ואני לא מכירה את הכימו באסותא אך אני ממליצה לך לעשות כימו בביה"ח בו עובדת הרופאה שלך , כדי שתהיה זמינה לכל בעיה שתצוץ, ( גם אם זו בעיה טכנית) , ואני חושבת שבבית חולים הדברים נעשים יותר טוב. גם השיקול של מענה כשלא חשים בטוב וכו חשוב. ככה אם את בביה"ח מכירים אותך , יש נגישות קלה יותר לתיק הרפואי שלך וכו. זו דעתי.

הי טומית, מצטרפת בשלמות לדברי שיר. רצוי לעבור את הכימו וההקרנות אם אפשר באותו בי"ח בו האונקולוגית שלך עובדת. עיזבי המוני או לא. בדר"כ הכימו ניתן בכורסאות מאוד נוחות עם חציצה בין חולה לחולה ואחות קבועה. אני עברתי כימו ב"מאיר" כפ"ס בחדר אחד גדול עם עוד 60 מטופלים ולא ממש היה שם רעש, נהפוך הוא נוצרות חברויות מדהימות, בזמן הטיפול לא מרגישים רע אז יש עם מי לדבר ועם מי להחליף חוויות וכך הזמן עובר מהר יותר. טקסול מקבלים במיטה וגם אז יש חציצה ואין פגיעה בפרטיות אם צריך/רוצים אותה. ואין, פשוט אין טוב יותר מהרופא שלך בסביבה, הוא מציץ לתיק האישי, אמור לחתום אישית על כל מרשם של טיפול כימי טרם הגשתו לבית המרקחת להכנה ועוד. אחרי אחד הטיפולים הרגשתי ממש רע ונאלצתי להגיע למיון לפנות בוקר עם אמבולנס לא היה טוב מזה שהייתה גישה לתיק האונקולוגי שלי. בשנייה ששוחררתי קפצתי למכון האונקולוגי לדווח לאחות המתאמת שלי ולרופא. חוץ מזה את ההקרנות שלי קיבלתי בבילנסון (ב"מאיר" אין מכון להקרנות) וממש ראיתי את ההבדל בין בנות כמוני שהגיעו מבתי חולים אחרים לבין בנות שטופלו באותו מכון. אין כמו להכיר את הצוות המטפל. זה לא שקיבלתי טיפול פחות טוב מאחרות - אבל...יחי ההבדל הקטן והוא יכול להיות משמעותי בקטע של כימו והקרנות. תחשבי על זה שוב בבקשה. מירי.ב.

אסןתא בסדר. הכי חשןב זה הקשר עם האונקולוגית שלך ושיהיה לך נוח להגיע.

כימותרפיה, למה לא ? לקוראים שלום ולטומית , בכוונתי להציג בפניכם הפעם, נושא השנוי מאוד במחלוקת, שמטבע הדברים, יקומם רבים מכם, הן משום שאולי חלקכם חליתם בעברכם ועברתם את הטיפול הכימותרפי והן משום שעצם הצגת הנושא, מהווה ערעור על סמכותו המקצועית של האונקולוג הכל יכול, לתת טיפול לחולה, כאשר לטיפול הזה משמעות של לחיות או לחדול. למרות הקושי הרב בהצגת הנושא אני חושב שיש מקום לכך, כדי שהצבור ידע ויכיר את הטיפול האונקולוגי גם מצדו האחר, הלא ידוע. כמו כל החלטה גורלית בחיים מוצע לבדוק היטב המשמעויות של הטיפול הכימותרפי לאור המידע שיובא. כימותרפיה הוצעה לראשונה כטיפול בסרטן אחרי מלחמת העולם השניה, כאשר מחקר על גז חרדל הוכיח שיש לו את היכולת להרוג תאים חיים, במיוחד את אלה שהם בעלי יכולת חלוקה מהירה. למעשה תרופות נוגדי סרטן רבים הן בני דודים קרובים לגז החרדל. בשנות ה- 70 המוקדמות הרפואה גילתה