ביופסיה- טוב או רע?

לאחרונה קראתי פה ושם, רהים גם במאמרו של "האונקולוג המומחה" מנחם בן, על נזקי הביופסיה. האומנם? מה דעתכם ומה ידיעותיכם בנדון. מה לעשות כשרופא ממליץ על ביופסיה? מה לבדוק ע"מ לקבל החלטה נכונה?

אהובה שלום הסתפקתי בכותרת המאמר ולא קראתי את כולו. מודבר בתיאוריה ישנה הנובעת מנסיון אנקדוטלי ותיאורי מקרים בודדים של התלקחות המחלה לאחר טיפול כירורגי. יש גם נסיונות להסבר התופעה ברמה מולקולרית. המשמעות של הימנעות מביופסיה היא להותיר את המחלה על כנה ולצפות לנס (אלא אם כן האבחנה לא היתה גידול סרטני מלכתחילה). מי שישתכנע לעשות כך שם את נפשו בכפו, ויותר כן מאשר לא, מסתכן במוות עקב אבחנה מאוחרת מדי של סרטן. עצימת עיניים מתופעה קלינית או הדמייתית לא תדחה את המחלה. המחשבה שהביופסיה גרמה למחלה מוזרה בעיני. וההגיון שמי שלא עבר ביופסיה לא היה לו סרטן לא עובד . אז שנהיה בריאים, פרופ' מ. גוטמן

לפני שמונה שנים היה לי גוש בשד, ביצעו שאיבה במזרק והתשובה היתה תקינה. מאחר והרופא שלי היה מחמיר, הוא המליץ על ביופסיה פתוחה, כלומר הוצאת הגוש ובדיקתו. התשובה היתה שהגוש היה ממאיר, ביצעתי ניתוח, כימוטרפיה והקרנות. אילולא הייתי עושה ביופסיה לא הייתי כאן היום לענות לך.