לאנה

אנה יקרה הבנתי שהיה יום עיון מעניין אבל מאז שמתי לב שכמה בנות כולל אני שואלות את ד"ר גיפס מה קורה אם הרצפטורים שליליים וה-HER2 שלילי? האם סיכויי חזרת המחלה יותר גבוהים לגבינו? האם אין חוץ מהכימותרפיה וההקרנות שום תרופה בשבילנו? למניעה? אני מאמינה שכמוני גם הבנות האחרות מאוד חוששות . אם יש באפשרותך לתת לנו קצת יותר אינפורמציה לגבי סוג הגידול אצלנו אשמח ואם ד"ר גיפס תענה לנו תשובה מפורטת אודה לה מאוד. נא התייחסותך לגבינו. תודה אני

שלום רב, אני בהחלט מבינה את הדאגה מאחר והאמצעים הטיפוליםם העומדים לרשותינו בגידולים שהם שליליים לכל הרצפטורים הם יותר מוגבלים. מצד שני - אלו אינם בהכרח הגידולים האגרסיביים ביותר. גידולים שהם HER2 חיובי הם הרבה יותר אגרסיביים מבחינת הפרוגנוזה. אמנם קיים הרצפטין אבל אנחנו יודעים מהחולות עם המחלה הגרורתית שרק כשליש מהן מגיבות להרצפטין. כך שמתן הרצפטין לא מבטיח בהכרח תגובה. גם מבחינת הרצפטורים להורמונים - אנחנו יודעים שאמנם בגידולים עם רצפטורים שליליים שיעור החזרות ב-5 שנים הראשונות יותר גבוה ביחס לגידול עם רצפטורים חיוביים, אבל שיעור החזרות המאוחרות יותר נמוך. לסיכום - יש הרבה מאד פרמטרים שמשפיעים על הסיכון לחזרת המחלה ועל ההתנהגות הקלינית של הגידול. לא ניתן לדעת מראש מה תהיה ההתנהגות הקלינית של הגידול. אמנם יותר נוח לחולה ולרופא להיות אקטיבי ולטפל אבל הטיפול אינו מקנה תעודת ביטוח. סרטן שד הוא אחת המחלות הנחקרות ביותר ואין ספק שבשנים הקרובות יהיו חידושים והתפתחויות. כבר היום למשל יש מחקרים שמראים יעילות של תוספת אבסטין למשל לכימותרפיה במחלה גרורתית וזה טיפול שאינו תלוי ברצפטורים. אולי בעתיד נראה יעילות של התרופה בטיפול אדג'ובנטי? בכלל כל התחום של טיפולים ביולוגים נראה מאד מבטיח ואני בטוחה שנשמע על זה הרבה בשנים הקרובות. בנתיים צריך להיות אופטימי, לעשות את המכסימום שניתן ולקוות לטוב. בברכה

ערב טוב ד"ר גיפס מאוד מודה לך על תשובתך וכמו שאת אומרת בנתיים להיות אופימיים לעשות את המכסימום שניתן ולקוות לטוב. כיון שאני גרה בח"ול הייתי רוצה לדעת מה המכסימום שניתן לעשות מבחינתך(רפואה בארץ) אני אחרי כימותרפיה (6 טיפולים ) כריתה מלאה של שד אחד והקרנות הבנתי כאן שאני אעשה ממוגרפיה או mri אחת לשנה האם זה מספיק? הם טוענים שבדיקות דם לא ממש עושים הם יותר מקשיבים לתלונות הפציינט ובודקים לפי זה .השאלה ומה אם הפציינט לא מרגיש כלום ומשהו מתחולל בגופו הרי ברוב המקרים לא מרגישים ?! אשמח אם תדעי מה ליעץ לי. תודה רבה אני

מצטערת שנדחפתי בשירשור בינך לבין אני (אני יודעת שאני תסלח לי כי היא חברה קרובה). והאמת שלא איכפת לי מה יחשבו עלי הבנות האחרות בפורום ואולי יגידו שאני סתם לקק........אבל, אני עוקבת אחר תשובותייך בחצי השנה האחרונה ואני גאה בך בתור רופאה. את מדהימה וחמה ותשובותייך תמיד מפורטות ומובנות לכל ואת כ"כ יודעת איך להציג את הנושא גם כאשר הוא קשה והתשובה אינה ערבה לאוזן השואל. בקיצור לא יכולתי להתאפק והייתי חייבת לומר לך את זה כאישה אל אישה ואולי קצת יותר...כי הפעם אני אישה שחוותה את הצד השני של המתרס ויודעת עד כמה זה חשוב. אני בטוחה שיש פה בפורום עוד כמה וכמה שחושבות כמוני רק לא העזו לומר...ואשריי כל מטופלייך. מקווה שתמשיכי ללוות אותנו... לילה טוב, מירי.ב.

שלום רב, קראתי בעיון את תשובתך לאני. רציתי לשאול: כשכתבת: אנחנו יודעים שחולות עם רצפטורים שליליים - אצלן המחלה חוזרת יותר אחרי 5 שנים, התכוונת לחולות עם her 2 חיובי? אלה שיכולות להיות מטופלות בהרצפטין, או שהתכוונת לכלל החולות שהרצפטורים שלהן שליליים? תודה