שסוגי סרטן מסוימים ונדירים מגיבים לכימותרפיה וכתוצאה מכך האדם חי יותר. דר` ג`ון ביאלר אשר עבד 20 שנים בצוות של האקדמיה הלאומית בארה"ב והיה העורך של הג`ורנל של אקדמיה זו, אומר כי תוחלת החיים הסטטיסטית המתקבלת בעקבות הטיפולים המקובלים בסרטן מטעה. לדבריו החברה האמריקאית לסרטן משתמשת בנתונים בסיסיים מטעים, כמו נשים שגילו אצלן גושים בשד שאינם סרטניים, אך דווחו כאילו נרפאו . דר` רלף מוס מציין בספרו "שאלות הכימותרפיה" כי בשל הרעילות של התרופות הכימותרפיות, שיטות הבדיקה הקליניות, בהם בודקים באופן סדיר תרופות אחרות, נשכחו כמעט והם אינם מיושמות בתרופות כימותרפיות.. הרשות למזון ולתרופות בארה"ב אישרה שימוש בתרופות חדשות נגד סרטן אשר התנאי לאישורן היה יכולתן לכווץ את הגידולים הסרטניים, על פי הרשות למזון ותרופות אין כלל צורך להוכיח שהתרופות הכימותרפיות מאריכות חיים. על פי היועץ האונקולוגי,"גי`מ מד" מבית החולים המלכותי דרום הנטס, להתכווצותם של הגידולים אין ערך הישרדותי. דר` יוריך אבל אפידמיולוג גרמני אשר בדק את כל אלפי המחקרים על הכימותרפיה ואת עבודתם של כ- 350 מדענים חוקרים, מצא כי : אותם תאים שנשארים ומתנגדים לכימותרפיה, יכולים לגדול הרבה יותר מהר אחר כך. לעיתים קרובות דווקא חולים אשר לא הגיבו לכימותרפיה שרדו יותר מאשר אלה אשר הגיבו. פרופסור לינוס פאולינג חתן פרס נובל לכימיה ושלום אומר : "על כל אחד לדעת כי רוב המחקרים על הסרטן הנם הונאה וכי ורוב המרכזים לחקר הסרטן מעלו באימונם של הגופים שתמכו בהם." האונקולוגים רואים בהתכווצות הגידול או התגובה לתרופה, כקנה מידה להצלחת הטיפול, בלי להתייחס כמובן לשאלות הבסיסיות ביותר, האם הוארכה תוחלת חיי החולים ? האם קיים שיפור באיכות החיים ? או האם החולים ירפאו ? אלפי מחקרים שבוצעו הוכיחו, כי לא הייתה תועלת בטיפולים הכימותרפיים במושגים של הארכת תוחלת החיים, אלא במספר מצומצם של סוגי סרטן. על פי מקורות מקובלים ברפואה, הכימותרפיה מצליחה לרפא אך 4.5 אחוז מכלל מחלות הסרטן. הרפואה המקובלת מצדיקה את טיפוליה האונקולוגיים, תוך שהיא משווה בין שיטותיה. ז.א. שאם חולה סרטן יקבל הקרנות ואילו חולה אחר שיקבל כימותרפיה יאריך חיים יותר, פירושו על פי הרפואה המקובלת, כי כימותרפיה מאריכה חיים יותר ... כמובן שכך לא עושים מחקר קליני .....זאת הרפואה המקובלת יודעת היטב.. המחקר שהיה עומד בקריטריונים הבסיסיים של מחקר אקדמי, הוא אותו מחקר, שהיה מציג אוכלוסיית חולי סרטן שמקבלת טפול כימותרפי, לעומת חולי סרטן שאינם מקבלים טיפול, או מחקר שהיה מציג אוכלוסיית חולי סרטן שמקבלת טיפול מקובל, לעומת טיפול טבעי בחולי סרטן ...כן, יש דבר כזה. שיטה "מתוחכמת" "המאריכה את תוחלת החיים של החולים" באמצעות מתן תרופות כימותרפיות, היא על ידי איתור מוקדם של מועד המחלה, זאת על ידי שיטות טכנולוגיות מתוחכמות. ולא מיום גילוי המחלה על ידי הרופאים . הטעיה נוספת הקיימת על ידי הניסויים הקליניים, היא שהניסויים נעשים בתנאי מעבדה. הרופאים אינם מספרים לנו, כי תרופות, היכולות להרוג גידולים סרטניים בתנאי מעבדה, יכולים אך לעיתים רחוקות, לקטול תאי סרטן בבני אדם. תאי הסרטן הרגישים לטיפול הכימותרפי הנם: לויקמיה לימפוציטית חריפה, מחלת הודג`קינס, יואינג סרקומה, גידולי ווילאמס, לימפוסרקומה, רבדומיסרקומה, רטינובלסטומה, קוריוקרצינומה, בורקיטוס לימפומה, סרטן מוקדם של האשכים. כל סוגי הסרטן האלה מהווים לא יותר מכ- 5% מכלל מקרי הסרטן. רגישות לכימותרפיה אין פירושו קטילה מלאה של כל סוגי הסרטן . קרוב לודאי שיכולת הריפוי הממשית בכימותרפיה נעה בין אחוז אחד לשני אחוז. במחקר שנערך בארה"ב הוברר כי העובדה שנשים רבות היו "נקיות" מתאים סרטניים לאחר הטיפול הכימי, לא שיפרה את תוחלת חייהן. לאחר מנת הכימותרפיה הראשונית נפגעת מערכת החיסון. עם התפשטות הגידול מחדש הוא נעשה תוקפן יותר, כיון שמערכת החיסון נפגעה קשה עקב הטיפול הכימי. איכות החיים של החולים נפגעת קשה על ידי הכימותרפיה, והפגיעה היא בכל איברי הגוף ובמיוחד, דיכוי מערכת החיסון, פגיעה בלב, פגיעה בריאות, במערכת העצבים, נמק בכליות, אובדן יכולת פריון, הקאות ובחילות, פגיעה בצינור המרה, גרימת נמק ברקמות העצם, הורדת מספר כדוריות הדם הלבנות והאדומות, אי ספיקה של המעיים, דיכוי מוח העצמות, אובדן שיער, אבדן שמיעה ופרכוסים, אובדן יכולת הפריון, אבדן תפקוד מוטורי בלתי הפיך, אנמיה, סכנת עיוורון, וסרטנים נוספים בעקבות נזק גנטי. מאמר שהתפרסם בג`ורנל לאונקולוגיה קלינית מתאר, מהם תופעות הלוואי של התרופה הכימותרפית איפוספמיד עם קרבופלטין ועם איטופוסיד, אצל חולות סרטן שד, לימפומה מסוג נון הודגקין, סרטן השחלות וסרטנים נוספים: 50 אחוזים מהחולים סבלו מפגיעה במערכת העצבים המרכזית ומסבוכים בריאות, 61 אחוזים שקיבלו מנות מוגברות סבלו מרעילות שנגרמה בכבד, 81 אחוזים סבלו מפגיעה באוזניים, 70 אחוזים סבלו מרעילות בכליה, 92 אחוזים סבלו מסיבוכים בדרכי הנשימה, 91 אחוזים מנזק ללב. הרופאים אינם מתנדבים לספק מידע באשר לתופעות הלוואי של התרופות הכימיות, כאשר הם נשאלים, מרביתם אינם אומרים את כל מה שידוע להם. הכימותרפיה הורסת את מערכת החיסון כך, שהיא אינה יכולה לשקם עצמה והנזק הוא בלתי הפיך. BEATING CANCER WITH NUTRITION PATRICK QUILLIN P 42 כימותרפיה פועלת על תאי הגוף כמו חומרי הדברה על גן ירק. ל-99 אחוזים מחומר ההדברה יש יכולת פגיעה בחרקים, אך חלקם אינם נפגעים וכך גם תאי הסרטן שהופכים לעמידים. כמו בחומרי הדברה בהם אחוז נמוך פוגע בחרקים השאר הורס את הסביבה כך גם הכימותרפיה הורסת את גוף האדם. BEATING CANCER WITH NUTRITION PATRICK QUILLIN P 44 במחקר שתועד נימצא כי מתן כמויות כפולות של כימותרפיה לחולות סרטן השד לא הוכיחו יתרון על מתן כמות רגילה. במחקר שנערך בארה"ב הוברר כי אכן נשים רבות, יותר היו "נקיות" מגידול סרטני לאחר הטיפול הכימותרפי.... עם זאת לא שופרה תוחלת החיים שלהן. שכן אי קיומו של גידול סרטני, אינו מדד אמין להיעלמותו של הסרטן. התרופות הכימותרפיות ניתנות כטיפול "משכך" למרות תופעות הלוואי המחרידות. בסרטן השד הנפוץ בין סרטני הנשים, חוזרים הגידולים לאחר הטיפול הכימותרפי ב- 60% מהחולות תוך שנתיים, וב- 90% תוך 5 שנים. כאשר הציגו בפני החולים את היכולת האמיתית של הכימותרפיה להאריך את חייהם או להירפא, ואת תופעות הלוואי של הטיפול, ובלי להציג להם חלופה אלטרנטיבית, 65% מכלל החולים סרבו לקבל את הטיפול. לעתים ניתנת הכימותרפיה לחולים במשך חודשים רבים, כאשר ההצדקה לכך הנה תוצאות ניסויים מעורפלים, או יתרון בהארכת תוחלת חיים המתבטא בשבועות ספורים. סיכוייו של חולה סרטן לקבל כימותרפיה מותנים בתפיסת הרופאים שבארץ מוצאו. לדוגמא סיכוייו של חולה סרטן באנגליה לקבל כימותרפיה קטנים פי 3.5 מסיכוייו של חולה אמריקאי. אונקולוגים רבים ממליצים למעשה כימותרפיה לכל סוג של גידול סרטני תוך עידוד החולים למרות הכישלונות החוזרים ונשנים. מתן כימותרפיה יותר מ-6 חודשים לא הוכיח בד"כ תועלת כלשהי, אך הרופאים ממשיכים בטיפולים לעיתים תכופות הרבה מעבר ל- 6 חודשי הטיפול המקובל. במוסף הבריאות של עיתון הארץ מתאריך 29.12.97 אומרת פרו` תמר פרץ מנהלת המחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם, "כשהכימותרפיה הייתה חדשה לא ידעו להשתמש בה. היום נוטים לקצר את זמן הכימותרפיה שבכל אופן אסור שיעלה על חצי שנה". דר` אלן ניקסון לשעבר נשיא החברה האמריקאית לכימיקלים אומר "ככימאי הרגיל לחשוב במושגים מדעיים, לא מובן לי כיצד רופאים יכולים להתכחש לעובדות הפשוטות : כימותרפיה מזיקה יותר מאשר עוזרת"... על פי דר` מיכה בר חנא מנהל רישום הסרטן של משרד הבריאות, מידי שנה נפטרים בישראל, כ-10000 אנשים שחלו בסרטן...

אני ממש המומה ואני יכולה לכנות את האדם שכתב את זה ממש השטן בהתגלמותו. מי זה השרלטן הזה שאפילו לא הואיל להזדהות. חוצפה להביא דברים כאלה לאנשים שנמצאים במצב כל כך עדין. מי שזה לא יהיה שיתבייש.

תודה רבה על הפרסום החשוב ומאיר העיניים. אכן מאד קשה למי שעברה טיפולי כימו לקרוא את הממצאים אבל כנראה שהם נכונים. ולראיה 2 רופאות אונקולוגיות בכירות שחלו אף הן בסרטן שד לא עברו טיפולים כימוטרפיים.